Listen to Episode

Read Episode Transcript

שלום, ערן שלום, ארבל, ברוכים הבאים לפרק 69 של הפודקאסט של צרות בהייטק. בפרק הרחנו את שחר אביגזר, מהנדס התוכנה, שמצאה את עצמה מצב חדש, אחרי שפוטרה בגלל הצמצומים שהתרחש בסניף. לפני שניק שחר עבודה כפולה, סטייקים גניר בחברות קטנות וגדולות, אחרי שעברה הסבה מעולם העיצוב. אחרי מכה בכנף, שחר בנתה תוכנית פעולה, והחליטה למנף את סבב חיפוש העבודה לתיעוד של התהליך, וגם שיתפה את החוויות בטוויטר עד קו הסיום והחתימה בחברה החדשה ריסקיפייד. דיברנו על פיטורים. איך זה מרגיש? מה התגובה המיידית איך מתחילים לחפש עבודה? שוב מצב השוק איך בוחרים את החברה הנכונה, למה שאחר בחרה לשתף בטוויטר, ואיך זה עזר, ומה העצות שלה, למי שמוצא את עצמו או מוצאת את עצמה באותו מצב. אם אהבתם את הפרק נשמח אם תוכלו לדרג אותנו באפליקציות הפודקאסטים. לשתף אותו עם אנשים אחרים. כמו כן, לפני כל פרק אנחנו מעלים פוסט לקבוצת הפייסבוק שלנו ובו תוכלו לשאול שאלות המרואיינים ולהמשיך את השיחה לאחר הפרק, נותני החסות שלנו להיום הם חברת קייטו נטוורקס, אחת החברות הגדולות והמצליחות בישראל, שמנסה לעשות מהפכה בעולם הרשתות וההבטחה על ידי זה שהם לוקחים המוני שירותים שונים, והופכים את הכל לשירות ענן מתקדם אחד. קאטו גייסו מעל 500 מיליון דולר בשווי של יותר משני מיליארד, וממשיכים לגייס לכל התפקידים, פיתוח, ניהול, מוצר, שיווק+ למרכז הפיתוח שלהם בארץ. אז אם מעניין אתכם להתעסק באתגרים טכנולוגיים הקשים בתחום או לעבוד במערך שיווק שממציא שיטות חדשות לגמרי בחברה סופר מצליחה אז קאטו נטוורקס זה אחלה מקום לעבוד בו. יכולים לשמוע עוד בפרק המעולה שהקלטנו יחד עם סמנכ"ל השיווק שלהם, עידן הרשקוביץ. אז לכו לכתו נטוורקס. קום סלאש קריירה ותגידו שהגעתם. מי צרות בהייטק? אנחנו רוצים להודות ל samsung next, זרוע ההשקעות של סמסונג בישראל, שמאפשרים לנו להקליט עצמם שתהיה האזנה נעימה. האזנה נעימה. ביום של רעידת אדמה כאילו ליטרלי רעידת אדמה לא עזר. שלא קמתי בזה בכלל, כאילו רק. והיא גם הגיע ממקום מיוחד. אתה בדרך כלל תמיד שואל מאיפה? בירת השומרון בירת השומרון. אריאל קר שם מאוד. זה מקום גבוה, אנשים לא יודעים את זה, אבל זה באותה רמה כמו ירושלים. היו לנו היה לנו שלג שנה שעברה. אנחנו קצת, זה המצב בשוק. עכשיו הוא לא מה שהיה אתמול שלשום עם ב-20. 21 כזה התרגלנו לשמוע כל הזמן על עוד גיוסים+ מסיבות+ טיסות. אז פתאום עכשיו אנחנו שומעים על הגל צמצומים שזה מילה יפה מאוד לפיטורים, נכון. ובעצם קבענו להקליט הפרק הזה עוד לפני חודש וקצת, ודווקא יצאה טוב שהוא קצת נדחה. נכון, בגדול אנחנו רוצים לדבר על כל החוויה שלך כמי שפוטרה. מה זה בכלל ואיך זה גורם? ומהצד השני גם על מישהי שלקחה את זה ואחר כך מצא עבודה ועכשיו כבר בעבודה חדשה. אז זה היה הקדמה ממש לכל מה שמדבר עליו. ואולי נתחיל, ממש מאותו יום של רעידת אדמה. ומה מה בעצם קורה? כאילו, כשמודיעים להמוני אנשים ואיך זה קורה? ואיך זה קורה? אז גיליתי על זה באותו יום. קבעו לי שיחה האמת שישר הלכתי לבדוק ביומן. ראיתי שיש לי שיחה, הבנתי, עשיתי 1 + 1. אז ככה היה לי קצת. זמן עם עצמי לעכל. הייתי בהלם. אני לא חושבת שיש מישו שמפוטר במיוחד בצמצומים שהוא לא בהלם. אמרו שהולכים לקבוע שיחות למי שהולך להיות מצומצם. ממש כתבו את זה, כתבו איזה חבר'ה אנחנו הולכים לעשות שיחות. הסתכלתי ביומן. הסתכלתי ביומן של אחרים והצצתי כן עשיתי כן, עשיתי 1 + 1, והאמת? כן. ומה שעשיתי זה היה קודם כל איזה שהוא מנגנון הגנה שעובד לי טוב. זה רגע להתנתק מהכול ולעזוב את כל המסכים. לשבת עם עצמי. ופשוט לבהות להתנתק מהסיטואציה. הרגע לתת לעצמי זמן כדי לעכל. מחפשים דבר כזה, אבל זה תמיד זה בדיוק הפוך. אני אני, זה מאוד עוזר לי רגע להתנתק, אפילו אם זה לכמה דקות. כן, אבל שניה לצאת מהסיטואציה, להסתכל עליה מבחוץ ואז לתת לכל הרגשות לשטוף אותי. בראש, סליחה רגע שאני הופך להיות שדר רדיו מאוחר בלילה. מה, מה עובר בראש? זה זה באסה מאוד מאוד גדולה. כאילו מה זה באסה, זה אפילו לא. זה, לא באסה. אוי נכתבו לי. הגרביים, זה זה וואו. שנייה יש פה אבן יסוד שיהיה קריירה שלי 6 עכשיו נרשמת עכשיו היא נפלה וכל הדבר הזה שמייצב את שחר. בתור שחר. פתאום מתברר שלא נדבר על זה שאני מפרנס את עיקרית לחמש נפשות. ובכלל הידיעה הזאת שני לפני 8 חודשים סיימתי סבב, סיימתי עם זה עשיתי את זה ועכשיו אני צריכה לעשות את זה עוד הפעם. אז זה באמת הכניס אותי לשוק. נכון, כאילו אני באתי להגיד שזה ממש שלבי, אבל נכון. זה כאילו כי הרי העבודה היא חלק מאוד מהחיים שלך. אתה בטח בהייטק בישראל, אתה לובש את הסווטשירט עם הלוגו שלה הזה, ואתה ישר ותציג את עצמך, אז איפה אתה עובד? וזה כאילו בטוויטר שאני אגיע לזה. עוד מעט כתוב זה כאילו משבר ממש. נכון, נכון, נכון ואני בנאדם שבלי קשר עשיתי הסבה לתחום הזה הייתי מעצבת ux ui עברתי לתחנות. אז מה שעבדתי עליו מאוד, מאוד קשה והקריירה שלי מאוד מאוד חשובה לי כאילו אני משקיע בה, חושבת איך אני יכולה להתפתח, בוחרת בפינצטה את המקום הבא, עושה הרבה מאוד בשביל בשביל להגיע למקום הנכון והמדויק בשבילי. ובהחלט זה יראה אותי וזה היה מאוד נכון מה שאמרת על שלבי אבל כי. הייתי צריכה. הייתי צריכה את הלוויה והייתי צריכה את הישיבה והייתי צריכה את הזמן להחלים, ואני קוראת לזה תקופת החלמה. בהתחלה זה היה כזה, כמה שעות קצת עם עצמי, קצת עם חברים, מאוד מאוד קרובים. אחרי זה כבר התחלתי לספר לאנשים שגם נמצאים בתחום וב בוא נגיד שלקחתי משהו כמו כמה ימים שבוע כדי לעכל את זה. כן, אז זהו, אז כולם. אז אמא שלי לא גיליתי לה אמא שלי בהתחלה, כי לא הייתי צריכה את אקסטרה סלאש הזה. שהם- מכירים כזה את השוק. אז מה פתאום? והם יודעים שאני מפרנס את עיקרית, אז זה מאוד מאוד מלחיץ את כולם. רוצה שנחזור רגע ליום הזה דווקא השנייה לפני שאנחנו רצים לזה. אז אוקיי, קובעים לך את הפגישה הזאת, את כאילו כבר מבינה מה הולך לקרות כזה. זה סוג של הצגה. נכון? כאילו. אז איך? איך זה? הוא לא נעים, אבל למען האמת יש בי איזה מקום שגם קצת זה הולך להישמע מאד ככה. שונים במחלוקת, אבל בתור מישהי שאני על העסק, לא משנה זה בעבר אני מבינה, אני מבינה, צריך בסוף לעשות פעולות לא נעימות בשביל לשמר את העסק שלך וזה חלק מהתהליך הזה. אז לא ישבתי שם, באיזה כזה פרצוף כועס ולמה פיטרתם אותי? ונתתי לזה פשוט להסתיים. רציתי לסמן וי על השימוע. רציתי לסיים עם השיחה הזאת כאן שיחה לא נעימה, גם גם מי שתחשוב על זה שמי שיושב בשיחה הזאת, זה מי שלפני 8 חודשים הכניס אותי לחברה. אגב, גם כנראה מאוד לא מרוצה או מרוצה. מפתה אותך? כן, אני. אני אחלוק, כן, זה הולך להישמע מאד. רז, את תיקחו את זה כמו שאני עובר את זה, זה נורא. לא נעים, גם לפטר בסדר, כאילו זה זה חוויה, בטח אם אתה חייב כן, עזבו רגע העניין של ביצועים גרועים וכאלה במקרה כזה שברור לכולם שזה. זה פשוט חרא. כן חוויה לא נעימה ורואים את זה בעיניים שלהם. רואים את זה בעיניים שלהם. שהם מפטרים עכשיו עשרות, אם לא מאות והרבה הרבה שיחות קשות ביום. גם להם זה לא נעים. בואו נשים את זה על השולחן לי יותר. בלי להקטין זה. אז חיכיתי פשוט כאילו ניסיתי שהשיחה תהיה. סבבה. אמרתי הכל בסדר, אני מבינה, חשבתי מה הייתי רוצה לקבל מס. ניק וביקשתי את זה בין עם זה לא יודעת עוד קצת מרווח לנשום מבחינה כלכלית, אם זה המלצות, אם זה דברים כאלה, זה לאו דווקא בשיחת שימוע, אבל חשבתי עם עצמי מה אני יכולה להשיג עכשיו מספיק ממש בצורה הכי קרה. וגם טיפ טוב פשוט אלהם נקרא לזה מו"מ יציאה נכון, יש בונוס, חתימה זה בונוס יציאה. אז כן, אז בינים זה לבקש עוד משכורת של חודש, שזה בדרך כלל נהוג בינים זה לבקש המלצות בלינקדין, אחר כך מכל החבר'ה. אני אישית גם ביקשתי שזה עוד טיפ. ביקשתי עזרה מהמשבר אנוש, ביקשתי שיעבירו לי הקורות חיים. אחר כך אחרי שאני אסדר אותם מחדש, אני רוצה להשתמש בכל הכוחות שיש לי כדי כדי להתקדם הלאה. המשרה, כאילו בעצם קיבלת התראה של חודש אני מניח או איך זה עובד. ברוב הפעמים מה שקורה במצבים כאלה זה נחסמת. הגישה די די מהר. העניין שסניק היא חברה מבוזרת ורוב הצוות שלי. 90% מהצוות שלי הוא בכלל מחול. יולי, חברה בשוויץ בלונדון. אז בעצם ברגע שנחתם לנו ככה הגישה לסלק לזום להכל. אין לי יותר עם מי לדבר. זאת אומרת החבר'ה האלה מעצבת מהקבוצה. הקשר נגמר והייתי מאוד מאוד מהר צריכה. מאוד ישראלי שיש לכולם ווטסאפ, נכון, אבל זה לא ככה. למזלי כן, יכולתי להשיג כזה את המספר טלפון, מאיזה קבוצה יש עונה, אבל בתכלס זה מרגיש מאוד מאוד. זה חותך גם את הקשר עם האנשים, ועדיין לא הייתי מוכנה להעלות איתם לזיהום ולדבר איתם. אז אז לא עשיתי את זה אז אמרתי לראש צוות שלי תעביר להם איזשהו מסר כזה שאני צריכה זמן לעכל. וחשבתי על זה הודעת פרידה יפה כזה ששלחתי אחרי כמה ימים, ממש לקחתי את הזמן וגם לא ממש רציתי את תשומת לב הזאת של אוי, אני עכשיו מפטרת, אני צריכה להגיד מילים קשות כאילו זה שיחה לא נעימה, אז פשוט נמנעתי ממנה כמה שיכולתי. באמת אחרי שמצאת עבודה 8, חודשים אחרי שמצאת עבודה שוב באותו מצב, רק עם איזשהו איזשהי* כזאת שכביכול שמה אותך בעמדה- טובה של מפטרת, נגיע זאת שאלה מעניינת. זה שם.- טובה בפיטורים כאלה. אוקיי, חבר טוב אמר לי מכה בכנף, אז אז כן זה אותה השחר עם אותם עם אותם יכולות, אבל עם מכה בכנף. ועכשיו אני צריכה להרים את עצמי כדי למצוא את המקום הבא. אני אישית התייחסתי לזה כמו סבב רגיל. רשמתי לעצמי מה אהבתי בסניף, מה לא אהבתי בסניף, מה אני רוצה במקום הבא מאוד מאוד עזר לי גם לעשות מעין וישליצקי. של מה הייתי רוצה במקום הבמה? חשוב לי על מה אני יכולה להתפשר ופה מגיע החלק של עלמה. אני יכולה להתפשר בשבועות הראשונים, אבל מה אני יכולה לאשר בשבועות שאחרי? אם אני לא מוצאת? יש לחץ, יש לחץ. אז באמת משהו מקדים לפני זה. זה טוב. אנחנו נכנסים פה לעניין הפרקטי, אבל באמת לראות כמה יש לך לתקופה הקרובה. אתה יודע בערך כמה אתה מוציא בחודש. אתה יודע כמה אתה צריך בחודש, האם יש לך כסף בצד 6 אמרת לריינולדס שהם בדיוק כאלה. להסתכל כמה רנואר יש לך עכשיו לחפש עבודה? רעיון טוב שתדעו, בערך מר רן ויש לכם. ואני חושב שהרבה אנשים לא עושים בזה. לפעמים אתה נדחק לפינה וחייב לעשות את זה, ואז אתה מסתכל כאילו כן זה אני אוהבת לקפוץ ל ז"א נתתי לה, בוא נגיד לתקופת החלמה לעבור. נתתי לעצמי את להרגיש את כל הרגשות לשבת בבית ולהתבאס וה לשבת מול הטלוויזיה ולעשות בינג ולבכות וזה בסדר. תחפושת עבודה זה היה אחרת. אני מניח כי היית פשוט, אולי בן אדם שעוד לא באמת עבר את השלבים הייתי מביאה את זה. גם רגשי הייתי מביאה את זה לחיפוש והייתי קצת יותר בבאסה, והייתי יותר, לא הייתי יודעת גם מה אני רוצה בדיוק. מה היה בעצם. לא הכל טוב. אז אני אישית מסתכלת על כמה דברים. בתור מי שגרה רחוק היברידיות זה אחד הדברים שחשובים לי וגם לדעת לעבוד נכון מהבית, לא רק לתת עבודה מהבית ממש בינים זה תקשורת סינכרונית. בין אם זה שיחות שהם מוקלטות, שאני יכולה לראות אחר כך בזמן שלי גמישות בשעות. גם כשאני עובד מהבית, וגם כשאני לא עובדת מהבית. זה מה שעוזר לי ככה. בוא נגיד שלקחתי את הוואקף באלאנס ופירטתי אותו. מה זה בשבילי? כי לכל אחד זה משהו אחר חדש של טיפים במשהו בכלל, בנושא אחר, וזה גם ממש ממש מעניין. עבודה ואיך לחדד את החיפוש, העבודה ואיך לעשות אותו כמו שצריך. ואיך אני פורשת את זה? בשבילי שיהיה לי את הוויש ליסט המדויק. זה גם מאוד עוזר בגיוס לדבר עם מגייסות. להגיד להם? כן, לא. פשוט מקצר לי את התהליכים. את דייטינג הזמין ברור שזה לא בכיוון. שביקשו 3 פעמים בשבוע מהמשרד וזה מה שאנחנו נתפשר עליו. אז לא, והיו מקומות שנמצאים בתוך תל אביב, נגיד כל אזור פנימה, יותר רוטשילד וכאלה. זה עוד חצי שעה נסיעה אין מצב. אני לא יכולה לצאת בחמש בבוקר כאילו. כרגע פוטר. הייתי חושב שכל מי שיציע לך משהו תגידי כן, כרגע. אם היית מדבר איתי עוד 3 חודשים, יכול להיות שהייתי לוקחת את הדברים האלה וזה בדיוק המקום הזה שהאיזון של על מה אני מתפשרת ומתי? כי אני לא למשל המוצר. האם המוצר מעניין אותי? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. האם זה משהו שהוא דיל ברייקר? יכול להיות שלא בתור מי שגם מאוד אוהבת לעבוד על מוצר ויהיו איקס לשעבר אז זה דווקא כן. בו היו דיל ברייקרס דיל ברייקרס וגם קצת משקל עם זאת אומרת. לחשוב על משהו, כל הבעיות בעולם הן בעיות, תיעדוף או בעיות רבות בעולם. לא כל הבעיות בעולם הגזמתי וזה נחמד למדל את זה. ברגע שמגלים את זה, זה הופך להיות הרבה יותר פשוט, אומר את זה. הדברים שהם יהרג ובל יעבור, זה הדברים שכדאי מאוד שיהיה, זה הדברים שהם נייס טו הב, וזה כזה ממש נחמד בתור. לא רוצה לשים את האישה מפתחת, אבל יש יש דיל ברייקר שהוא גם לא. אני לא בטוחה. דיל ברייקר, עד שלא פגשתי אותו, שזה למשל אין נשים בכלל בצוות הפיתוח. זה אני לא יודעת אם זה דיל ברייקר, אבל מצד שני זה שאני אהיה האישה הראשונה עם זה. אני החלוצה שבא לעשות שינוי. ככה אתם מסתכלים על האי או אני פשוט פשוט לא יצא לכם לגייס שזה בדרך כלל לא מה שקורה אז. לא, אני חיפשתי עבודה לפני כמעט שנה ואחד. הדיל ברייקר זה גדולים. עבדתי לפני זה בירושלים, אחד הדיל ברייקר זה גדולים. היה שאני רוצה לעבוד כאילו עד 10 דקות הליכה. האופניים כזה בסדר וזה נשמע מצחיק, אבל כאילו זה הייתה לי תקופה מאוד ארוכה של נסיעות, ואז פתאום זה אמין. אני יכולה להגיד שבאיזשהו שלב כבר בדקתי מקומות שהם לא בתל אביב, כי מבחינתי זה גם אופציה כאילו אז אני לא מוגבלת למקום מסויים וככה אז יותר טוב להגדיר באמת זמן מאשר מיקום. אולי אזור מסוים שמעניין אותך בעולם התכנות. לעומת מוצרים שהם לא מעניינים אותך? אפשר אפשר להרחיב על זה כאילו פרק שלם. אז בעצם יש את תהליך החיפוש כשמדברים עם עם חברות כמה חברות יצא לך לדבר ותוך כמה זמן והאם גם התווית שעשית רגע בואו נתחיל. אוקיי, אז מתי קרה הטוויט הזה בעצם? שניה, מה קרה? אחרי תקופת החלמה. רציתי לפרוק, רציתי רגע. לשים את זה איפשהו לקבל איזשהו חיבוק מהקהילה המאוד מאוד. החזקה של טוויטר במיוחד של פידבק. וציינתי צייצתי לאנשים הקרובים כאילו אובייסלי זה בטוויטר, אבל בשבילי זה אני רק מצטט לא מעגל הקטן שלי. והודיתי בזה אמרתי. אני חלק מהצמצום עם בסניף אנשים התחילו לשאול אותי בפרטי מי באות כל מיני מקומות, התעניינו מה קורה איתי, ואמרתי יאללה, אני שמה את זה. אני רוצה שאנשים יידעו. זה גם לא בעיניי. זה לא בושה, כי אני לא מרגישה שאני לא יודעת עכשיו. פוטרתי כי חוסר התאמה או דברים. כן, וזה וזה גם לנרמל את זה אז. להציף את זה וגם גם בשבילי אני חושבת שלפעמים הכתיבה היא מעין תהליך טיפולי קצת של. לכתוב את מה אני עוברת וגם לשתף, לקבל איזשהו איזשהו חיבוק ואני. וואו, אני ממש לא צפיתי. ממש לא צפיתי שזה מה שיקרה. זה מצחיק כי כתבתי בציוץ הממש השני, אל תשלחו לי. עדיין הצעות, אני תכף אני תכף אפרסם את הלב. כמובן שאף אחד לא שלח אף לעשות. כזאת, שבקושי נכנסתי ללינק דין זה שבועיים אחרי כי היה לי כל כך הרבה הצעות, גם גם מהפוסט וגם בדיעבד. סדר גודל אז היה כאילו 741 לייקים. כן, שזה בטוויטר ישראל הרבה מאוד. מה נגיד, 1000 500 בפייסבוק, לא יותר, כאילו יצאה ישר מלא מלא אנשים. שהגיבו לזה הגיבו לזה שיתפו גם כשהם היו במצב דומה. וגם, אתה יודע, היו גם הצעות, גם ממקום טוב. כן, לא, אני לא חושבת שכולם מנסים ככה להרוויח רק את הבונוס. כן, אבל באופן אישי זה היה מאוד מאוד נעים פתאום לקבל גם חיבוק אבל גם הזדהות מאוד מאוד גדולה, שאנשים שהיו במצב הזה גם במשבר עם אחרים שהיו. אבל זה היה פשוט, כל שביתה, המון, המון קולות אחרים כן. באותו הזמן בפחד שהיה ועדיין יש. אני חושב גם שזה כאילו אם אני הייתי במקומך ושוב אני לא יודע אני, אני חושב שזה גם באיזשהו מקום נורא עוזר, נכון? הרי יש להם מפטרים אותך, אתה מתחיל כל המסתיר סינדרום שלך יוצא רגע. אולי באמת אני לא הייתי כזה משהו ואז פתאום רואים את התגובה הזאת מכולם, אומרים נמצאי עבודה, אנחנו רוצים אותך, גם הם רוצים אותך, גם זה זה כאילו זה מאוד עוזר. אני כאילו מתי שהוא חשבתי על זה שמיד אחרי הודעות פיטורים, כאילו אני אני אוהב לגייס אנשים, אז אני כאילו מיד. פונה לאנשים עכשיו, מצד אחד זה כזה זה קצת רודף אחרי אמבולנסים, נכון? מצד שני זה כזה אני הייתי רוצה לדעת שאני מבוקש עדיין. זה לא יודה, אז יש פה איזה בדיחות. גם שהרבה אנשים אחרי הציוץ הזה, ואחרי עדיין כן, שולחים לי edm ואומרים, היי, גם אני, פוטרתי ואני קראתי את הציוץ שלך, ואני עדיין קורא את הציוץ על החיפוש. עבודה הוא מאוד עוזר לי. זאת אומרת, יש כוח לשתף משהו שהוא שהרבה אנשים לא משתפים אותו ואני בן אדם מאוד מאוד כנה, ואני אוהבת גם לשתף גם סוג של נרמול וסוג של זה בסדר. זה לא בושה, זה קורה בחיים גם פיטורים וצמצומים וגם פיטורים. והנה את פה ממשיכה את הקו הזה ואומר את הדברים האלה בקול, וזה גם בטח יעזור ועוזר לה המון נשים ואנשים. היה בי איזשהו חשש דאז שקבענו שאני אגיע, ועדיין לא תהיה לי עבודה ולא יהיה, זה סיפור. החינוך? כי כן היה חשוב לי גם להראות קצת תקווה שכן מצאתי את המקום, ואפילו אני מרגישה שלא התפשרתי, כאילו אני אני מאוד מאוד אוהבת את המקום שאני נמצאת בו אז מבחינתי זה אפילו סימן שהצלחתי, שעבדתי מאוד מאוד קשה וחידתי, טוב מאוד. מה אני מחפשת? ומצאתי. זה מעולה, זה פשוט כאילו אנחנו צופים שכנראה יהיו עוד. או אולי יהיו עוד כי סביר, וזה מצחיק כאילו. תמיד דיברו על זה שיש 17,000 משרות פתוחות בהייטק, אז בסדר, אז עכשיו יש 10,000, אבל עדיין יש המון משרות. לפני חודשיים והשוק של היום והשוק של עוד שבועיים הוא לא אותו שוק, הוא תמיד משתנה. יש קודם כל, גם יש, יש גיוסים בחברות. עדיין זה לא לא כל השוק הוא קפא ויש גם אנשים טובים שעוזבים על דעת עצמם. אוקיי כן, עדיין בשוק הזה, ויש אנשים שמחפשים גם אנשים טובים אז. לא לגלות אותו, והוא בעיניי יש משהו. במה בא לשים את עצמך בחוץ, לחשוף את זה. אני חושבת שעצם העובדה שפוטרתי ככה עזר לי מאוד כי החיפוש לא היה דיסקרטי. יכולתי לפרסם את זה, יכולתי להגיד את זה, יכולתי ללכת למיטה ולהגיד היי מה קורה אני מחפשת יש אצלכם בלי שום מחשבה על ההשלכות ולמי זה יגיע, זה יש דברים גם חיוביים שהכרחתי את עצמי להסתכל עליהם. וזה וזה אחד מהם, ושוב השתמשתי בכל הכוחות שיש לי בינים. זה קשרים באינטרנט ובין אם זה קשרים אישיים. עכשיו אני אתן פה עוד טיפ לגבי קשרים, אז צווארנו קצת קשרים במהלך התקופה שלנו בהייטק. אני ממליצה להשתמש בהם בכל דרך אפשרית. אני אתן לכם כמה דוגמאות. אנשים עזרו לי ועשו לי רעיונות מוק. זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, כי השכיל של פיתוח וסקילה של להתראיין. זה לא אותו סקילס, זה לא אותו דבר, זה שונה. צריך להתכונן לראיונות. זה משהו שצריך לחזור אליו וראיונות דם מאנשים שאתה מכיר ואתה מרגיש איתם בנוח. זה מאוד מאוד עוזר. של איך את מציגה את עצמך עכשיו? מה את אומרת? מה את לא אומרת בכלל? איך לענות לשאלות? והאם אתה מציג את הפיטורים, ואיך אתה מציג את הפיטורים? אז אני ממשיכה בקו, אני כמו שאמרתי בנאדם כן, אז אני אומרת, אני אומרת שפוטרתי עקב צמצומים וישר, אחרי זה אני אומרת עברתי 8 חודשים בסניף, אז ככה זה קצת ברור, למה זה קרה, יש אנשים, אבל שלא עבדו 8 חודשים. יש עובדים שעבדו שנתיים ואז זה כבר ככה מעלה שאלות. כשאמרת את זה בראיונות של המראיינים ועם רעיונות. העריכו את זה ואמרו תודה על הכנות. כן, לא, אני לא חושבת שהיה שום שינוי. אם הייתי אומרת שאני מפוטרת אחרי לא יודעת מה או בגלל עקב סיבה כזאת. אני פשוט, אני אישית גם ישר קופצת לה. אוקיי, אז בואי נתחיל לדבר הנה כמה דברים שחשובים לי. זאת אומרת לשלוט בשיחה, לא לתת לזה, אוי, עכשיו זה הרגע שבו אני את מסכן ולא אני אני מחפשת. בואי נעבור את החלק הלא נעים של קן. פוטרתי ונמשיך. לשם מה התכנסו? אני כאילו כמראיין. אני חושב שזאת גישה מאוד טובה כאילו בטח שתף. אנחנו תעשייה קטנה, אז אני אברר כאילו אני אדע ושתיים באמת זה לא משהו להתבייש בו כאילו בטח בקיצוצים שאז בסדר, זה כנראה לא מעיד עליך כלום ומפטרים אנשים גם ראיינתי אנשים, וקיבלתי אנשים שפוטרו והם פשוט היו נהדרים ועדיין נהדרים. אני חושב שזאת הגישה הנכונה. חשוב לי להגיד באמת בהקשר של הפיטורין, זה כשאתה מפוטר כחלק מצמצום אז, כמו שאמרת, זה הרבה- אישי וחשוב לזכור את זה. גם ברגע של השוק, גם ברגע של הלם נזכור. שיש עוד הרבה אנשים בדרגים אחרים, שגם פוטרו. היה לי רגע שאמרתי לעצמי, וואי, זה ממש טוב, כי אני פשוט אגיד לכולם שפשוט קיבלתי שכר גבוה מדי ובגלל זה פותר אותי. כן, האמת שזה אני. אני אתן עוד אנקדוטה מעניינת שיום אחרי השימוע. אז הלכתי לכנס רברסים ושקלתי ברצינות להכין כרטיסי ביקור. אבל כבר שם היו דוכנים. שאתה יודע פעם אתה עובר לידם, מקבל קצת צועק, לא הלכתי לשם כדי לבחון את החברות באמת, והיו לי שם כמה לידים שכאילו לקחתי אותם מעלה לחיפוש. והמילה לידים, כי באמת רציתי לשאול על הפאנל כולו, כמה חברות הגשת קורות חיים, כמה הם חזרו אלייך, כמה הם בסוף היה רעיון ובסוף כמה הצעות. אם את רוצה לעשות כמה מהן הגעת בגלל הפוסטים ברשתות החברתיות. שנייה קודם מספריים של הפאנל, ואז נעשה שנייה צביעה שלהם לפי מיקום. בחרתי מספר שאני יכולה להתמודד איתו והגעתי ל 7 7 חברות שאני איתם בתהליך, אוקיי? אני בשנייה שמה בצד את שיחות היכרות, כי זה פשוט משהו שזרם לאורך כל הדרך. סליחה. פה שיחה שם, עשיתי כל כך הרבה אז הפיד שלי כבר היה מאוד. לא, אבל מצד שני זה אני חושב על זה כאילו זה מלא, כי אני עובד תוך כדי. אתה לא ותוך כדי, אבל תכף אני אדבר. על מה עשיתי תוך כדי שזה גם חשוב. עשיתי 22 ראיונות טכניים. הגעתי לשלוש תהליכים סופיים. הגעתי לשתי הצעות ואחד חוזה חתום. אז זה הוכיח את עצמו, אבל כל בן אדם, מה שמתאים לו, תנסה לראות על הסבבים הקודמים, כמה התראיין את במקביל. כמה אתה לא יודע? למשל, כמות הרעיונות הטכניים בשבוע או ביום. אפילו אני עשיתי איזשהי טעות והתחלתי לקבוע ראיונות טכניים אחד אחרי השני. אמרתי יאללה, אני כבר אני על הרצף אני כבר קבעתי שתיים ביום והוא ויום אחרי זה. קמתי בבוקר ואמרתי אוקיי, לא. אי אפשר לעשות יותר מידי וגם מתח או+ מלא מלא מלא דברים תוך כדי. אז התחלתי לפזר את זה אז אמרתי 3 בשבוע וככה התחלתי. זאת אומרת גם להיות כל הזמן עם איזשהי תשומת לב. למה אתה מצליח? איפה אתה מצליח להביא את המאה% שלך כשיש לך 3 יש לך שתיים. וגם לראות איך חברות מתנהלות עם זה. אם אתה בא וצריך לדחות ברגע האחרון, זה הזדמנות גם לראות איך הם מגיבים לזה. עוד דברים שעשיתי למשל במהלך החיפוש שמאוד מאוד עזר לי כאילו לשמור על עצמי שפויה זה לתבל את זה בהרבה מאוד דברים טובים ואין עם זה כל מיני דברים כיפיים שהרבה זמן לא עשיתי. ללכת לשנ צ. תשמע צחוק בצד, אבל אם אני מגיע עד לתל אביב אני רוצה לשתות בירה עם מישהו כאילו, סליחה. ואני פה כל הזמן. אז אסביר אחר. 9, 40 בבוקר התחלנו לעבוד. זה 7 בערב איפשהו, אז אז מבחינתי תיבלתי את זה בהרבה מאוד דברים טובים. עטפתי את עצמי באנשים שיודעים מה אני= זאת אומרת שהם זה תיפגם של חבר טוב ישר לעטוף את עצמך באנשים שמקצועית. אתם יודעים האנשים שתמיד תומכים בך, שיודעים מה. מה פה הלכה, איך אתה מצליח לשרוד תקופות ויזכירו לך את זה. אוקי, אנשים שיגידו לך בטלפון, הכל טוב, אתה תצליח את תצליחי, את יכולה לעשות את זה? ואם לא אז להגיד את זה לעצמך. בשירותים הוא לא מראה בסדר, זה גם בסדר. ככה היום מיליון שאלות מהקהל. כן, אנחנו רוצים לעבור לשם. גם על חלק דיברנו, אז אני אקריא אותנו, אבל כזה אני רק אזכיר. גל ביטנסקי שאל אם את כועסת על ההתנהלות בעבר, החלטות ניהוליות כזה מגבוה שהרגישו מוזר, ואז היום הן מרגישות ממש מטומטמות. זריקת כסף על כל מיני תקלות מהבוקר. כך גל כתב, במקום להיות יותר שמרנים. דיברת על זה קצת שאת לא איתי, אומרת ב-1 משלבי האבל. קצת כעס, מה, למה אותי? למה אני זה בסוף פיטורים? זה גם פוגע, אי אפשר אי אפשר להתחמק מזה, אבל אני לא מתיימר את לנהל חברה, ואני לא חושבת שבגלל שעשו איזה אפיק זה אז פיטרו אותי. עכשיו אני לא, אני לא. מחברת 1 + 1 לרמה כזאת, וגם זה לא ממש עוזר לי. החברה התנהלה איך שהיא התנהלה, אני מאמינה שהיא עשתה מה שהיא הייתה צריכה לעשות כדי להמשיך לשרוד אז אני לא לוקחת את זה למקום הזה. אוי ביזבזו כסף ועכשיו אין. גם לא הרגשתי שזה אישית שסניק עושה את זה. אני גם בוחר את החברות. בפינצטה. אז חשוב לי להגיד את זה. הנה לינק שם חביב המדור שאל שאלה שכבר ענינו עליו בדיוק האם את לוקחת את הזמן ובוחרת פינצטה, או שאת יותר מצב שחייבים לחתום? זה שאלה שהוא שעה לפני שידענו שמצאת עבודה. ענינו על זה בפרק. שעות. וזה היה לפני שמצאת עבודה. למה את לא טסה להודו? כאילו אחרי שזרקו אותי ככה הוא כתב עשיתי אחלה טיול. חזרתי כמו חדש, הכל יותר מוצלח. זה לא אני. אני לא רואה את עצמי נופש את כשיש לי כזאת חרדה כלכלית פה מאחוריה מאחורי הראש. וגם. האמת שבמצב הנוכחי של החיים עם 3 ילדים, אני לא רואה את זה קורה, אז אם זה עובד אז יו dou אבל זה לא האופי שלי. דנה אברבוך שואלת גם קצת דיברנו, אבל זה מאוד ממוקד, אשמח לשמוע על ההחלטה לצאת עם הפיטורים בפומבי שהרבה מאיתנו מצניעים אירועים כאלו. מה הוביל להחלטה האמיצה הזאת? אז בגדול היה לי חשוב גם לפרוק את זה בשבילי, וגם היה לי חשוב להציף את זה ולהגיד חבר'ה זה זה בסדר. בואו כאילו נוריד שנייה את רמת הדרמה בעני. פוטרתי ולהציף את זה להציף את זה החוצה. היו כאלה שאמרו לך לא, אל תעשי את זה. עדיף להצניע את זה. גם אם כן לא הייתי מקשיבה להם. בידיוק טוב חיים לוינסון. שאל שאלה מי משלו בהייטק כל הזמן אני רואה מגייסים בהייטק, אתה נכנס לכל המון דרושים של כל חברה השבח, מוסד, לא משנה, רק מחפשים ומחפשים ומחפשים מה המשמעות של להיות מפוטר, אם יש כזה ביקוש לאנשי תוכנה. האמת שזאת שאלה מעולה, כאילו שיש כל כך הרבה. איך עשית הצעות ודברים? אז? חברות שיש להן משרות שהוקפאו והם שם רק בשביל הנראות. זה גם זה גם דברים שקורים. כן, יכול להיות שזה נראה מהצד. וואו, יש מיליון משרות. מה הם מתבכיינים בכלל שהם מפוטרים? הכל הם ימצאו אותו אך דקה אבל זה לא תמיד ככה וגם לא תמיד החברות האלה. זה חברות שאתה רוצה לעבוד בהם, זה זה רמת שוב, זה איזון בין מה אתה רוצה לבין כמה אתה מוכן להתפשר. בפירמידת הצרכים נכון כאילו כן, יש את הפריבילגיה של התעשייה שיש בביקוש שבה אתה יכול לחשוב על עבודות שיש בהן דברים שאתה רוצה שהן. לא רק המשכורת החודשית, אבל זה עדיין כמו שאמרנו לאורך כל הפרק. זה זה חתיכת דבר מערער. כן, אתה מפוטר גם אם. בסוף יודעים שנמצא עבודה איפשהו או לפחות מקווים שנמצא עבודה כפי שאנחנו רוצים. היה לנו לשכוח שזה משכורות שעוזרות לתחזק בתים ללא משכורות, ככה בשביל ללכת רק לנפוש. ד"ר, צוק שואלת לפני ואחרי ההחלטה לכתוב את הפוסט מהרגשת מה הפחיד על מה לא חשב תגובות מפתיעות שהיו. האמת שלא חשבתי שקודם כל לא חושבת שכל כך הרבה אנשים ייחשפו לזה וזה ויתנו את התמיכה הזאת. וגם הרבה אנשים שיתפו מה המצב שלהם, אנשים עם המון שנים בתעשייה. כשבנאדם המון שנים בתעשייה הבא וכותב כן, גם אני עברתי את זה וזה בסדר, אז זה פתאום נותן לך ולידציה שאתה אומר אוקיי, א? אני לא לבד וב אנשים עם הרבה הרבה יותר ניסיון, גם עברו את זה. אז אז אז אני בטוח יכולה לעשות את זה. קיבלתי המון הצעות, למרות שביקשתי לחכות עם זה, אבל זה גם מאוד עזר לי כי היה לי מין נחיתה מאוד מאוד רכה כדי להתחיל. אז לא יודעת אם בטוויטר או בלינקדין, אבל אני כן מציע לכתוב את זה. לא תמיד חייב לכתוב, פוטרתי וואטאבר. ואפשר פשוט לכתוב, אני מחפש את המקום הבא. אני מחפש את המקום הבא, לתת איזה שהם קמה. כמו שאמרתי את וויליס. ככה, בקטנה, לנסח את זה טוב וזה מאוד עוזר. טוב, יונתן שכטר שואל בתור אבא לשניים, שבמקור גם היה מעצב, ועכשיו עושה הסבה פול סטאק. האם מנקודת מבטה חוויית ההורות מגבילה או מאפשרת התחלה של קריירה חדשה בתחום חדש? ואיך את מוצאת את האיזון בין הצורך להוכיח את עצמך? מקום עבודה חדש בזמן שבבית אתה כאילו מנהל את כל האירוע והוא אומר שאת מודה לחיקוי בעיניו כל הכבוד ובהצלחה. כל זה שאלה שמאוד מאוד קרובה לליבי ספציפית. אני עשיתי את ההסבה לפני הילדים, אבל עדיין למשל עכשיו אני בעבודה חדשה. אני עדיין צריכה ככה להוכיח את עצמי אל מול כל החיים הכאוטיים שלי מחוץ לעבודה. אבל אני אני מגדירה לעצמי איזה איזון ייתן לי שקט. וככה אני בא, גם לחיפוש וגם לעבודה, אז אני יודעת שלמשל אני יכולה לצאת 3 פעמים בשבוע. אני צריכה לצאת 3 פעמים בשבוע מוקדם או יומיים. אני יכולה לבוא למשרד איזה ערס אני יכולה לעשות, בין אם זה ברמה של אפילו אצלה כביסה. אוקיי, כאילו איזה דברים יכולים לעזור לי כדי כדי להתמודד עם התקופה הזאת אני מרימה דגל. כשאני צריכה עזרה אני מדברת עם הראש. צוות שלי אגב, אחד מהדברים שהיו לי חשובים זה שהראש צוות. לייב גם הורה זה משל זה. גם דוגמא של משהו שהיה לי חשוב. אז באמת להתכונן מראש לכל שבוע ולחשוב איך אני יכולה? להתנהל בו. אבל ברמה האישית והרגשית, אני מאוד מאוד עובדת על לנטרל את הרגשות. אשם. אני יודעת שהילדים שלי הם שמחים צבעים ובריאים ב"ה. רגשות אשם זה קשוח מאוד ואני שמה יותר מאמץ אל על לנטרל את הרגשות אשם מאשר על הרבה הרבה דברים אחרים, והנה עוד משהו לקחת את הפוקוס שלי ולשים אותו על מיה הסכר באימפקט. זה נשמע מאד קר, אבל בסוף בעבודה יש אימפקט לדברים שאתה עושה אז איזה איזה פעולות אתה יכול לעשות כדי ליצור אחר באימפקט, למשל במקום? במקום לעבור על לא יודעת מה על טרנדים בסלק יותר. חשוב שאני עכשיו יעבוד על הטסה שלי. במקום להשתתף בפגישה על של איזשהו גילדה אני יכולה לשבת ולעבוד על העסק שלי למשל. הכל זה דבר תעדוף אז אז לראות מה הכי יש לו? הכי הרבה השפעה, וגם, מה הוא הכי מרשים ולשים את הפוקוס על זה. האחרונה אנונימית, תגידי שאחר עכשיו שמה לחברות מפתות. איך ידעת כמה שכר את יכולה לבקש לפי הניסיון שלך? אוקיי, אז אני אישית. אחרי 8 חודשים פוטרתי ולא הרגשתי שעכשיו אני צריכה עוד איזשהו לעלות בשכר, לעשות איזשהי קפיצה, הרגשתי סבבה עם מה שביקשתי לפני. אבל הייתי האמת שהייתי שואלת כאילו זה עוד משהו שאפשר להיעזר באנשים. והייתי מנסה לחדד איזה שכר, גם את מוכנה לקחת, לאו דווקא מה שה אידיאלי בעינייך. אבל יכול להיות שהתקופה הזאת. שהשוק נמצא איפה שהוא נמצא יכול להיות שאת יכולה להגדיר מחדש את הטווח. כן. נעשה פה שם לספר גם לפרק שלנו. אם יפתח בר על, בואו לדבר על השכר שלכם וגם על סקר השכר שעשינו בשיתוף עם טקסט 12 שאפשר לראות שהמספרים טוב. שחר, הגענו לסוף הפרק. יש משהו שאת רוצה לדבר עליו שלא הספקנו? שני דברים. הדבר הראשון ריסקיפייד מגייסת. אז אם בא לכם בואו ולילה ל dm, ודבר שני, אם אתם נמצאים במצב של פוטרת, אם תדעו שאתם לא לבד. זה בסדר, זה קשה, זה כואב, תעשו מה שאתם יכולים כדי למצוא את המקום הבא, לחדד ולמצוא את מה שעובד לכם את הדבר הנוסף. אם אתם במצב שאתם לא מפוטרים ואתם נמצאים בחברה, תעשו מה שאתם יכולים בשביל החברים שלכם בינים זה לעבור על קורות החיים שלהם, בין אם זה לעשות להם ראיונות, בין אם זה סתם סתם להתקשר, להזמין אותם לקפה, בין אם זה לצאת עם ארוחת הצהריים. כי אם בדיוק בראיון בצד זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו בסוף צריכים לתמוך אחד בשני בשביל לעבור את התקופה הזאת ואני. רק ככה אנחנו מצלמים תודה על הפרק הזה. תודה רבה.