Listen to Episode

Read Episode Transcript

רוורס עם פלטפורמה הפודקאסט של אורי ורן על תוכנה+ פפ שלום וברוכים הבאים לפודקאסט מספר 458 של ריברסינג פלטפורמה התאריך היום הוא שמיני במאי 20, 23, ואנחנו באולפן שבביתו של אורי בכרכור אז היי אורי. היום אנחנו מתכבדים לארח את גבי היי גבי. ברוך הבא מיד מיד נשמע עליך יותר ואנחנו מדברים על פרויקט אימפקט חברתי מדהים וסופר סופר מעניין שעליו גבי יספר, אבל קצת תפנה. זה גבי עליך, מי אתה, מה עשית ומה הביא הביאה הלום. טוב, קודם כל, אני שמח להיות פה להתארח אצלכם. אז אני גבריאל, 48 יזם הייטק בעברי, והיום מנסה לשלב את זה יחד עם חינוך ומשמעות. אבא לארבעה ילדים. בעבר הקמתי, הייתי שותף מייסד בחברת קונדואיט, חברה שהייתה מוכרת פה בארץ ופוסט ההצלחה עם קונדואיט. ובעצם יצאתי לחיים האזרחיים. אני אומר לאסוף אורז מהרצפה הרבה מהילדים. וזה ושם התחילו להתגלגל רעיונות של איך אני מחבר את בעצם את הניסיון שצבר טי עם החברה ובמסע היזם היא אם הם לב משמעות ורצון לעשות השפעה חברתית. אז קודם כל הניסיון מלמד שלחכות שהאורז התייבש ורק אז לאסוף אותו. זה אחד, יש לי עוד כמה טיפים שמא זה כולל להשאיר אותו שם קצת. זה לא נורא. אם יש חיות בית זה כמובן משתנה ועובד עם החתולה. כן כן אז אז בעצם יוזמה אחת לפחות שאני מכיר, שאתה פעיל בה נקראת מקס, אז בוא ספר לנו על מקס, מה זה? מקס מקס אימפקט ישראל. נכון, אז מק זה בעצם איזשהו מודל פעולה שפיתחנו של שיתוף פעולה בין הרבה גורמים. להנביט פרויקט אימפקט שזה בעצם פרויקטים שיש להם השפעה חברתית, והתחנות ל, קיימות כלכלית מתוך רצון לתת מענה בקנה מידה רחב לאוכלוסיות שצריכות את זה. ולהפוך את. את הפרויקטים הקטנים האלה, פרויקטים אמיתיים שנותנים מענה לאותם קהלים שצריכים אז זה נגמר האלה ותפיץ ככה עכשיו. תן לנו דוגמא, מה זה פרויקט אימפקט? אוקיי, אחלה. אז קודם כל כמו שאמרתי האימפקט הזה באמת זה זה מילה שמורה וכל פעם משתמשים בה קצת אחרת. תעשיית האימפקט מדברת על בעצם ליצור תעשייה שהיא שעושה דאבל בוטום ליין. זה גם השפעה חברתית וגם מתחנות כלכלית, מתוך אמונה שבעצם עשייה חברתית בלי היתכנות כלכלית. בסופו של דבר דינה לו לשרוד. אז עכשיו דוגמאות, אז דוגמה אחת יש, יש כל מיני מגוון של פרויקטים. אנחנו פועלים שנה שישית, דוגמה אחת לפרויקט לא גדול אבל שיכול לצמוח למשהו יותר משמעותי זה מחברת קשר של עמותת. העמותה שעשתה איתנו פרויקט לפני שנה או שנתיים התחלנו איתו ובעצם זה מחברת קשר שמחבר את בין הורים לילדים עם מוגבלויות לבין הצוותים בגנים ובמקום לעשות עבודה ידנית, מצליחים דרך טכנולוגיה לשמור על קשר בצורה יותר טובה ובסופו של דבר זה מתגלגל ובא לידי ביטוי בטיפול בילדים. אם היו קשיים במהלך היום או מה היתה הפעילות או. מה הם אכלו? מגוון הסוגיות, אפשר להסתכל על זה אם אני מדי פעם אנסה אנסה בעדינות לקפוץ לעולם הטכנולוגי אז הרבה פעמים כל נושא ה crm, אז נגיד crm סביב פעילות של מטופלים או ילדים. אז זה זה משהו שלא קיים שם בחוץ אז זה מדהים לראות קונספטים שקיימים בעולם העסקי ואפשר לתרגם אותם. אני מודה שאני יותר, חשבתי על קומית, לועגת בגבת אבל אבל גם crm זה דימוי. שמעת את הדימוי? זה כן. אבל זה אז האימפקט החברתי. ברור איך איך עושים מזה משהו שהוא סטנדלי? ולא כל הפרויקטים שאנחנו קולטים באמת נראה לעין איך מצליחים לייצר קיימות? יש פרויקטים שזה יותר נראה לעין- אם ניקח פרויקט אחר שאנחנו עושים עם אקים שנקרא ג'וב. לי אתה אומר קיימות, אבל זה יותר הרבה תופסים קיימות בעניין של סביבה וזה גם זה אימפקט. אבל אני כשאתה מדבר על המילה הזאת, זה כאילו אנחנו אומרים ששתי נביל איתי. קיימות כלכלית, שזה בר קיימא בר קיימא. נכון, יש באמת בכלל גיליתי כשנכנסתי לעולם הזה, של של מלכ רים? אז זה גם היה מאוד מעניין. זאת אומרת, קודם כל עברת לעברית. נכון, כן, זה אחד הדברים שכן. אני שם לב שכשאתה מדבר איתה מהבית המון דברים. רן מדבר איתך על סטן בלתי אתה אומר. נכון, אני משתדל דרך. אגב פעם קיבלת על זה הערה, אני מעדיף את העברית, זה גם באמת עולם, זה באמת עולם אחר. ואז אנשים מתבטאים באמת בצורה אחרת. מדי פעם עלולה לקפוץ, אבל פה אבשלום לא נמצא אין בעיה, אז אתה יכול טבעי. זה לא פעם. ישבתי באיזה שהוא כה וורקינג ספייס שוב, סליחה. שבו עבדתי בבית עברתי אליו שוב סטארט אפ ולא רחוק ממני. תמיד באופן קבוע ישבה קבוצה של מורים. גם הם השתמשו בבד קינג ספייס. עכשיו אנחנו הרבה פעמים דיברו על יזמות על טכנולוגיה ודברים כאלה, זאת אומרת- או יותר אותם מוזר. אותם אותם מושגים. אני והשותף שלי אמרנו אותם באנגלית. הם אמרו את זה בעברית, אבל השיחות היו מאוד דומות. זה בכלל מעניין זה אם איים שאפשר לחבר ביניהם, וזה נכון, זה בסוף מונחים שונים על אותו דבר. אני אולי אתה ער במיזם אחר באמת שאני חושב שכן. יש לו פוטנציאל ל קיימות כלכלית יותר ברור, יש לנו מיזם משנה שעברה שנקרא נובוק, זה שהוא בחור יזם כל זה יזם חברתי. זה יזם שיש לו בן עם לקויות למידה והוא החליט שהוא רוצה לעשות משהו בנידון. הוא בעצם מבין שהמערכת מערכת החינוך היא לא ערוכה לתת, מענים מתאימים או מספיק לתלמידים, והוא פיתח מין אפליקציה כזאת אפליקציה לאייפד שמנגישה את התכנים בצורה קשה מותאמת לסוגי הלקויות השונות. זה יכול להיות בהקראה, זה יכול להיות בה ויזואליות יותר גבוהה. כל אחד ולקויות שלא, אני לא יכול ולא מתיימר אפילו להכיר כל עולם תוכן. עכשיו אנחנו עוסקים בהמון אולמות תוכן, אבל שם בוודאות ברור שיש צורך, ואני גם חושב שהמדינה מוציאה כל כך הרבה כספים מההורים. הרבה פעמים מוציאים כספים פרטיים של לייצר בעצם מערכות לימוד מתקדמות. מה שאני אומר מתקדמות, ואז אני מתכווץ, כי כאילו מה כל כך מתקדם בלהבין שכל אחד. קולט מידע בצורה אחרת וצריך להנגיש לו אותו אחרת ולתת להם לאותם תלמידים הזדמנות טובה ולא ולא לתת להם תחושה כבר בתחילת הדרך שהם שיש בהם משהו שהוא בעייתי. אני חושב ששם יש פוטנציאל של ווין ווין. זה נגיד עוד דוגמא זה ואני חושב ששמה איפה שמביאים אליו צריכה להיות קיימות כלכלית. בצד הכלכלי בינים זה מסגרות החינוך שקשור רישיונות, בין אם זה הורים בין עם זה זאת אומרת יש פה גם אינטרס כלכלי ברור. דרך אגב, השיחה הזו על דרכי הלימוד ואמרת המודרניים ובאמת זה לא באמת מודרני מזכירה לי. יש לי שיחה ששמעתי פודקאסט אחר שבו דיברו על ai ולימודים. עכשיו כולם מדברים על ai, אז הייתי חייב להכיל גם את זה לפה. אז אז למשל אחד הדברים שאמרו זה שההוראה שלו השתנתה כמה 200 שנה, אני לא יודע כמה זמן. המתודולוגיות הוראה לא השתנו של ספרים ומחברות מבחנים וכל זה היא כנראה הולכת לעבור מטמורפוזה משמעותית מאוד, אולי אפילו אולי אפילו הכי משמעותית מבין התעשיות השונות. אם נקרא לזה תעשייה. עכשיו המקצוע שלה היה פסו הדפס, ייעלם. אוקיי, ורק כל הזמן הוא צריך אותו יותר ויותר. לא לא שזה יעלם, הם טוענים. בית ספר ישתנה אמרו כשהגיע המחשב, אך כשהגיע האייפד. מה לעשות, יפה, איך קוראים לה יותר חזקה מכולם? עוד באירופה הוא היה סקפטי יותר, חזקה. אני מקווה, אני מאוד מקווה. אני מבין מה שאתה אומר כי השגרה והרגיל זה חזק. אני מאוד מקווה שזה ישתנה, אני התנדבתי גם בקהילה. אגב, שיחתנו לפני 6 שנים הייתי יו"ר של העמותה לקידום חינוך ולדורף בנס ציונה יש לנו שהמסלול של 300 משפחות והקמנו מסלול רציף מהגנים ועד י"ב. יש מה לשנות, יש הרבה מה לשנות, לשנות אין ספק, אבל אני מאוד אוהבת את הנבואות. זהו עכשיו זה ישתנה. כן, אני מבין מה שאתה אומר הלוואי והדברים היו משתנים כמו שצריך ובקצב הרצוי, אבל אני חושב שבסופו של דבר אי אפשר יהיה להתמודד גם עם העובדה שכולם מרגישים שזה משהו שם לא עובד גם עם ההכרה שאנחנו מבינים שזה מערכות שמותאמות לפני 50 או 100 שנה. טכנולוגיה אותי מעניין כאילו. ההספק ת. של אני לא יודע. תמיד כשיש קושי. כן, אז. ולכל אחד בסוף לכל אחד יש קושי כאילו. אני הגעתי למצב שאני חושב שלכל אחד יש adhd מסוים. קודם כול פעם קראו לזה אין צדק. למדנו נ זה היה אבל. אז לכל אחד יש קושי מסוים של זווית מסוימת של אם זה בלמידה, אבל זה יכול להיות של ופה השאלה. האם אנחנו יוצרים לבן אדם? את האתגר מביא אותו להתגבר על הקושי. או שאנחנו נותנים לו את הסיוע? ובזה קצת לא מאפשרים לו להתגבר על הקושי. זה שלא טובות, אני לא יודע אם אנחנו כמה אנחנו רוצים לצלול לתוך עולם הזה הלימודים, אני יכול אפשר לכוון את השיחה לשם. מבחינתי אני חושב שאת גרים זה מאוד חשוב. שואל אם אתה פוגש את זה בעבודה שלכם? כן, אני חושב. אני אני מסכים שבנויות עזר והזרים, זה צריך לבחון היטב קודם כל את הנכונות שלהם. אנחנו כשהיינו ילדים, בטח אתם זוכרים, למדנו עם בדידים, לפחות חלקנו. אובר טיים. זה זה יצא יצא מהתור, את הלימודים? ולמה? כי זה אולי קצת עזר במשהו, אבל זה גם די קילקל ודברים אחרים, אבל אנחנו לא מומחים לחינוך, אז בוא רגע, נחזור למסלול שלנו. בוא נדבר על עוד כמה דוגמאות. אחד הדוגמאות שהזכרת, אבל לא פירטו עדיין זה ג'וב לי. לי זה בעצם פלטפורמה שמות אמת אישית, כמו חיפוש עבודה שמחבר בין מעסיקים לבין אנשים שוב שהם או על הרצף או אם מגבלות. אבל שזה עכשיו אני אלך לשלוף באנגלית. פולי כעסנו מההסבר. עצם למקרה למקרה של האנשים שמגבלה בשונה מפלטפורמות רגילות של חיפוש עבודה שאתה אומר אוקיי, יש לי מגבלה וזה נשאר כללי ושם אפשר לצלול פנימה. איזה סוג של מגבלה אם זה אנשים שיודעים לתת שירות שיודעים שיכולים לעמוד שיכולים לשבת שיכולים להתעסק בכסף שיכולים להגיע? זאת אומרת יש מגוון שלם בעצם. של ניואנסים מתוך רצון בעצם זה מה שיקים, והפרויקט הזה מתיימר לשלב את האנשים עם מוגבלויות בצורה יותר טובה בתעשייה ובחברה ושוב. גם פה אני חושב, זה אני רואה פה על הלוח כל מיני מילים kpa ומדידות די בי טסטינג, זה מזכיר לי ואני גם אוהב את זה קצת זה, אז ברור שיש דברים שקשה למדוד ולא טריוויאלי. אבל אני משוכנע שה. מוצרים שמותאמים ספציפית למקרים האלה גם ישפרו את אחוזי המצ'ינג ובסופו של דבר שילוב של אנשים בחברה מעבר לתועלת שהם, מקבלים אותם אנשים, אנשים שמייצרת חברה. יותר טובה ושם קשה לי למדוד. אני חושב שיש ערך מאוד גדול ל אנושיות לחמלה לחיבור של לגמרי. לא, לא שומעים את זה במיקרופונים, אבל אנחנו כולנו מהנהנים לחלוטין. הזכרת שתי עמותות, נכון? איך הקשר שלכם עם עמותות, עמותות, מכירות אותכם? רוצות ליזום טוב זה מעניין גם פה. דיברנו קצת קודם לפני זה. אגב הכנס שאתם עושים וזה אז אנחנו קודם כל מתקנים את המודל שלנו. כל הזמן אנחנו עושים קולות, קוראים כל שנה לעמותות שרוצות חדשנות חברתית, טכנולוגית, הפערים בין העולם, ההייטק ואנשים שעוסקים בהייטק. לבין העולם החברתי מאוד מאוד גדולים ואני לאט לאט לומד אותם ומבין אותם. דוגמה זאת אומרת לפעמים קודם כל הגישה היזמית. כל זה שזה עולם בפני עצמו, ודרך העבודה דווקא עם עמותות אז בגופים חברתיים. פתאום אני מבין שמה שאני רע לנו. או מובן מאליו או טריוויאלי או שגרתי. זה לא כזה שגרתי. היכולות שיש בתוך הרבה פעמים הגופים האלה היכולות האלה, מיכולת טכנולוגית שהיא שהיא לא גבוהה, יכולות הניהול יכולות ניהול הרבה פעמים. כל נקודת המוצא של מלכה ר. זה גם מה זה. מעניינת זה שזה מוסד ללא כוונות רווח ואז מראש ניגשים לאירוע מבוססי תרומות. ואז אני רגע, הסתכלתי על זה, תרומות או תמיכות. ואז לרגע הסתכלתי ואמרתי רגע, אבל זה קצת בעיניים במשקפיים שלי, שלא אומר רגע, מה ילך פה? קצת עירום, אז זה קצת מקולקל, זאת אומרת בעיניים על כר היה צריך שיהיה לו מודל לקיימות. שזה בסדר שהוא שהוא לא מחולק לבעלי המניות. זה לא לרווח אישי אבל כל אורגניזם צריך בעצם. קיימות אז מראש נקודת המוצא, שמא בהרבה על הסיטואציה היא בעצם שאנחנו נשענים ונתמכים שאני בכלל חושב שהם צריכים להיות פרואקטיביים ולייצר לעצמם. ערוצים היכולות הם באמת יכולות- מתקדמות בייטק, והמטרה שלנו בעצם זה לנסות כמו עוד רבים אחרים. אני חייב להגיד זה לחבר בעצם את האינטליגנציה, הידע, הניסיון שיש בעולם ההייטק לתוך העולמות החברתיים כדי לתת להם. בוסט מבפנים בוסט ישראלי נקרא לזה ככה. אז איפה האתגרים שלך היום יותר בממשק כמו להייטק יותר בממשק כמו לעמותות? יש לנו אינספור אתגרים. אתה רוצה זה אני יכול. המישור הזה תגיד לי, אני חושב שאנחנו אנחנו רצים. יש לנו אתגר קודם כל, לייצר חדשנות. שאם לקוחות שנכנסים לזה פעם ראשונה לקוחות או שותפים שותף, אפיון, נקרא לזה עמותות, הם לא באמת יודעים. את מכירים את התהליך אני יכול לעשות הגבלה. נגיד, למי שעשה פרויקט גדול ויצא לו לתכנן או לבנות בית. אז הפעם הראשונה כמשהו שניגש לזה כלקוח, אין לו ממש מושג וזה יכול להיות אירוע שבעצם נקודת המוצא אליו של השחקנים היא שונה מאוד. הנה ציפיתי, אומר, איך לעשות את זה? לא יודע. אתה יודע, כן, יכול להיות שהוא אומר אני לא רק דבר אחד, הוא לא יעזור לך. זה במשבר הנישואין שקורה כשקונים בית אבל כן זה חתיכת אירוע. אני רואה, יש בה החיוך שאתה מכיר ומבין פתרתי את הבעיה. פשוט הבאתי אדריכלי טובה זה גם אם יש ואצלי על אותו אותה שורה בתקציב עם ייעוץ נישואים בסדר, כן, כן, אבל גם מה אז אני חייב להגיד לך, זה לא תמיד עובד, אני יצא לי כבר לעשות כמה וכמה פרויקטים. אני אוהב את ההתעסקות הזאת ואת והלקוחות הם אתה יודע, לא, לא תמיד בני הזוג הם לא לכולם יש אותה תפיסה מרחבית, אותה תפיסה של אסתטיקה, לא לדבר על לבנות מוצר ביחד. לפעמים זה לתכנן קדימה איך תראה. המשפחה קיצר, גם אדריכל טוב או אדריכלית טובה. זה לפעמים תלויה בלקוחות שלה, אז פה הממשקים העמותות, לפעמים הוא עובד יפה ולפעמים הוא עובד- מוצלח שיש על ציפיות כמו כל דבר, כמו כל פרויקט שעושים. וה האתגר הכי גדול שלנו לא יודע אם הכי גדול, אבל בעצם הרצון שלנו זה לא רק להתחיל פרויקטים, זה שהפרויקטים יגיעו למימוש שאותם משפחות בגנים של אלוין באמת יהיה להם קשר יותר מוצלח בין אנשי הצוות לבין. למה זה רלוונטי למי שמאזין לפודקאסט אבל ותיכף גם לצלול לשם אבל בוא, שניה נלך אחורה. איך זה בכלל מתחיל? זאת אומרת מי עובד, מי מייצר את הפרויקטים האלה? אחלה. מה נתאר את את המצב של היום. זה היה תהליך אבולוציוני, גם כן. אנחנו בעצם מה שאנחנו עושים. כל שנה אנחנו מוציאים קולות, קוראים לארגונים חברתיים או יזמים חברתיים. זה מה שאנחנו עושים עד היום. זה משתנה מדי פעם ואנחנו בעצם מתכלים, ובונים צוותים מולטי דיסציפלינריים בסיסיים קצת כמו צוות קור כזה שיש לו כמה יכולות בסיסיות משלימות. כולם סטאז'רים סטאז'רים זה אומר תלמידי תיכון במגמות טכנולוגיות זה. אנחנו עושים בשנים האחרונות סטודנטים תלמידי התיכון, התלמידים, תלמידות זה למגמות טכנולוגיות, בדרך כלל האפליקציות. יש לנו, מעצבי וויקס שזה או סטודנטים שלומדים עכשיו לתואר שעיצוב או בוגרים שרוצים סטאז ויש לנו. ציר שלישי של חבר'ה שהם לומדים יזמות, שזה של תמיד אירוע מטאל זה כן, כן, כן לומדים יזמות נסגר. אז אני יכול לספר על זה קוריוז, זה בדיחה. אנקדוטה קטנה זה גם זה, נשגב מבינתי. למרות שאפשר ללמוד דברים יזמות. את הקור קשה ללמוד. אני גם שואלים אותי אני אומר תקשיבו יזמות זה לא מקצוע, זה את זה מחלה. כן, יש לך כן, אם אתה עם הג'וק אז אתה בסדר. בדיוק אז באו אליי החברה שלה. היינו צריכים לכתוב תוכנית פעולה לכל הצוותים האלה ותכף אני אסיים אותה. איך אנחנו מתפללים את זה? אז רק האנקדוטה הקטנה זה החברה של היזמות, אז באו ואמרו לי אוקיי, אז תגיד מה לעשות ואמרתי להם אבל זה. זה חלק מהעניין כאילו אני לא אמור להגיד לכם, זה לא לומדים יזמות. אז לא מסתבר שגם את זה לקחו לאקדמיה וריבות המעגל, אבל בכל מקרה אנחנו מתפללים בעצם עושים קולות קוראים ומגייסים 20 צוותים כאלה מולטי דיסציפלינריים בדרך כלל 3 חברי צוות. בכל צוות כזה מלווים במנטורים התעשייה בדרך כלל זה חבר'ה מעולמות המוצר, מנהלי מוצר זה לא חייב להיות ולכל אחד כזה יש דיזיין פרטנר או שותף מאפיין. אז זאת אומרת בהרבה מקרים, תלמידי תיכון, בחלק מהמקרים סטודנטים באוניברסיטאות יו איקס יזמות וכו, אבל נשמע שבסך הכל יש לו. יש לא מעט צוותים, אבל הרבה מאוד אנשים ללא ניסיון משמעותי. ובאמת? אז הדבר הזה הוא. יש בו גם את היתרונות וגם את החסרונות. אז היתרונות, זה שהחבר'ה האלה באים קודם כל, כל מי שמשתתף בתוכנית זה אנשים שבאים כי המכנה המשותף זה הלב. הרצון לעשות השפעה חברתית ולעשות טוב שזה בעיניי זה מדהים כי זה מושך את האנשים הנכונים שזה כיף לי בעצם להיות בסביבה של האנשים האלה. אז היתרון באמת זה מעבר לרצון הלוויין שלהם האישי של בעצם. פרקטיקום זה יתרון, והחיסרון באמת הוא חוסר הניסיון. הצוותים הם מולטי דיסציפלינריים וגם רב. גילאים. זה לא איזשהו פורמט מאסט, אבל זה מה שעשינו ובדיוק קראתי, כתבה היום או אתמול בעיתון מחקר מהטכניון שמדבר על כמה בעצם צוותים שהם גם מולטידיסיפלינרית, וגם עם הבדלים בניסיון. כמה הם תורמים לחדשנות, בשונה מלהביא את הצוות עתים שכולם אלופים, וכולם זה ושם משהו של חדשנות. זה עובד לנו לא רע סטטיסטית. אנחנו בסוף שהייתה, אז אנחנו סטטיסטיקה לדבר אלינו. יש כאן בדיוק וגם כשיש קונברס כמו שאנחנו יודעים מה צריך לעשות אופטימיזציה, לזהות. איפה לדייק יותר, אוקיי, אז בעצם הרבה מהאנשים שמצליחים לפודקאסט הם מפתחים או אנשי מוצר או אנשי דאטה איך מי שעכשיו מאזין ואומר וואי, בא לי לעשות איזשהו אימפקט חברתי. איך הוא? איך אתה יכול לעזור לו לעזור? זאת אומרת מה, איזה חיבורים? אתה יכול לדמיין שיקרה? אז באמת זה אחת המוטיבציות לשיחה ולרצון שלנו פה לגרום למציאות לקרות, לייצר מציאות. בעצם סוף כל מחזור, הן בעתות כאלה מתוך 20 פרויקטים, איזשהו% מסוים, זה מצליחים להגיע למוצרים? לפי יוסי, כן? נכון שאנחנו אומרים אוקיי, זה נראה שיש קייס טוב, זאת אומרת החברה הצליחו להבין מאיפה הדג משתין ולהגיד אוקיי, זה זה מעניין, ואז אנחנו רוצים לייצר המשכיות לאותם פרויקטים. צריך לזכור כל זה נעשה בעצם ללא המנגנון הרגיל של הון סיכון והכל. ואז מה שאנחנו מחפשים, זה בעצם מתנדבים. יש לנו כמה מסלולים, אחד מהם. זה מתנדבים שיגידו אוקיי, יש כבר בעצם צפוף קונספט, או איזשהו אפיון של mvp ראשוני. בדרך כלל זה מסכים, בדרך כלל יש קצת קוד. זה לא חייב לשמור על שום דבר. אנחנו יודעים איך הדברים עובדים, אבל במהות יש נקודת כניסה טובה והיא לא נקודת כניסה שהיא בריינסטורם ראשוני לגמרי ששם אנשים מתביישים וזהו, ומי שרוצה לתרום. בעצם אנחנו חושבים שבזה הזדמנות לתרום היכולות הכי מתקדמות של שמישהו שזה המקצוע שלו בשונה מי ללכת ולעשות. דה יונג הו הנחתה של היכולות בתרומות אחרות שהם מבורכות, אז זהו ואז אנחנו בעצם מחפשים. בעצם הכל קורה שקורה כאן, זה שאנחנו מחפשים מתנדבים שיגידו פרויקטים שמעניינים אותם או פרויקט שמעניין אותם, אבל זה להיכנס לצוות אורגני כבר מתפקד, או להרים פרויקט שנזנח, או שנמצא איזשהו סטייליסט. אוקיי, אז אז כן, אז ההנבטה בסוף ההבטה הצוות המקורי מסיים את תפקידו. בטח איך שעשינו את זה היום עם סטודנטים או עם תלמידי תיכון מתגייסים לצבא. ובעצם זה העברת מקל בשלב די מוקדם של פרויקט, אבל שכבר יש לו מסגרת יחסית ברורה שיש לו שותף, מאפיין שכבר בעניינים שרוצה את זה ואז בעצם זה להרים צוות חדש עם איזשהי רמת מחויבות ארוכת טווח. לפעמים גם ממש לבנות מחדש, כי בסקייל או בפרוד אקשן לצורך העניין זה אתגרים אחרים. קודם כל כן. אני לקח לי שנים להבין שזה בסדר. טכנולוגיה זה הכלי ואני מניח שכולנו עשינו ריסטארט אי אלו פעמים וזה גם עדיין מאוד מאוד ראשוני והתחלתי בעיני הניצוץ. ההשקעה שנעשתה על ידי הצוותים המנדטים של לייצר יש מאין הוא מאוד משמעותי והניצוץ הוא מאוד חשוב, לפעמים יש קוד ויש בסיס טוב לאבתיך ממנו, ולפעמים צריך לעשות חצי צעד אחורה. אנחנו עושים את זה. אני חושב שבעולם אות שההייטק עושים את זה די הרבה. אני לא מתרגש מזה. בעיני ה. כוכב הצפון של הפרויקט והראתי מה זה שנעשתה, יהיה המהות, אבל. דבר אחד, אתה יודע בשלב הזה שהצורך קיים וההיתכנות קיימת וזה מהותי וזה מהותי. יש לנו חבר'ה מדי פעם שמצטרפים אלינו מעולם ההייטק. מכל מיני ואפילו מדי פעם נותנים לנו פידבקים טובים או תקשיב, זה זה כיף לעבוד על בעיות אמיתיות. זאת אומרת, זה משנה את כל היום, כל נקודת המוצא לאירועים האלה כשהבעיות אמיתי או שעובדים עם אנשים שמאה שטח ובאמת הרבה יותר. אחד הדברים שלפעמים צריך, גם בכל מוצר זה טיימינג. נכון, אז נראה לי שבאת בטיימינג מצוין. למה? כי זה לא סוד. אנחנו בתקופה ההייטק בתקופה של משבר נכון והרבה מאוד. אני עכשיו אני פונה למאזינים שלנו בסדר הרבה מאוד מהאנשים. היום, בצער רב, מוצאים את עצמם כרגע בלי עבודה ומחפשים וזה נכון זה בעיטות. כאלה זה גם יכול לקחת זמן. בינתיים, שהזדמנות לעשות משהו טוב. ואתה יודע, אם באמת הנבטה כזאת מתישהו מצליחה זה אז זה יכול להיות עוד הרבה יותר מעוד הרבה יותר להתנדב ולעשות משהו טוב. אז לא אני. אני. אני מצטרף לקריאה שלך ואומר להרבה אנשים שעכשיו. מחפשים את צעדיהם, מחפשים לעשות לימונדה מהלימון. יותר כיף, נראה לי יותר כיף להיות עסוקים במשהו עם אימפקט. כן אני. לא מזיק? נכון? אז זה בעיניי, נכון. אז מה שעשינו במודל הגב משה רן פה מציין, זה באמת לעשות את החיבורים האלה גם של משמעות וגם של תועלת אישית, בלי בסדר, בלי להתבייש ולהבין שהדברים יכולים ללכת יד ביד, ובסך הכל יצאנו את המסגרות האלה. זה רלוונטי גם לאנשים שאני מוציאים עכשיו את עצמם. נכון, וגם אני חייב להגיד, התעשייה שלנו אכזרית, זאת אומרת, בגיל יחסית צעיר אתה עלול למצוא את עצמך או בוא נגיד, לא בגיל מאוד מבוגר. אתה יודע שהתעשייה כבר קצת דחקה אותך החוצה? זה קורה, אני רואה, זה לא, לא אני אומר זה הכלל. ואנשים מחפשים לתרום, יש לנו חבר'ה שהם מוגדרים באגף פנסיונרים גם בגיל. שהיו vipress בחברות גדולות אז. וכוחם עוד במותניהם ורוצים לתרום. ויש להם הרבה מאוד ידע. אנחנו פוגשים לא מעט כאלה ואני חושב שזה עוד אחד מעבר לזה. מסגרות כאלה יכולות לייצר מעבר לאותם בין עבודות. אז למעשה אתה מחפש אנשים גם יכולות טכניות יכולות מוסריות יכולות יו איקס. השאלה הנוספת שלי האם מחפשים יזמים שיש להם בראש איזשהו רעיון של אימפקט לא הייתה הנבטה של דבר כזה? האם גם את החיבורים האלה אתה מחפש למצוא עכשיו? אז לחלק הראשון כן, אנחנו מחפשים בעצם את כל בעלי המקצוע. סליחה שאני מדבר רגע בצורה זה בעלי המקצוע שהם שותפים לבנייה של מוצרים מבוססי טכנולוגיה. ולגבי יזמי אימפקט, אז יש לנו עוד מסלול שהוא בעצם אחד שאומר תראו, אם יש פה, אם יש פה אנשים שרוצים לקחת רעיון גולמי. או רעיון שכבר יש לזה פופ, קונספט ראשוני ובאמת צריך ליזום אותו בידי בוק. אז אנחנו מאוד נשמח. אני חושב שיש לנו המון רעיונות טובים. או לא מעט רעיונות טובים, ואני חושב שיש הזדמנות למי שרוצה לעשות, להכניס את המשמעות ואת הנשמה לתוך העשייה הטכנולוגית שלו המוצרית שלא העסקית שלו אז כאילו זה הזדמנות קונקרטית בשונה ממשהו שהוא ערטילאי. הלמידה שלך של איך לעבוד עם מלכרים שאני מניח שזה לא למידה מאוד משמעותית, ואולי גם הם יוכלו ליהנות מהניסיון שלכם, באיך ליצור קשר עם הגופים, איך נכון לעבוד איתם. כן, אני נמצא תמיד בלמידה זה על כל מטר שלמדתי אני מזהה עוד 3 מ' שאין לי מושג. עדיף, ככה ידוע. כן, אבל כן כן צוברים ניסיון ניסיון עם עבודה עם מתנדבים וגם מלכרים. בחלום שלי הייתי רוצה שאותם אל כרם לא רק יקבלו פתרון לעצמם שהם יצליחו דרך הפתרונות האלה לייצר לעצמם קווים עסקיים מבוססי פתרון שבנו לעצמם. חושב שאנחנו יכולים להבין את זה, אני הבנתי. לקח לי זמן להבין שזה סוכר לאחור עבור ארגונים חברתיים. זאת אומרת אני מנסה. החלום שלי עבורם, הוא מתקדם מדי. וצריך לחץ, כי בגדול אני חושב שארגונים חברתיים מעבר לפתרון של לעשות את העבודה שלהם בצורה יותר טובה. על כל ארגון כמו הכימו אלוין יש ארגונים אחרים בעולם. זה ברור שיש פה צרכים שמש שותפים לעוד ארגונים, ובעצם אפשר אפשר גם לעשות טוב וגם לייצר קווים עסקיים סלש קיימות כלכלית זה והם יכולים ליהנות מזה. בסדר אנחנו. לפעמים מטרות גדולות עם חזון ומתקדמים לאט בדיוק. אז תודה רבה, גבי. תודה שבאת, וסיפרת לנו על זה. הצלחתנו. ומי רקמה אנושית אחת? מי שירצה באמת מתעניין וירצה ליצור קשר, אז נשאיר את הפרטים בשעון אאוט ואתה יכול ליצור קשר עם גבי או אימייל עם מקסים אימפקט. אז שוב, תודה רבה.