Listen to Episode

Read Episode Transcript

שלום, אני סתיו, על פי רוב, ואתם מאזינים לתקתוק, הפודקאסט הטכנולוגי מבית. אילו הקלטות? אז שלום לכולם ותודה שהצטרפתם אלינו לפרק נוסף של טיקטוק. היום אנחנו נדבר על אבולוציה, נוב, אפליקציות שדה פוינט. איתנו באולפן ד"ר דן קניגסברג, שהוא דירקטור אופן צ'יפס וירטואלי ורדית. אז רגע לפני שנתחיל, דן אשמח שתציג את עצמך ואת הנושא בכמה מילים. 100% הזכרת את השם שלי. וחוץ מזה, אני אבא לשלוש בנות, התחלתי את אני עובד. ברנדט כבר הרבה מאוד זמן. התחלתי עוד מימי קומראנט לעבור על מוצר שנקרא רדת וירטואלי והיום אני מנהל פיתוח של אופן שפרצו לי זין שמאפשרת להעביר מערכות תוכנה ותיקות, מה שנקרא לגאסי לעולם של קונטיינרים וזהו. ואני מאוד אשמח לספר פה איך אני רואה את האבולוציה ההיסטורית של אפליקציות תוכנה ב-20 שנה האחרונות ואיך אני יכול לעזור לאנשים להתקדם עם הזמן. מעולה. יופי, תודה, דן, אז באמת. בוא תסביר לנו מה זה וירטואליזציה ומה זה קונטיינרים. איזה מילה מעניינת ולמה בעצם אנחנו צריכים את זה בסדר בשמחה? לפני 20 שנה נאמר כך, רוב המחשבים בעולם, רוב התוכנות תוכננו לרוץ על מחשבים פיזיים על העבר, על מה שנקרא חלק של מחשב שאפשר לבעוט בו. חומרה למחשבים שבאמת תפסו מין ריק פיזי ומתכנן של האפליקציה היה צריך לדעת מה הגודל שלה וכמה חיבורי רשת יש לה וכמה לפעמים גם כמה חשמלי צורך את כל מיני דברים שבדרך כלל לא מעניינים מתכנתים, אבל הם נאלצו לדעת על זה, כי אלה היו האילוצים מערכות פיזיות, גם כאלה, חוץ מזה שהם תופסות מקום ועולות כסף ומטפלות. נשבר אות זה. זה כאב ראש שלם לנהל אותם. ולכן בערך לפני 20 שנה התחיל תהליך של וירטואליזציה שנועד, בואו נרחיק את האפליקציה שלנו, שרצה כאמור על מחשב. אבל נציג ל אפליקציה מחשב וירטואלי שלא קיים באמת. במציאות. נציג את זה לא, ואז האפליקציה תוכל לעבוד ללא שינוי או עם מעט מאוד שינויים. אבל ובינתיים ההיא, תוכל לעבור בצורה חופשית ודינמית בין מחשבים פיזיים שונים. זו הייתה ההצלחה הגדולה של הוירטואליזציה שכבשה את העולם. למשל, בעזרת מוצר שאני היה לי הכבוד להשתתף בפיתוח שלו מראשיתו שנקרא רדת וירטואלי שמבוסס על העיר והאזור בשם kvm יש כמובן. מתחרים רבים וגדולים לזה כמו הייפר וי של מיקרוסופט, וויבר, כמובן. השליטים הגדולים בסין במרקט סגמנט הזה. ואכן זה זה הדבר, אנשים עברו במשך. שני העשורים האלה העבירו את המסה של האפליקציות שלהם מי מחשבים פיזיים שמכירים אותם באופן אישי את כל חתיכת ברזל ולאה אני מחוברת למחשב וירטואלי שנמצא על אחד המחשבים הפיזיים והופך את המחשב הפיזי לדבר שהוא דיספנסר שלא אכפת לך או שפחות אכפת לך ממנו. זה היה תהליך הווירטואליזציה של תוכנה. השאלה השניה שלך הייתה לגבי קונטיינרים. סליחה על זה. אין לי מילה עברית קליטה יותר למושג הזה, אבל זה תהליך שקרה לפני 10 שנים בערך. בעיקר הובילה אותו דוקר, אבל כמובן גם החברה שבה אני עובד הצטרפה בשמחה עם פורטמן. די. לאפשר הבעיה הגדולה, סליחה שאני מתחיל עוד פעם. הבעיה הגדולה שבה וירטואלי, שאמנם אישרנו את האפליקציה כמו שהיא. מי מחשב פיזי למחשב וירטואלי? כלומר, עדיין, אם אם רצית יותר זיכרון ובאמת אנחנו יודעים מתכנתים. היום הם לא מתכנתים של פעם, הם צריכים משהו, אז יאללה, התוכנה צורכים יאללה בוא, נוסיף עוד זיכרון, בוא נוסיף עוד ציפיות, מה אכפת לי? אז כל הדרישות, הדרישות שלה. של האפליקציות הולכות וגדלות, ולא. ואם לא מתכננים את האפליקציה כמו שצריך, אז אנחנו נאלצים לעשות סקייל אפ, אני צריך להגדיל את המכונה הווירטואלית. ללא הגבלה, וגם המכונה הוירטואלית עדיין יש לה. היא נראית כמו מכונה, יש לה חיבורי רשת ואש לחיבורי דיסק מאוד ספציפיים. עלולים להיות בגללך שהאפליקציות תוכננו מראש. התהליך של הקונצרן אריזציה נועד לפתור את שתי הבעיות האלה לאפשר הפרדה נוספת בין האפליקציה. שאנחנו מפתחים שנותנת את הביזנס לוג'יק שמעניין אותנו, שנותן לנו את. את ה ואליו את הערך לארגון שבו אנחנו עובדים, לבין השכבה הזאת של הוירטואליזציה. וזה נעשה ע"י זה שיהא. האפליקציה נארז את קולה בתוך קונטיינר אחד בתוך בינרי אחד שכולל את האפליקציה ואת כל התלויות שלה חוץ מהקרן על הקרנל של מערכת ההפעלה שהוא נשאר להיות הלינוקס הטוב והישן. אורזת הכל בצורה שקל מאוד, לעשות לטפל בכל מקום, ואז זה פותח את הדלת לאפשר להריץ את אותה אפליקציה. במקביל בכמה מכונות וירטואליות או פיזיות? מה אפשר לעשות מה שאומרים סקייל אאוט, לפרוס את האפליקציה על יותר מחשבים על יותר מקומות? מה שיאפשר. לאפליקציה שלנו יותר שרידות, ויותר אפשרות לגדול כדי לתמוך ביותר לקוחות ויותר לקוחות ויותר כסף. פרנסה בשבילנו. הייתי על השאלה או שזה לא היה מאוד ברור באמת. אז מי כאן? באמת חשוב לנו להבין למה? למה באמת חשוב להתחיל בתהליך הזה כבר עכשיו? תקשיב, אני נזכרתי לא מזמן באימרה עתיקה בת 2000 של הלל הזקן, שאומר אם אין אני לי מי לי, ואם אני לעצמי מי אני ואם לא עכשיו, אי מתי אם לא תתחיל עכשיו? אז מתי תעשה את זה? העניין הוא שהחברות, ככל שחברה שרוצה היום להצליח, צריכה לדאוג שיהיה לה היכולת להגדיל את כושר הטיפול של האם פתאום יגיעו אליה במקום ה 1000, לקוחות הרגילים יגיעו מיליון. היא צריכה להיות מוכנה לזה, והיכולת הזאת היא להכפיל את. סטאר, הלקוחות שלך את האג נפח הפעילות שלך בכמה סדרי גודל? היא לא מתאפשרת. אם יש לך את אימתה הדיזיין של האפליקציה. התכנון של האפליקציה מבוסס על מכונה וירטואלית כי מכונה וירטואלית היא סובלת מזה שהיא טיפוס עם אופי. יש לה סטייט, יש לה קונפיגורציה מסוימת. יש לה כל מיני דברים ספציפיים, יש, יש, יש. קוראים לזה, היא הרבה פעמים היא מתנהגת כמו חיית מחמד במקום איזה בהמת עבודה, וזה גורם לזה שכל אפליקציה מכונאי קצת שונה. חלק ישנות, חלק חדשות. אנחנו, מי מי שרוצה להכפיל את היכולת. החישוב שלו בהתאם מיידית, בהתאם לדרישה, חייב להיות מסוגל. להתייחס לכוח החישוב שלו בתור דבר אנונימי, חייב לדעת, שהוא יכול להתנפח למלא את המרחב בצורה מאוד אלסטית ואני לא, לא. לא סתם משתמש במושג הזה, כי זה גם כן. לפני עשור אמזון הגיעו עם העסק שלהם שנותן בדיוק את ההבטחה הזאת. העניין הוא ששם הם גם כן המזון משתמשים במכונות וירטואליות כדי להגדיל את זה. לפחות השתמשו בעבר. היום הם מאוד מאותם סיבות, הם דוחפים. לעבוד בקונפיגורציה שהיא סירבה כדי שלא תצטרך לטפל במכונה וירטואלית הספציפית ולעשות להאגריד ולנהל אותה. זה הרבה הרבה הרבה כאב ראש. לא שאני מתנגד. יש מוצרים נהדרים כמו אנסמבל שעושים את זה והם מנהלים את זה אבל, אבל האפליקציה שלך תעבוד יותר טוב, ואם היא תהיה מורכבת מראש, מתוכננת מראש כאוסף של סרוויסים שכל אחד מהם הוריד אנדנטה יכול להחליף. את החברים שלו בכל רגע נתון עכשיו זה השאיפה. זה האידאל. העניין הוא שכל מי שהיה בה העסק הזה של תוכנה כמוני הרבה מאוד שנים. יודע שתוכנה כמו כל פרויקט הנדסי זה דבר. קשה לפתח אם יש לנו תוכנה שעובדת אנחנו מאוד נהנים שהיא תמשיך לעבוד עוד עשור ולעשות לארי ראה את כלל איברי דיזיין כך שהיא תוכל להיות כזאת נרחבת. תוכל לגדול בצורה אלסטית תוכל להתפרק להרבה מיקרו סרוויסז. זה לוקח המון זמן והמון כסף והמון משאבי תוכנה ולעשות את זה באבחת חרב. זה מאוד מאוד מסוכן כי אם אם מנהל. סיטי או של ארגון אומר אוקיי, יש לי פה אפליקציה בת 10, יש בה באגים, היא לא תעמוד בזה בסקייל שאנחנו עומדים בה. אני חייב להכין אותה למעבר לכלי. אני חייב להיות מסוגל להריץ את הקונטיינרים שלה. לא אל על שתי מכונות וירטואליות על ידי אל על 1000 עותקים. אני צריך לעשות שינוי דרמטי, אז אפשר כמובן לכתוב מחדש העניין של כתיבה מחדש. זה החלטה מאוד מאוד אמיצה, כי זה אומר שכל המהנדסים הכי טובים שלך הכי חזקים שלך אתה אומר להם אל תטפלו בבעיות נוכחיות על תשפרו את האפליקציה הנוכחית. אלא תלכו ותיכתבו מה חדש מאפס, דבר שלקח 10 שנים בפעם הקודמת לפתח. עכשיו תעשו את זה. כמה זמן ייקח להם, אפילו אם הם מהנדסים הכי טובים בעולם, איך הם יגיעו לרמת האיכות של אפליקציה שכבר קיימת 10 שנים זה סכנה מאוד מאוד גדולה, והעולם של התוכנה מלא בית הקברות של תוכנה מלא בפרויקטים כאלה שנכשלו את המעבר הזה מאוד מומלץ לעשות בצורה הדרגתית. אם יש לנו אפליקציה בארגון מאוד מאוד מומלץ להעביר חלקים ממנו למיקרוסופט את מה שחשוב ומה שדחוף מה שצריך להיות עכשיו צריך לעשות. אבל? אבל מה לעשות עם השר? מה נעשה עם השר? איפה נשים את זה? את המכונות הווירטואליות, את האפליקציות שרצות וקשורות בצורה הדוקה למכונה וירטואלית איפה נשים אותה? אז אפשר לעשות את זה בעזרת הפתרון שבו שאנחנו מפתחים. אנחנו יכולים להקל. המוצר שאני הקבוצה שלי מפתחת, מאפשר לנו להעביר. את כל האפליקציה קודם כל, להעביר אותה לעולם של קונטיינר נייטיב, ואז לעדכן לאט לאט את מה שצריך את מה שאפשר, את מה שאנחנו יכולים אפשר יהיה לעדכן בצורה הדרגתית, ואני מאפשר לעשות את ההשקעה הגדולה הזאת, של תכנון מחדש, לפרוס אותה על גבי שנים ולעשות אותה בצורה כזאת. טסט דרייב אין אפשר לעשות שינויים בלי לשבור את כל מה שפיתחתם או פיתחת. במשך 10 ועשרים שנה קודם. מעולה, דן שכבר עכשיו לגמרי. אנחנו באמת מבינים את החשיבות של הנושא וממש אתה יודע, אנחנו ככה מתקרבים לסיום, אבל רגע לפני ימים ומאזינים שרוצה להרחיב על הנושא, איך אפשר ללמוד על אופן שיפט וירטואלי ועל השימוש בה? אתה יודע, בתהליך ההגירה של האפליקציות. כמו. אפשרות אחת היא כמובן לפנות לרדת למעסיק שלי ולבקש מאנשי המכירות. דמו של התוכנה הזאת, אבל לא חייבים, בגלל שאנחנו, כמו כל דבר, שירת מפתחת. אנחנו מפתחים באופן סורס, הקוד שלנו גלוי. יש לנו קהילה של הרבה חברות אחרות. שמפתחות יחד איתנו אפילו שהן מתחרות שלנו, ואנחנו נהנים לעבוד איתם. אנחנו עובדים. כל מה שאנחנו עושים קיים באופן סורס. אנחנו מפתחים בפרויקט שנקרא קיוברט, אז מי שמעוניין יכול להסתכל על הקהילה הזאת, ומי שרוצה יותר כומר של מיינד יכול לבוא למשל לפגוש אותי באופן אישי קומונס יש לנו כנס בעוד חודש, ב-21 ביוני בטי אל וי. אי שם אני אעמוד על הבמה. ויהיו שם עוד לקוחות שמשתמשים באופן שיפט, ובאופן ויוכלו לספר אני אשמח מאוד לספר מניסיון של לקוחות, פרנס כאלה, שמוכנים שנגיד, שהם שלהם וכאלה שהם יותר חשאיים. אני אשמח מאוד לספר ולעזור לכם, אבל אני רציתי שנייה. אני לא יודע אם יש פנאי הייתי אני. אני איש מאוד מאוד טכני. אני חייב לספר על היתרון הגדול של בעיניי ומה ייחודי בפתרון שאני. שאנחנו נותנים כמובן החוץ והפיתוח הזה שאנחנו עושים אותו הכל באופן סורס, הכל גלוי. אנחנו חברה מאוד פתוחה ועושה, זה הופך אותם, לא חברה ידידותית. אנחנו לא מכונה רשימת הלקוחות שלהם יכולים בעצמם לראות את כל הבאגים שיש לנו ומשהב. זה המזל הגדול, אבל מבחינת הארכיטקטורה, מה שנחמד עם מי שמכיר את קוברנטיס קוברנטיס זה מערכת אורקסטרה של קונטיינרים. דיברתי הרבה על קונטיינרים. אז קוברנטיס מאפשר לשכפל קונטיינר אחד 1000 פעמים ולפרוס אותו בצורה אחידה על כל הקלסר שלך על מערכת חישוב גדולה האופל שיפט זה גירסה אופן שיפט זה גרסה של רדת של קוברנטיס, זה הגרסה האינטרנטית. הטסט הספורט של קוברנטיס שאפשר לעדכן ואותה ושיש את הגב של ראדק ואופן של וירטואליזציה, של המוצר שלי. מה שייחודי בו זה שאנחנו מריצים את המכונות הווירטואליות בתוך קונטיינר. זה קצת מוזר, זה הפוך ממה שרוב העם. הפתרונות של ארכיטקטורות עושות, אבל זה מאפשר לך בתור בעלים של אפליקציה. את יכולה להריץ את המכונה הווירטואלית שלנו על גבי קוברנטיס ואז את משתמשת באותו סטייג באותו נטוורק, באותו אמצעי חישוב של שער ה קלאסטר וזה מאפשר לך לעדכן את האפליקציה ולהעביר לקונטיינרים לאט לאט בזמן. בצורה הדרגתית, ולכן אני מאוד מאוד מתלהב. אני מאוד נהנה לקבל את האינדקס של לקוחות שעובדים איתנו. זה כמובן כאב ראש בשבילי כי צריך לעזור להם ולהציג להם לפתור את הבעיות שלהם, אבל זה ההנאה הכי גדולה לראות אנשים נהנים מהמוצר שאני מפתח מפתחים אותו פה בארץ ומחצית בארץ מחצית ברחבי העולם. וואו, יופי דן, אז באמת תודה רבה לך. בבקשה. תודה רבה. שיתפת אותנו בידע שלך ובאמת היה פרק מאוד מעניין וחשוב בעיני ואני בטוח שהמאזינים שלנו הסכימו. אז שוב תודה שהשתתפת ותודה לכם. תודה ונשתמע. בפרק הבא ביי ביי.