Listen to Episode

Read Episode Transcript

תודה. שלום, ברוכים הבאים ל הם מפתחים חסרי תרבות וזמן. לא אמרתי את המשפט הזה. התאריך היום 3 להחריד, 22. חופשה למי שלא יודע איך נולדו תאומות זה גם למה לא הצלחנו כבר הרבה זמן, אבל בעקבות איזשהו דיון שהתפתח בטוויטר על הערכות זמנים כן או לא, או בשפה- מצונזרת. פקס. הזמנתי לכאן היום שני אורחים מאד מכובדים שאני מאוד שמח שבאו לעשות את הדיון הזה איתי, אז אני אגיד שלום, ליטל ברזינסקי, אני אומר נכון את השם המשפחה. נעים מאוד. תודה להזמין עוד לפני הפרק, אבל בסדר. טל, אתה עשיתי או בכל אופן, בתור ה עוד שנייה אני אתן לך לספר קצת ובוקר טוב לאורן. אלנבוגן שכבר היה איתנו. רק 99 המכובד, לא לפני בואך 100. אורן. אולי יספרו כל אחד קצת על החברה שלו ומאיפה הוא בא, כי זה ככה יוביל אותנו לפרק. לדיון של הפרק מתחיל איתך ילד בן 41. יש לי שתי תחביבים. בגדול זה כדורגל ומחשבים מאחד מהם הצלחתי לעשות קריירה דווקא לא מזה שרציתי יותר. וזהו אני אחד היזמים והסיטי או באת'ורי. אנחנו בעצם עוזרים לחברות לנהל את כל מוצרי ה 6 שהעובדים שלהם משתמשים בהם. מדהים. אני אורן. עובד בפרטנר 8 וקצת שנים מי היה מאמין? אבל סיפור אמיתי. Vpn שנראים כאן והיה לי את הכבוד להתארח בעבר בפרק וקשת על כתבת, יש את הכבוד שבאת שוב בשמחה ושמחה, כתב. ככה את המחשבות שלו בטוויטר אמרתי וואי, זה יכול להיות אחלה דיון והכרעה. שיחה זה מספיק. מכתב אולי לא המילה הכי טובה בימים בימים אלו, אבל שנינו אוהבים לדבר על הדברים האלה וזה יכול להיות כיף ונחמד והמטרה, לפחות מבחינתי זה שאנשים יקחו מזה וילמדו מזה כל מיני דברים. ברור לנו שלא תמיד אפשר להשפיע על לאיפה החברתי לך. אבל שיהיה כיף ויהיה הבנה יותר טובה של של הכלי שאנחנו הולכים לדבר עליו, שזה סתימת פיות או אני סיפרתי את זה לכם? המיקרופונים עוד היו קבועים שאחד הדברים שבאמת מאוד מקשים עליי, בעיקר עכשיו שיפתח כזה קצת- זמין, זה לעשות את הליהוקים לפרקים ולמצוא את האנשים הכי מתאימים שיגיעו לדבר בפרק וכשראיתי את הטוויסט בטוויטר שטל כתב טקסטים ישנים ואורן כתב לו אני יכול להתווכח איתך על זה ותייג אותי. בואו נעשה על זה פרק ישר נראה לי. שלחתי לכם הודעה על זה, שתי שניות אחרי שראיתי את הטוויט וקבענו פרק מאוד מהר אז זה מגניב מאוד. טל, בוא נתחיל איתך, תספר לנו קצת על מה זה בכלל פקסים ישן. זה אולי איך אתם עובדים בתור ה ומשם קצת ננסה להיכנס לדיון של כן או לא סטייה. טוב מצוין, אז בעצם לא לא התחלתי את הקריירה שלי בתור, ולפני זה עבדתי בחברות גדולות יותר וחברות קטנות יותר. ובחברה שלפני עבדנו בזכרם סקראם סקראם, שאנשים היו באים ואומרים זה לא סקראם מספיק ומשפרים את הדברים. ובאמת. אני עבדתי, כן עבדתי בבזבוז בהתחלה הייתי הייתי מפתח ראשון, אחר כך ניהלתי שם את הפיתוח ובאמת זה זה השיטה שהכרנו, שבזבוז הסטארט אפ. כשאתה היית שם עוד יחסית, גם בתחילת דרכו ששמה דווקא לא תמיד דוחפים לתהליכים מאוד מסודרים. אני אומר שבאמת הצטרפתי ממש בהתחלה, נראה לי הייתי העובד החמישי. מפתיעות אבל היה עשיתי היי, עשיתי ייאוש שהגיע עם עם ניסיון בזה שזה עובד בצורה טובה וזה אוכל מההתחלה וזה עשה הרבה סדר את האמת בסטארט אפ שיכול היה להיות בלגן בצורה אחרת וזה עבד מאוד טוב במיוחד שבתקופה ההיא עבדנו על אפליקציות מובייל שיש להם ריליסים. יש להם ריליסים וזה הסתדר לו מאוד טוב. אם סקראט כל שבועיים עשינו ספרינטים של שבועיים סוף כל שבועיים שולחים לחנות של אפל מתפללים לאלוהי הריוויירה, אז זה היה. יותר קשוח וזה עבד ממש טוב, מה שמספיקים לעשות בספרינט הזה זה מה שנכנס לגרסה הבאה ובחיינו גרסה לגרסה, ובעצם רצנו ככה הרבה זמן ובשלב מסוים עברנו לכאן אינטגרציה. פתאום הדברים עבדו קצת- טוב, והתחלתי לקבל אנשים שאלות. רגע, אבל סיימתי באמצע הספרינט. אז מה כאילו, מה מה עושים עכשיו? זאת אומרת שכל שינוי אתה יכול לעלות לפרוטקשן מתי שבא לך או שגם זה היה פעם ביום. או אז כן, אז התכוונו מהפלטפורמה של המובייל לעוד פלטפורמות ששם במיוחד בה ובבתה שאפשר לשחרר בכל רגע נתון. היה לנו מספר שחרורים של גרסאות לפרוטקשן, ופתאום לגרסה לא היה משמעות מאוד גדולה. היה קשה להלביש את זה על המוט של סקאם, ופתאום הרגשנו שאנחנו קצת. מנסים לערב בין שני דברים שהם-- מתחברים. F? שם התחילו לאט לאט איטיות אבל לא עשינו שינויים שם. אחרי כמה זמן שכבר עזבתי והתחלנו להקים את תורי, אז כסטארט אפ. בהתחלה פשוט התחלנו לעבוד יותר. התחלתי לקרוא קצת על דברים. יותר התחברתי לעקרונות של כאן ואני לא אכנס אליהם, אבל בגדול, בוא לא נבזבז כמה שפחות. וייס לא נדבר זה- זמן- משאבים על הדברים הלא חשובים להתרכז בדברים החשובים שמבחינתנו. זאת הייתה העשייה ואת. לעבוד ככה וראינו שזה עובד טוב לעשות ג'אסטין טיים פלנינג. מתי, שצריך לעשות רטרו בסוף ה הפיצ'ר ולאו דווקא בסוף טיים בוקס קבוע. ובעצם רצנו ככה וגם שגדלנו. אמרנו טוב. בוא נמשיך וננסה ננסה להמשיך את החוויה הזאת, של סטארט אפ קטן ובוער שרץ גם שיש גם כמה צוותים, שכל אחד יהיה כמו סטארט אפ. אבל באמת שכל אחד יהיה לו כזה שאומרים בחברות גדולות. ורצנו אם זה ועד כה זה עובד לנו. אנחנו תמיד עם העין על זה. אולי זה לא יעבוד בשלב מסוים, ובאמת צריך לשנות את הגישה וכרגע אנחנו עובדים בצורה כזאת. אז אני יכול לתאר קצת יותר מה זה אומר. הם קופצים לתוך תורי, אז משהו שאולי יעזור. למי שכרגע מאזין יודע שעוזר לי כשאני אוהב לקרוא. לשמוע דברים זה. אם אתם הולכים לעצור שניה את הפודקאסט כרגע שמאזינים לו ולחשוב רגע, מה אתה לא הולך להגיד? ומה אני? אורן, הולך להגיד כי המטרה שלי זה שתילחם הוא במוח הפרימיטיבי שלנו שמנסה לעשות. פייטרו פלייט. בדרך כלל כשמישהו אומר משהו נורא גרנדיוזי או סותר דברים אומר שלא מנסה לבוא ולהגיד האם אני בכלל מאמין לו? האם זה בכלל הגיוני? אז אני הייתי שמח שתבדקו מי זה רגע. תעצרו את הפודקאסט, תחשבו רגע, מה אתה לא הולך להגיד? מה הולך לענות לו? איך הם הולכים לייצג את זה קצת כדי שהמוח שלכם יהיה יותר, סקרן לשמוע את הדברים. הדעה של טל והדרך שלהם בתור היא בעיני סופר סופר מסקרנת מאוד, דומה לעולמות של אורי שגם כן עובד בתור. היא שתהיה פעם תקיעויות קיווי. אני חושב שהרבה אנשים בקהל שאני שמעתי את ההרצאה היו מאוד מאוד, מאוד מאוד נסערים כשהוא התחיל לדבר גם את הפרק שלנו על זה גם את הפרק 66, אבל מעניין אם אני זוכר טוב. העניינים, המוח עוד עובד, זוכר את כל הפרקים? זה יהיה מדהים. אם כן צריך לבדוק אותך. אז זהו. אז רק כמין עם עיראק ראשונית לה שהמוח יסקרן ותתנו לכם את ההזדמנות לחשוב על זה לפני. אז כן, אז בוא נמשיך. טל, אז תספר לנו כאילו קצת, מה הבעיה שזיהית ואיך החלטת להתמודד איתה בתור ה? ואז ננסה קצת להתמודד עם הטיעונים האלה לפרק אותם. אולי להסכים איתם? אז אנחנו בתור עם מנסים לא לחיות ולא לשים את הפוקוס על דד ליינים ועל אסתי מציות ולנסות לשים את הפוקוס על מה שאנחנו קוראים לו ווליום. איך אנחנו יכולים לספק כמה שיותר ואליו ללקוח? מה זה אומר? בתכלס? אנחנו מנסים להימנע מדד ליינים שהם לא מחויבים מציאות, לפעמים יש אין מה לעשות. נניח יש איזה אתה רוצה להיות ביום הראשון של ההשקה של האייפון החדש? זה לא דוגמא מאצלנו, אבל רוצה להיות ביום ההשקה של האייפון החדש יש יום זה אם אתה לא תגיע לשם מוכן, זה פשוט לא יקרה. לפעמים אנחנו נותנים, וזה כן, מעולמות שלנו יש לקוח חדש וגדול והוא צריך פיצ'ר מסויים והתחייבנו לתת את זה עד תאריך. אנחנו נעשה את זה, אנחנו נגיע לשם אז לפעמים זה צריך ויכול להיות ששם אנחנו נעבוד. עבודה שהוא טיפה שונה, שהוא יותר פרויקטאלי, שזה פרויקט שלא התחלה יש לו סוף וצריך לדבר את זה. רוב הזמן אנחנו עובדים במודל שאנחנו לא עושים פרויקט. אנחנו בונים מוצר והמוצר הזה אין לו סוף. אז כמו שאנחנו רואים את זה עם נשים איזשהו דד ליין הדד ליין הזה, הוא באמת הוא. רק יריית הפתיחה של איזשהו פיצ'ר. אנחנו נבנה את הפיצ'ר הזה, נשחרר אותו בפעם הראשונה. אנחנו בטוחים שאנחנו נלמד מלא דברים מרגע שזה יהיה בחוץ, נלמד מה עובד ומה לא עובד, נלמד מה הערך שם נלמדים. אנחנו צריכים תעודה בלעדיה נונית או לעזוב אותו כמו שהוא שם, יכול להיות ששר לנו כל מיני טקסט. שאנחנו נצטרך לחזור ולתקן בעקבותיו או פרודק שצריך לעשות שם. וככה אנחנו רואים את הדברים איך שאנחנו עובדים זה לא דרך מאוד שונה בהרבה, אבל בגדול יש איזשהו ערך שאנחנו רוצים לתת ללקוח. נגיד, אנחנו רוצים לשפר איזשהו kipi, נגיד בהיבט שלנו אנחנו רוצים לחסוך יותר כסף ללקוחות ויהיה איזשהו צוות שלוקח את הדבר הזה והוא יחשוב על הפיצ'רים שבעצם יגרמו לדבר הזה לקרות. אנחנו ניטה הדף, מה הסדר של הדברים שאנחנו חושבים שייתן יותר ערך בפחות מאמץ. והנה פה נכנס פה איזשהו אלמנט של אסטיגמציה, נכון? אז כן, אז יש לנו גם סתימת פיות מאוד גדולות. כלומר זה משהו ענק, זה משהו בינוני, זה משהו קטן. אני יכול גם להגיד לכם שהפרויקט מנדרס כנראה יכולים להגיד בנקודה הזאת מראש אם הם חושבים על משהו ענק או לא. למשל, בוא נשנה בן שני העמודים האלה נשמע קטן בוא נכניס אי שיפתח פה איזשהו בעיה מאוד גדולה. יכול להיות שזה נשמע. הם יותר גדול. אורן, למה בכלל צריך סתימה צפיות? צריך בכלל סתימת פיות. זאת שאלה מאוד טובה במובן הזה של זה נורא תלוי בחברה. בוא נתחיל בזה. אם אתם חברה שהיא רוצה להיות מתישהו. חברה ציבורית, כלומר גייסה כסף ממשקיעים נגיד כמו תורים הוא כמו פורטר. זה בלתי נמנע ואני אסביר למה, כי אם כל העולם הטוב קורה לנו ופורטר ואותו יהיו חברות ציבוריות, מתישהו, אז בחברות ציבוריות אין ברירה אלא. להתחיל לייצר רודרמן, והסברים לאנליסטים על איך החברה הולכת להיראות ולמה היא= יותר כסף בעתיד ואיך היא תגדל. כלומר, יש משהו בלתי נמנע שצופה פני עתיד, שחברות שמגייסות כסף רוצה להיות חברות של מיליארד דולר ולהנפיק אותן. יצטרכו את השריר הזה, זה בלתי נמנע. אם אתם חברה, יש חברות אחרות, כמו נגיד בייס קמפ או חברות אחרות, שחלק אולי המאזינים מכירים שהם יתחילו, בחרו מסלול נורא שונה בהתקדמות שלהם. לא רוצות להנפיק, לא רוצות בהכרח להימכר. ושם לעשות כל מיני דברים, יש להם כל מיני, יש להם צ'יפ, יש כל מיני תהליכים של חברות כאלה עושות ואין להם את הקונספירציה. את ההגבלות האלה, שיש נגיד על חברות כמו שלנו עכשיו, אם זה נכון מה שאמרתי, אז יש משהו. יש איזה שריר שאנחנו רוצים להתחיל לאמן אותו. עכשיו נגעת בזה טיפה בקטנה על האינטואיציות. האם זה גדול? האם זה קטן? האם המאמץ שלנו הולכים להשקיע בו ומה זה ערך, כי נגיד ערך אם הוא לוקח 20 שנה לוקח יומיים, אז פתאום הערך שלו נורא, נורא נורא משתנה. אז הערכות זמנים, אני חושב, זה משהו שהשאלה מעניינת פה היא לראות אם אנחנו רוצים לאמן את הצוות שלנו. להשתפר ביכולת שלו לנבא אינטואיציה. כן, זה זה בעצם המטרה. זה לא להיות האם הדד ליין הוא חשוב, כי כמו שאמרת גם בפורטל, גם בתור ה ובכלל כנראה בעולם יש מעט מאוד דד ליין שבאמת חשובים. אם יש איזה מקרה, הלקוח או הבנת מסוים בסדר, אבל השאלה אם נגיד שאין הרבה כאלה שהם דד ליין שהם קריטיים, האם עדיין= לאמן את השריר הזה? ואם ואם כן= לאמן אותו אז איך מאמנים את השריר הזה? אז זה לבין מרכז הוויכוח. אני חושב כי אף אחד מאיתנו לא יחשוב שהדד ליין זה קריטי. כל מצב זה לא משהו שלא אני ולא אתה אומרים. ומצד שני כולנו יודעים שאם אנחנו מכוונים להיות חברות ציבוריות בעתיד. אז זה בלתי נמנע. יש יש שוק שאנחנו צריכים לעבוד איתו, והשוק הזה ישים את הדרישות האלה מול העיניים שלנו ואנחנו נצטרך לעמוד בהן. ואז זה בעיניי עכשיו המחלוקת היא כמה מהאנשים אנחנו מאמנים. מבחינת שריר שנקרא אסתטיות, ובכלל פרויקט מנג'מנט, כי בעיני הסטיות הן אין איזה מין תוצר לוואי של פרויקט מנג'מנט חלקו קורה אצלך בראש במוח, אתה אפילו לא קורא לזה פרוייקט, אבל תנסה לדמיין שנייה את כל התהליך שאתה צריך לעשות בראש וחלקו. זה אתם ממש מפרקים את זה למשימות משנה. באיזה קטע משתמשים, ואתם מסתכלים ממש ושמים את זה ומנסים להבין מה התאריך. אז בעצם הנושא של סתימת פיות הרבה יותר, למה איכות הפרויקט מנג'מנט שאתם מנסים לדרוש מאנשים אצלכם מי עושה אותה עת את הדבר הזה? ומה רמת הדיוק שאתם. מחפשים מהם, אבל אתה יודע, דווקא בחברות ציבוריות, אז אני חושב שדווקא לעומת נגיד סטארט אפ קטן, שבו האבסת להימנע הוא מאוד מאוד חשוב. דווקא בחברות ציבוריות, הרבה פעמים יש הרבה צוותים שעובדים על דברים שאין לך תדע אם בכלל קרם עור וגידים, ואם יקרה איזה משהו. החברה בכללותה מסתכלת על דברים שהם מאוד מטרות מאוד גדולות מאוד. היל, אבל, אבל בסוף רוב המפתחים עובדים על פרויקטים. או שמקדמים מאוד בקצת את המטרות האלה או שהם עובדים על פרויקטים שהם לא קשורים למטרות האלה, אז אני לא יודע אם דווקא הקונספט של חברה ציבורית זה מה שאמור להנחות אותנו לכאן או לא הערכות זמנים כי אני חושב שבאמת חלק משמעותי מהעבודה לא יהיה תלוי בזה. בס. זאת אומרת אם אנחנו לא נעשה, או כן נעשה הערכות זמנים בחברה ציבורית ואני עכשיו עובד באמזון, אז אני יכול להגיד לך שאני לא חושב שזה ישפיע לכאן או לכאן, על מחיר המניה או. צפי למשקיעים או משהו כזה? אבל כן, בכל זאת אנחנו מנסים לדבר בזמנים שלנו אז. זה לכולם מאוד טובה, אנחנו מתחילים בדרך כלל. יש את את הרעיון של של ויפים בפרקים, הרבה זמן, הרבה זמן לא כתבתי מלא זמן, שכחתי להגיד את זה. על מה שאמרת עכשיו, כאילו הוא בעיניי מה מאהבים של בנאדם שמאזין. כרגע הוא הבחין זהות סנטר, מי שלא זוכר זה אני הייתי רוצה שאם בן אדם ירצה בקריירה שלו להוביל פרויקטים יותר ויותר גדולים יותר ויותר אימפקט בארגון. אז השאלה הנדרשת מתנה? אסף ואני חושב שארגון ירגיש מאוד בנוח עם בנאדם שיש לו יכולת, לא רק אינטואיציה, אלא גם כן הודה לתרגם אותה על ביצוע לבוא ולהגדיר מה הסקופ של עבודה שהיא נדרשת. עכשיו זה יכול לזכור ברמת כמה אנשים אתה צריך לגרום לפרויקט הזה לקרות. כמה כסף אתה צריך לקבל כדי כל דבר אחר מסביב? וכשזה ישאל אותך אוקי, תסביר לי את הרציונל איך הגעת צריך 7 מפתחים שני פרודקט אחד לא משנה מה, ומיליון דולר על משהו. תסביר את הרציונל ואז פתאום בראש. הדבר הזה שהחזקת אתה צריך להתחיל לפרק אותה, אז בעיני המאזין אם ירצו לבוא ולשמוע על איך אני מייצר יותר ויותר אימפקט בארגון ואני חושב שהיכולות של פרויקט מנג'מנט ספציפית אסתי בתוך זה, היא תנאי. תנאי סף הוא לא מספק, אבל הוא תנאי סף קריטי ליצור אימפקט יותר גדול ככל שהפרויקטים יותר קטנים והמשימות יותר קטנות. גם ההיסטריה הרבה יותר פשוטה. נורא נוח לתעדף משהו שלוקח שבוע או שבועיים ספרינטים בעיני זה קצת המחלה באיזשהו מקום לפעמים של ארגונים כי הם. כאילו מגבילים את עצמם לתוך איזה מין מסגרת של שבועיים שהיא בעיניי היא לא כזאת מעניינת. במובן הרחב. מעניין לדבר לפעמים על שנה שנתיים 3. ברור שצריך להתקדם ברמת הספרינט או ברמת השבוע, אבל את השריר המעניין אתה רוצה לפתח הרבה יותר על הדברים שהם לוקחים חודשים, אולי אפילו שנים. ואני לא מכיר בנאדם שיודע כאילו לקום יום אחד בבוקר הוא מפתח. היא מפתחת 10 שנים ופתאום היא קמה בבוקר ואומרת, עכשיו אני יודעת לתמחר פרויקט של ייקח. את לנו 8 מפתחים +3 אנשים דאטה סיינס ולעבוד על זה חצי שנה. ואז זה יקרה. איך? איך איך זה קורה? השריר הזה, מאיפה הוא בא אז זה בעיני חלק מהמקום ואולי אפילו למה בחברות כמו אמזון ולמה אתה ספציפית באמזון, גם אם זה לא משרת את אמזון במובן המיידי שלך אם אתה תרצה להוביל פרויקטים יותר ויותר ויותר באמזון כנראה שידרשו ממך. צועק או אקספרס לבוא ולהסביר שנייה את הרציונל ואיך אתה רואה את הפרויקט ואיך אתה רואה את האנשים ואת תסביר לי שנייה ותהיה. צריך להתחיל לפרק את מה שיש לך בראש. את האינטואיציה בבטן, למשהו שהוא הרבה יותר קונקרטי והסטיות שהם יהיו חשובות, כי אם אתה לוקח את האנשים. אז אתה מבקש את הסקופ של הפרויקט ואתה טועה בצורה מקורית. יכול להיות שזה ישפיע על הפעם הבאה שתציע ורעיון ותנסה לדחוף אותו קדימה. זה מין כזה מטבע נכון של השן שלך? זה מטבע שלא ננסה לצבור אותו. כן, אז בסוף רוצה לבוא ולהגיד אז בעיניי זה למה המאזין צריך? למה? למה למה איכפת? צריך להיות למאזין מסוים מסטיות ואם אין לראות טיפה איך בשתי שני הכיוונים של אם אנחנו חושבים על זה כי הייתי רוצה שאנשים יהיה להם אימפקט יותר גדול עם הזמן, והשאלה הנדרשת היא אז מה השרירים? מה היכולות שהם צריכים לפתח עם הזמן ואיך הם עושים את הרפטינג. כאילו את החזרות האלה, כמו בחדר כושר. אף אחד לא מגיע ובא כך. 100 קהילות תתחיל להרים. אוקיי, אז מה? החברות הקטנות, איך איך עושים את זה בלי שאנחנו נשבר? . ממש טובה שאני לא חשבתי על זה לפני, אז אני כבר כבר הרווחתי משהו מהפרק הזה באמת שזה משהו שצריך ללמוד לאורך זמן ואם פתאום מישהו יגיע לזה בלי שהוא למד מהך ותרגל את איך לעשות תשתיות, זה יהיה לו קשה. יש עוד הרבה דברים שסתם צפיות הן טובות. וכמו שסיפרתי, גם אני עבדתי עם זה לאורך רוב הקריירה שלי. מה מה שאני ראיתי זה שיש גם סייד- רצויים, כמו לכל דבר שאנחנו עושים וזה זה המקום שבו גם. עשיתי איזשהי מצגת כזאת טקסטים יימס כי אני חושב שיש מקומות מסוימים שזה יוצר דברים שפחות אהבתי. חלק מהם הם למשל, בהרבה חברות שנותנים אסתי מציה. אתה בעצם נותן קומט זה יכול להיות קומט ממש או קומית מנטרלי, ובסופו של דבר מישהו לוקח את מה שאמרת ומתרגם אותו לעברי דיליף אז אתה אתה מעריך שזה יקח 3 ימים. אז אני אגיד ללקוח שזה יהיה עוד שבועיים. אני אתן לך גם בספר עליי כאילו יש לך בעפר ככה וזה טוב אז אז זה דבר ראשון שהוא באמת. אנחנו קוראים לזה סטימאץ יא אבל, אבל תכלס זה לא אסתטי הזה, זה סוג של התחייבות כמו שאתה אומר. תאריך לי, כמה הפרויקט הזה? אני צריך 7 אנשים וזה לא פגעת אז אז אז הפסדת הפסדת. פעם בלטה לא תקבל להעריך את הפרויקט. אבל בהקשר הזה אני מסתכל על המצגת שלך, המאזינים לא רואים, אבל יש שקף של מישהו יושב על מזרון ים עם אננס וכתוב. בעצם זה שנעשה הערכות זמנים לא יגרום להם מפתחים לעבוד יותר מהר. אני חושב שאולי אני אפילו יכול להתווכח על זה, אבל בוא נגיד שה שזה סיום הנכונה, שהם לא יעבדו יותר מהר. השאלה אם הערכות זמנים לא יגרמו לעבוד יותר מפוקס. אני ממש אוהב את המילה הזאת מפוקס וזה מה שאנחנו גם מתפסים עליו אז אז, כמו שכמו שתיארת פה. את המצגת אני חושב שהרבה פעמים משתמשים בכלי הזה של אסתי מציות כדי לגרום לאנשים שהם יהיו הקונטרול נכון. כאילו, מה זאת אומרת הסתם עובד בוא תעבוד לערך לעבר משהו שאנחנו יודעים שהולך להתקיים. אל תגיד לי בבוקר מה קורה עם הדבר הזה, אני עדיין עובד על זה אני אלרגי לתשובה הזאת. תגיד לי מה, מה כבר עשית? מה עוד נשאר? וזה הדברים שמעניינים אותנו עכשיו. כשאתה אומר לך אנחנו מפוקסים את האנשים, אז אני חושב שזה לא יגרום לאנשים טובים לעבוד מהר יותר. למה? כי אנשים טובים לדעתי. יש להם משהו בוער בפנים. יש להם משהו. משהו בפנים שרוצה לסיים את הפיצ'ר רוצה כבר לשחרר את זה למרות שזה יום חמישי בארבע אחר הצהריים. ומה זה היו, מתים לשחרר את זה עכשיו הם מספיק חכמים, כנראה לחכות ליום ראשון, אבל ממש רוצים כבר. הם בנו את זה, הם רוצים שזה יגיע אז מהבחינה הזאת האנשים המפתחים, המפתחות הטובות הם משהו בוער בהם לעבוד מהר, לשחרר את הדברים אז אז כן, אבל אני אשמח לדבר על זה עוד רגע, אני רוצה לדבר על הפיקוס אז כשאנחנו אומרים מה אני איזה כלים? אני הייתי רוצה ללמד אנשים, אז הייתי רוצה ללמד את האנשים כלים של לעשות דברים. כמה שפחות עבודה שיוצרת כמה שיותר ולא אני רוצה. אז אצלנו אנחנו מאוד מנסים שאין והפרויקט יהיו ביחד, שזה לא גוף ביצועי. זה לא שהפרויקט מגיע ואומר חברים צריך לבנות את איקס. מתי מתי זה יהיה מוכן? תודה רבה, תחזרו לא, אנחנו מנסים שזה יהיה משולב מאוד ואני מאוד הייתי שמח שמפתח יגיד. אין לי שום מושג לאן אנחנו בונים את הדבר הזה. זה נראה לי בזבוז זמן האטומי ואם הוא יצליח לשכנע את כולם, לדעתי הוא חסך הכי הרבה זמן יותר מאשר אם היה עובד מאוד מהר על הפיצ'ר. וזה זה קורה תתפלאו, כשיש ביטחון לאנשים אז הם באים והם שואלים את השאלות והם יכולים גם להציע הצעות כמו אוקיי, אני מבין מה מנסים להשיג פה, אבל יש לי רעיון יותר טוב. אני ביום אחד יכול לשנות את הפיצ'ר השני ככה ככה, ואת תקבלו כמעט את אותו ערך וזה המקומות שבו חסכנו מלא זמן ובעצם עשינו שיפור פרודוקטיבי. משמעותי. אז יש את האלמנט הזה של מה מה נבנה ואיך נבנה אותו? וזה המקומות שאנחנו רוצים שאנשים יסתכלו ובאמת להגיד. תבינו מה אתם בונים, תבינו מה הערך שזה אמור לתת, ומה שאני רוצה, שיישב לאנשים בראש זה לא וואו. אני חייב לשחרר את הפיצ'ר הזה ביום שלישי הבא. כי זה מה שאמרתי, אלא שישב להם בראש. איך אני מביא את הפיצ'ר הזה שנותן כמה שיותר ואליו ללקוח אם אני יכול להוציא את זה היום אני אוציא את זה היום. אם זה יצא ביום רביעי אז זה יצא ביום רביעי, אבל כשזה יצא יש לי את ה. חשבתי על זה בראש כמה שיותר שבאמת הוא ישיג את מה שהוא רצה להשיג וזה השרירים שהיום לפחות בגודל שלנו, חוקי 30 מפתחים. זה המקום שאני רוצה שהראש שלהם יהיה בו. אחלה, זה נראה לי הסתכלות שהיא בריאה, לראות איך אתה אומר אחד מהשרירים שיש, ואולי חסרים בתעשייה, ובכלל זה חשיבה עסקית או חשיבה מוצרית. יותר טובה מאנשי הפיתוח, ובעצם הדרישה מהם לשאול שאלות כמו למה אנחנו עושים משו? המטרה, אנחנו מנסים להשיג. ההסתכלות, הפרויקט, עלית. אני חושב שהיא נגיד גם בדוגמה של האם. מפתחים טובים יעבדו יותר מהר? אני חד משמעית חושב שהתשובה היא כן. אם יהיו הערכות זמנים עם הערכות זמנים איבדו הרבה יותר מהר. בן יסביר שנייה למה, כי אם אתה מנסה לייצר ערך, אז ערך יש לו מהלקוח. מה רמת הכאב של הלקוח? שברוב החברות התבטא בסוף, אם אנחנו בביתו בי ולא בביתו c, כלומר מוכרים משהו לעסק, זה בד"כ ישלם על הכאב הזה. אתה פותר בעיה באמת כואבת. אתה תראה את זה איכשהו בכסף אמיתי. ואז השאלה שעולה היא אוקיי, כמה זמן עבודה מתחבא שם? עכשיו, מה מפתח טוב? אם הוא יפרק יותר את הדברים וינסה להעריך אותם הוא יראה אזורים שבהם יש סיכון. הוא יראה שצריך להגיד בפרויקט של חודש עבודה, חודשיים עבודה. יש 3 משימות ספציפיות שהן 70% מהר ככל שהוא יכול להיות שהוא מתמחר אותם ב-3 ימים. הרבה ימים הוא לא מבין* שם, והוא אמר, זה גם בקלות יכולה להיות לו 3 ימים, אלה 30 ימים בקלות, אם אנחנו רוצים שנגיד. הספרייה הזאת היא לא עובדת, אנחנו צריכים לכתוב את זה בעצמנו. זה אחר לגמרי. זה אומר שיש לך פתאום הזדמנות לפגוש מקרוב כשמישהו מסתכל על פרויקט של חודש או של חודשיים 3 חודשים. גם אם פירקתם את זה למקצוענים הנה כבר התחלתם את האסתטיות ואת הפליינג את הפרויקט, הפרויקט בנט. שתיים זה מפתח אותו, מסתכל ואגיד איך אני מוריד סיכונים, ובסוף העבודה של לייצר ערך ללקוחות היא חייבת להיות גם במקום שבו וגם כמובן פרויקט להסתכל על זה, אבל גם מנכ"ל של חברה הסתכל על זה זה כמה זמן אנחנו הולכים להשקיע. אם יש לי עכשיו 30 אנשים, האם אני מוכן להשקיע שניים מהם בתוך אזור מסוים? 20 מהם בתוך אזור מסוים, והוא כבר קיבל החלטה כבר מבנה אירגוני אומר שה מנכ"ל קיבל החלטה יחד, אולי עם עוד אנשים נוספים בתוך הארגון, על כמה הוא מוכן לשים בתוך. והאם זה מייק סנס לביזנס? אז אני חושב שהקושי הגדול. בגלל זה אומר סטיות הן רק תוצר לוואי. זה כמו נגיד הארכיטקטים, למה אני לא אוהב את הקונספט של תפקיד של הארכיטקט? כי ארכיטקט זה כובע. הייתי מצפה שכל אנדרייה, הארכיטקט שלי הוא הארכיטקט יותר קטן או עושה דברים יותר פשוטים בהתחלה, כי ככה יוצרים שרירים. אנחנו עושים דברים משימות פשוטות, אבל אני חושב שהארכיטקטורה כאילו שזה תפקיד יותר בכיר מצויים 10 15 שנות ניסיון. ירחי טקט יותר של פרקים, הרבה יותר גדולים, וכך ויחשוב על דברים כאלה בצורה שהיא שונה ממישהו שעובד בתעשייה, שנה או שנתיים, זה מבחינת כפתי או מבחינת יכולת. זה לא כי שניהם לא אמורים לעשות עבודת ארכיטקטורה גם פה ברמת הפרויקט מנג'מנט. אני הייתי רוצה לי הרבה יותר חשוב אפרופו דד ליין. יש משפט שאמרת מקודם? זה לא, זה לא כורח המציאות של הלתת זמנים שהם נכונים. כן שאמרת נגיד ללקוח שזה יהיה ביום שלישי, אז הפרויקט מנג'ר עומר בסדר, נוסיף שבועיים וזה יהיה. זה יהיה הדד ליין ללקוח, מה שאני חושב שחשוב שיקרה, זה שאנחנו נתחיל לתרגל את השרירים האלה של איך נראה פרויקט משלו עם שאנחנו רוצים שיהיו שם. איזה סיכונים יש לנו בדרך? האם לא רק סיכונים טכנולוגיים? גם סיכונים עסקיים של גוט אומרת האם צריך תיעוד הרבה יותר טוב? וידאו עם בתו תורה, אז האם צריך איזה עונה בורדינג ספציפי לדבר הזה? צריך להתחיל לחשוב על המקומות האלה, אז יש את העולם של סיפורים בעיני נגיד דד ליין, או הפחד שלנו שמישהו ייקח את הדד ליין שאמרנו ותרגם את זה לכל מתאמן זה סיפור לבין משהו שהוא אמת. אמת זה למשל כוח המשיכה כן, כאילו 1 + 1 זה אמת. יש להתווכח או אפשר להתווכח, אבל זה גם על זה לחפש אותם. לא אני, אז אני אומר כאילו אני יש מעט מאוד בעולם שלנו שהוא שהוא אמת מהסוג הזה. מצד שני, יש הרבה סיפורים, למשל כשאומרים דד ליין הוא קומית מאת, זה סיפור שיכול להיות שהוא סיפור, שהם הניסיון שלנו. מספיק פעמים ראינו שהוא אמת, ולכן אנחנו אומרים טוב זה לא סיפור, זה אמת. אנחנו רואים שזה קורה. אבל אל המקומות שבהם היינו רוצים להתווכח עליהם. וכשאנחנו מדברים על פרויקט מנג'מנט והסטיות האם עשינו שיחה עם הפרויקטור? האם עשינו שיחה עם האישה סלאש היום? ה מנכ"ל. מה זה אומר כשאני אומר לך שאנחנו ליום שלישי נעשה משהו? אז גם בחברות גם בפורטל, גם בחברות אחרות שהייתי בהן. דיברנו על פעמים על לב אליו קונפרנס. אז יש לנו פרויקט מנג'מנט שאנחנו עושים. יש תאריכים שאנו מכוונים אליהם, ובאיזה רמת קונפרנס הייתה נותנת את המחיר הזה ואז הפרויקט חשוף לזה שאתה אומר זה יהיה ביום שלישי הבא אם מקפיד על אבל אתה אומר נמוך. מה זה אומר נמוך? יכול להיות שזה ייקח פי שתיים זמן הוא פי 3 זמן. אוקיי, מה תיתן לי יום שלישי הבא? זה קונסילר הרבה יותר גבוה. יכול להיות שאפילו בטעות אני אתן לכם 90% מהערך שקיבלנו, אבל גם אם לא, אני בטוח שאדם שלישי הבא אנחנו נעבוד על השלושה, פרויקטים בסיכון הכי גבוה ומה שתקבל יום שלישי יהיה בוודאות זה הערכת זמנים. אולי, אבל עם קונדנסור שהוא לא 50% הוא 80%. לא אמרתי 100%, אבל משהו שאני מרגיש הרבה יותר בנוח שאם אנחנו כן צריכים להתחייב עליו אז אז נוכל. אבל זה תהליך שאי אפשר לנהל את השיחה הזאת של מה הקונצנזוס ומה המשימות שאתה הולך לעבוד עליהם בשבוע הקרוב. בשביל להגדיר את הקונדנסט לאבל ואתה יכול להסביר למה זה כזה, למה זה כזה רגיש או למה זה קשה? קשה מאוד למצוא את השיחות האלה עם החלטנו מראש ברמת אמת, שד לינץ=== כי אתה עכשיו נכנס לתוך מקום שבו אין שיחה. זה החלטנו מראש שדין זה קומית מעין ואני לא חושב שזה אמת באף חברה. זה לא האמת והייתי רוצה שנלמד לאיך אנחנו. אם אתם נמצאים בארגון שבו. ספרינטים או כל דבר אחר קומית. זה הופכים להיות קומית מינץ. השאלה אם אתם מרגישים שזה הארגון מספיק בריא לדבר על מה באמת מה בעצם זה אומר דד ליינס? מי מתרגם את זה? אם אנחנו מספרים משהו, גם נגיד בפירים אני לא חושב שאנשים משתמשים בפריט. בכל מיני צורות חושב שזה מאוד מאוד בריא כשאתם מסתכלים החוצה, כי לפעמים אין ברירה ואתם רוצים. אפרופו קרדיט ליוצר קרדיט ביליתי בתוך אמזון נגיד או מול מול לקוחות, אתם לא רוצים להגיד ללקוח שמחכה למשהו מאוד מאוד קריטי שאתם טועים בחודשיים. מצד שני פנימה, בפורים זה קונספט גרוע. אנחנו עובדים על עצמנו. אנחנו יוצרים לעצמנו. קמהאני באפרים פנימיים. אז המטרה היא לא להיות מדויקים. המטרה היא להשתפר, אז אני רוצה שמפתחים או מפתחות שמקשיבים היום יבינו שיש ציפייה מהם להשתפר ביכולת שלהם להגיד איך הפרויקטים נראים ואיפה יש סיכונים ואיך מקטינים את הסיכונים ואיך יש כמה מאפיינים שמגדילים את הקונדנסט, אבל מערכות מחיר שלהם, או בדד ליינים שהם מנסים לנבא. אפשר לדבר על מה קורה כשלא עומדים בזמנים והאם האם יש רטרוספקטיבית, כמו שאתה מתאר שמדבר על זה ולהיפך. אני משערת הספק טבעי, שכן עומדים בזמנים. אולי זה בעצם ספקטיבה באמת מעניין? כן, אבל זה ככה. החשיבה שלי פה היא קודם כל להתנתק או לחשוב רגע, האם זה אמת? או האם זה סיפור? ורוב הדברים בחברות שלנו זה סיפור, כמעט הכל. זה למען האמת, זה סיפור. זה מה שאנחנו עושים וזה נורא נורא מסוכן כי אז אנחנו הולכים מסביב במשרד ואומרים הסיפור הזה שיש לי בראש הוא אמת ואז לשאול לנהל שיחה. כשבן אדם מרגיש המצב הוא כל כך קיצוני אז איך בתור כאילו, איך אתם מרגישים בתיאוריה היום שאנשים לומדים את החשיבה של פרויקט מנג'מנט, כלומר, איך מפרקים בעיות לך יש אינטואיציה, כי אתה יודע תעשייה, אני מניח לפחות 15 שנה, אולי יותר 20 שנה, אז יותר אני מניח. משהו כזה, אז יש לך את האינטואיציה של אתה יודע שראית דברים. עשית דברים ואתה מביא אותה לשולחן, אבל אם אני עכשיו בתור ה ואני מפתח בן 22 איך אני מפתח את האינטואיציה של של טל בן 41? בעוד בעוד איקס שנים היום? אני חושב שכולנו עושים בסוף אסתטיות, גם אם זה לעצמנו. כשאני קם בבוקר ואני חושב שאני הולך לסיים את זה היום ואז המחשב שלי לא עולה. ואני לא יודע, אני צריך לצאת, לאסוף את הילד שלי, לא מתוכנן ודברים משתנים ואנחנו כולנו עושים אסתי מציות כל הזמן, ובעצם זה משהו שאנחנו אני חושב שאנחנו כן לומדים אותו להעריך מה זה גדול. מה זה קטן לעשות. מיגרציה לאיזשהו קומפוננטה זה ככה. וישר דיב זה ככה ולהיכנס לזה פרויקט שבחיים לא עשינו בצורה אחרת. אני חושב שיש פה אלמנט שבו אנחנו כן עוברים על הדברים האלה. מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו מנסים לא לשים על זה את הפוקוס. למה למה לא? הסטיות האלה לפעמים גם גורמות לנו לסטות מהנתיב שלנו. לפעמים אני מסתכל מהצד ואני רואה שוה צוות מסוים שאמור לקדם איזשהו אג'נדה מתעסק באיזשהו פיצ'ר, ואני פונה לפרויקט ואומר, למה? למה מתעסקים בפיצ'ר הזה? אמרו לי שזה מאוד קטן, אז אנחנו עושים את זה. אבל זה חשוב כאילו כמה הלקוחות יקבלו? לא, אבל זה קטן כאילו נכניס אוקיי וקראו גם מקרים שבאתי ואמרתי לה, אנחנו מתעסקים בדבר הזה כבר שבועיים. תשמע אמרו לי שזה קטן וזה זה זה נמשך. אני לא רוצה לעצור אותם, אבל יש דברים חשובים בהמשך. הקנה אז כאילו לא עדיף שנעצור ונגיע אליהם קשה לעצור אנשים, ולכן אני מעדיף מראש ולפעמים לא. לפעמים, תמיד, אם מקבלים איזושהי הערכה אז זה משפיע על זה. אני הרבה פעמים מנסה להגיד תגידו לי מה הדברים הכי חשובים בהנחה שלא היה ביניהם הבדל. בוא נגיד אותם, ואז נמצא איך אנחנו יכולים לתת אותו ערך עם- עבודה. אם זה מה שצריך ולאו דווקא לשנות את סדרי העבודה. סטימצקי ההתחלתית כדי להגיד מה זה- עבודה נכון? יש לך את המודל המנטלי הזה של, אוקיי, אלה הדברים החשובים, אבל אם נגיד הדבר שהוא הכי אימפקט, פול הוא בחמש% יותר אימפקט. הדבר השני. והדבר הראשון לוקח שנתיים עבודה והדבר השני לוקח שבועיים עבודה. אני חושב שזה לא סתם לוקח את זה לקיצון, אבל נשמע לי שזה לא תהיה החלטה טובה לעבוד על אייטם, מספר אחד עם ההבדל. הוא 5% אבל שנתיים עבודה. אני חושב שאנחנו רואים מראש, כלומר בליצור עכשיו להיכנס ל. בוא נשמור בדיוק מה זה הפרויקט הזה. בוא ניתן לו אפיון מלא, בוא נביא את המפתחים שישבו על זה ופרקו את זה למשימות, ויתנו הערכה לכל דבר כדי לבוא שנייה ללוח ולהגיד חברים זה גדול. זה קטן, זה בינוני, זה טי שירט סייז כזה, וזה אנחנו כן עושים. אז למרות שאני אומר פאק סטיישן אנחנו עושים את הדבר הזה. אוקיי, ואני באמת אומר שזה לא. כלומר, אם הייתי צריך לתת stick אמיתיים, אז הייתי מתחיל לשאול את השאלות כי אני רוצה לתת סטיישן. טוב, כמה שיהיה לי יותר, רמת וודאות. וכמה שננסה יותר עבודה? על זה נוכל לתת. סתימת זה יותר טובה, אבל אנחנו מסתכלים ורואים ונותנים לאנימציה כללית, ואני משער שגם אצלכם עושים לפעמים דברים כאלה. ורואים אם הדברים שקולים, דברים גדולים יותר קטנים יותר ולפי זה יכולים לקחת החלטה. רק אומר שלפעמים גברים הם מוסטים מהפרטי, וזה המקומות שהספיד. אפקט שקצת מפריעים לי. לפעמים כשממש מתבססים על הסטיות, אני גם יודע שמפתחים. כשהם רוצים לעשות משהו, הם יכולים לעשות את זה ביום, וכשהם לא רוצים משהו זה מאוד מסובך. צריך לעשות פקטורינג ולהחליף היה זה ייקח לפחות חודשיים, כשהם רוצים לנפנף משהו מהעשייה. לכן אני לפעמים רוצה קודם כל. קודם כל, להתעלם מזה, קודם כל להסתכל מה אנחנו רוצים להשיג אם איזשהו אי לב לסטייה ולהיכנס אליו. זה זה הסדרה שאני- אוהב. דיברת על בפירים ואני חושב שזה נכון. ברגע שאנחנו רוצים להעריך משהו נכון, אנחנו רוצים להביא כריות. בסוף אנחנו אנשים של המילה שלנו אז אני גם לוקח קצת בספר. כן, אני חושב שזה ייקח לי יומיים, אבל אתה הייתי בעבר בהערכות זמנים ובוא נגיד 4 ימים. המנהל שלי גם. רוצה להיות המנהל שלי, רוצה להיות אשת המילה שלה וגם תוסיף כמה ימים. ועד שזה מגיע לסוף אנחנו נותנים איזשהו דד ליין שהוא יותר רחוק ממה שאנחנו חושבים שיהיה. ויש חוק חוק פרקינסון שאומר שהעבודה תמלא את כל הזמן שהקדשנו לה. בסופו של דבר אנחנו מוצאים דברים לעשות עד הדד ליין. אני חושב שאנחנו להיות יעילים יותר אם לפעמים לא נעשה כן, נכון. אבל יש עוד צד תסמונת הסטודנט. זה נכון. אז מצד אחד התסמונת, הסטודנט אומרת שאנחנו נמלא את הזמן עד הרגע האחרון. מצד שני, היא גם אומרת שאנחנו נעמוד בזמן הזה. נכון? כאילו כמה זמן שייתנו לך זה הזמן שייקח לעבודה, לטוב ולרע. זאת אומרת לפעמים אם אתה לא תשים את הדד ליין הזה אז אתה לא תגיע לסיים את זה כי אתה תיקח יותר זמן כי אין לך את הדלת ולפעמים הדד ליין גורם לזה שפשוט אתה תגיע לנקודה. ואתה תגיד אני עושה הכל כדי לסיים שם. נכון, ואני חושב שאם באמת צריך דד ליין כי צריך אותו אז אז צריך לשים אותו וצריך ליישר את החברה ולהגיד להם. אם תמיד עובדים לעבר דד ליין או סבבה, אם לא, אז לפעמים צריך להגיד חברים זה על זה. אנחנו צריכים להסתכל טיפה אחרת. זה צריך לעמוד בזמן. בוא ננהל את זה בצורה שהיא יותר הדוקה. זה דברים שצריך לעשות. כן, אבל פה קצת מתחיל בעיני ה מתחילה קצת הבעיה. כן, כי ברגע שיש לך מספיק פרויקטים כאלה ויש פרויקטים כאלה שדורשים את הדד ליין. אין לך את השריר כי אין לך את השריר, כי אתה לא מעניין אותו בשום מקום אחר חוץ מהפרויקטים האלה. ואז דווקא בפרויקטים האלה שכן צריכים את השריר הטוב, כלומר זה שאתה יודע את הדברים האלה בצורה נאמנה. לא תרגלת מספיק ואז אתה מגיע למאני טיים ואני חושב אולי אני טועה, אבל אני מניח שפה אבל תשמע איך זה בתור? היא תרצה את האנשים שנורא נורא נורא טובים. בפרויקט מנג'מנט ונורא נורא טובים בלי לשבור את זה לא לתת, זה בערך כאיזה משימה לאחד מהחבר'ה היותר צעירים מבחינת ניסיון. לא תוכל לסמוך עליהם, וזה כן. צריך שהתחייבתי אתה בתור סיטי. הוא יודע שזה קריטי. אז האם זה לא יוצר אצלכם מצב שבו מי שמתאמן בפרויקטים הקריטיים שכן דורשים את הדד ליין. מי שמתאמן בעצם זה רק האנשים שכבר די מיומנים בזה. ודווקא- החברה בני ה 22 שהגיעו לטורי ורוצים להתאמן ולעשות השרירים האלה. אני חושב שבסופו של דבר ובמקומות הטובים שעבדתי בהם, מי שבסוף נתן את הערכות ובאמת יסתכל על הדברים. זה לא היה מנהלים. זה היה מפתח שבסוף הולך לשבת ולחקור משהו ולכתוב את הקוד. אני חושב שגם בפרויקטים האלה האנשים האלה כן מקבלים את הלמידה שהם צריכים ועושים את זה, והמנהלים מלווים אותם בהיבטים האלה. אנחנו באופן בגלל, כמו שאני מתאר פה משתדלים כמה שפחות לתת קומית מס. כמה שפחות לשים דד ליינים שהם חייבים, אבל יש לנו כמה דברים טו מתגייס כדי שלא נתברר נתנו קומט. המשימה הזאת הופכת להיות תוקפנית היא. לא אומרים כן, הארכנו את זה ב-5 ימים אז בוא נתחיל 5 ימים לפני הדד ליין האמיתי. זה עושה פריוריטי כי הוא נכנס ראשון. דבר ראשון עושים את זה דיסקינד פרויקט מוקדם, ועכשיו יש לנו קצת יותר. זמן בעצם לחשוב ולעבוד על זה, וגם להבין מה אנחנו רוצים באמת. אז באמת יש קומית כזה, אבל אולי אנחנו יכולים לא יכולים להרחיב אותו. אולי אנחנו צריכים להרחיב אותו טיפה כי זה מה, זה מתחבר עם עוד איזה יפים שרץ אצלנו כל הזמן, והנה הזדמנות כאילו אמרו לנו, בואו תעבדו על זה. אז בוא נחבר את זה. בוא לא רק נעשה את זה. הדבר הזה ולפעמים הפוך. לפעמים אנחנו יכולים להגיד אולי אפשר לצמצם את זה עוד קצת נגיד בוא נדבר על מה אנחנו צריכים. כדי להגיע לשם? וכן, אני חושב שכמות הפיצ'רים כמות השינויים שאנחנו עובדים בהם, שהם לעבר דד ליין לפחות כיום, אצלנו היא מאוד נמוכה. כלומר, אנחנו מאוד משתדלים לא לתת קומפלימנטים כשלא צריך, למרות. את כל הכוח היה רוצה, אני חותם, אבל תביאו לי 1 2, 3. בסדר, אתה תקבל אותם, אבל אנחנו זה בר. עוד מעט הזה נכנס. אני יכול להמשיך מפה לכיוון ה הרדמת ואיך. איך בונים רובד בכלל? הם לא נותנים סתימה כאילו, מה זה אז אתה פשוט אומר שאנחנו בונים דברים. ובאמת זו שאלה שמטרידה אותנו, ובאמת אנחנו חושבים מה שאנחנו בעצם רוצים. זה להתחייב על התוצרים, לא על התוצרים להתחייב על התוצאה ולא על התוצר. אני רוצה להגיד אוקיי. יש בעיה של טרנד במוצר אנחנו הולכים לעבוד על דברים שהולכים להוריד את השם וזה מה שאני רוצה לספק לכם לסטייפלס בארגון. זה גם מה שמעניין אותכם בסוף. כאילו אם אני אספק את כל הפיצ'רים בזמן אבל זה לא יזיז את המחט של הצאר- יהיו מרוצים ממני. זה מה שאנחנו רוצים ואנחנו הולכים לעבוד אז בq אחד נעבוד על פיצ'רים שהם. הצוות הזה יעבוד על פיצ'רים שמקטינים צ'רנה באזורים האלה. זה מה שנעשה. יש לנו בראש כבר את הפיצ'רים האלה. מה בדיוק נעבוד? מתי כל אחד יסתיים, איך הטבלט גנץ נראית את זה? אנחנו לא יכולים לספק בשלב הזה, ככל שנתקרב יותר, ואז אנחנו נוכל לתת רמה יותר גבוהה של של תיאור, של מה הולך לקרות ואני חושב שהיום אנחנו מסוגלים. לעשות את זה והלקוחות שלנו יכולים לראות מה הולך להתקדם עם מצטרפים אלינו. למה הם הולכים לצפות? האם ההתקדמות שלנו היא לפי גם הרצונות שלהם בהמשך, או שאנחנו הולכים לכיוונים שלא יתאימו להם. אני חושב שזה הדבר שחשוב בעיקר להם לדעת שאנחנו הולכים באותם מסלולים וככה אנחנו מנסים לבנות את הרעיון שלנו קדימה. זאת. סופר חשובה. האתגרים שאני רואה הרבה פעמים גם בתוך פורטר שעולם הקומיקס הודה ליינס אירופיים קוראים בשפת אם יש שני צוותים שתלויים אחד בשני. וברגע שאני לא מייצר תחושה שאפשר לסמוך על הדלת או על קומנץ כלשהם, זה כמעט בלתי נמנע שהצוות השני הרגיש יגיד אוקי, אני חייב לפתח את זה בבית בבית זה בתוך הצוות הקטן שלי, אבל אני לא יכול לחכות למישהו להיות תלוי במישהו שמדבר איתי בשפה שהיא כל כך לא צריך בהכרח קומית מנטה. עכשיו זה קורה הרבה יותר, לעיתים שכיחות מאשר אותו לקוח שמבקש זה פעם ברבעון או פעם שהחתמנו אותו, וצריך עכשיו פיצ'ר. מה קורה אם יש לי שני צוותים או 3 צוותים זה תלות מהעניין ביניהם ואני כאו. רן קויתי הג'ינג לא היה רוצה עכשיו בהכרח שפתחו את את הכל כל הזמן בבית, כי אם לסמוך על אף אחד זה אחד ושתיים, יש משהו אז באמת זה אתגר, זה אתגר מעניין והוא הרבה יותר יומיומי מאשר אתגר הלקוחות, ואני חושב כזה צריך באים דאנס, אפילו קומיקס פנימיים ואתגר השני או השאלה השנייה היא כשאני הייתי יותר בתחילת דרכי והייתי מפתח מפתח, אחרי זה מנוסה יותר. אחד הדרכים שהייתי משתמש בהם. ולהכשיר מפתחים אחרים בצוות שלי. זה הייתי בכוונה מייצר, הייתי לוקח איזה משימה גדולה מספיק. נגיד לשבועיים 3 ואני ואבי עובדים עליה ביחד, ואני יש לי 5 שנות ניסיון. באביש, לו שנתיים והיינו עושים פרינג ופינגווין שעובדים על זה ביחד, לא כותבים קוד בהכרח ביחד, והיינו מפרקים את הפרויקט ביחד ואני הייתי ליצור ממש תלויות בין משימות. כלומר, הייתי ממש להגדיר אינטרספייס, אם כדי שאבי יוכל לרוץ במקביל ואני אוכל לרוץ במקביל להביא אבל שפעם ביומיים 3 לפגוש אחד את השני, ונחליף את עמוקים כאילו את האינטרס בינינו ואת המוקדמת שהיינו משתפים במשהו אמיתי. והיינו רואים שמחליפים את זה וזה עובד לנו, אז הייתי יוצר הרבה פעמים. יש לו נגיד שבועיים 3 של עבודה של שני אנשים זה תכפיל את זה פי שתיים בכמות הזמן שיש לפרויקט. אז הייתי מייצר הרבה מאוד צ'ק פוינט בתוך הדרך. עכשיו. איך זה כן יוצר טיפה רג'נסי? כי שנינו יודעים שאני מחכה וקצת מבאס אם אני אחליף את האינטרס ואתה מוקדי, אתה במשהו שלא עובד כי אני לא סיימתי. אוהבי לא סיים, ושתיים, זה יצר איזה מין תחושה של כל הזמן כאילו להיפרד ולהתחבר להיפרד ולהתחבר? אז כאילו הקונצנזוס אינטגרציה, במובן היותר עמוק של פרויקט היה דרך מאוד טובה, שדיברנו יגיד, אוי, לא חשבנו האינטרס, פתאום אני עובד על זה משהו, ואז הוא מדבר איתי ואומר, שמע אורן, עברו יומיים. אנחנו הולכים להתחבר, אבל האינטרנט לא עובד. לא חשבנו על מה קורה אם יש לנו נגיד סתם אתה מחזיר לי 1000 שורות או 1000 נטיטיס מהאי פי איי. המערכת יודעת לעמוד בזה. מה עושים אם לדבר פה על פיניאן אינטרספייס הינה דבר אינטרס אחר. אז זה נתן לי הזדמנות הרבה פעמים, אפילו ברמת היומיום, ממש ברמת היום יום הולדת. זה בכוונה כמה רמות למטה להכשיר מישהו- מנוסה ממני, לדבר שנייה לדברים. איך, איך מגדירים אינטרספייס זה שריר? איך מייצרים דייטה שעובר בין אינטרספייס אם זה שריר? איך עושים דיפנס בין צוותים שצוותים לא יפתחו את הגלגל שלהם בבית ויסמכו על צוות אחר, זה שריר. אז הייתי מאוד לשמוע בתוך העולמות האלה כאילו גם איך אתם מתמודדים עם שצוותים לא ייפתחו הכל לבד? כי יש איזה מין מיינד סט של פארק אפק ואני לא רוצה? לא תלוי באף אחד. אלא נסתר תפני צבע, שהוא סטארט אפ גם פה זה סיפורי. מה זה אומר, כן? צוות של סטארט אפ לא אומר כלום. אז איך אתם נמנעים היום במצב שבו צוותים לא מייצרים? איזה מין אנטגוניזם כלפי צוותים אחרים או כל סוג של תלות בין צוותים אחרים, יש לזה פתרון קסם לדבר הזה. ובעצם שאנחנו מנסים להוריד, תלויות בין צוותים, ממש מבחינתי, האידיליה תהיה שכל צוות הוא בפני עצמו, והוא לא, הוא לא דורש דברים מאחרים. ברגע שאתה מתבסס על אחרים אז אתה לא. לא לגורלך ואתה תלוי בהם כמו שתיארת. במקרה שלך, אם המפתח שאבד בוא נגיד שאתה עמדת בזמן והוא לוקח לו עוד יומיים, אז מה אתה עושה עכשיו אם אתה באמת תלוי בזה ואתה לא יכול להתקדם אז יצרנו פה. יצרנו פה ולסת. עכשיו, במקרה של יומיים זה בסדר, אבל מה קורה עם זה חודשיים? אז עכשיו עוברים צוות, יעבור לעשות כל זה. פיצ'ר פילרים בנושא פילטרים, כן, יש לי איזה פיצ'ר כזה, לא כזה חשוב, בוא נעשה אותו, אנחנו מתחילים ליצור וויסט בארגון, אז אנחנו באמת מנסים ליצור בעצם זה כל זה טרייד אוף. נכון, אנחנו מנסים ליצור חוסר תלות בין הצוותים, גם אם זה אומר שצוות יפתח משהו שאחר כך. צוות השני יפתח את הדבר המלא במאה% והיה לנו דוגמאות כאלה. רצינו לבנות פייפ ליין חדש של ג סטין של דטה פרויקט שפרויקט שאנחנו חושבים שהוא ארוך ויותר שאנחנו חושבים שהוא ארוך. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה הולך להיות כל הפרויקט וצוות בה לבנות פישר. וואו, אני רואה מה אתם בונים שם, וברגע שאתם תסיימו, יהיה לי ממש ממש. קל לבנות את הפיצ'ר שלי. אז בוא בוא אני אחכה לכם, אבל אנחנו צריכים את הפיצ'ר הזה מאוד מהר. הלקוח צריך את זה עכשיו אפשר לבנות אותו על התשתית הקיימת. לא באמת חייבים לחכות לתשתית החדשה למרות שהיא תקל על העשייה. וזה עכשיו זה טרנד. עכשיו צריך להחליט מה ח"כים לא מחכים ורואים אנחנו יודעים. בוא נגיד שיש פה איזה שהיא סטייה באוויר זה לא יום מים, זה לא שבוע כן, זה עוד לא נכנסנו אליו, אנחנו עוד לא יודעים לאן זה הולך במקומות כאלה לקחנו החלטה וכל שבמקומות אחרים ייקח החלטה אחרת שרוצה. אומר שיש תבינו אתם את מה שצריך. אם אחר כך היא תועיל מייק סנס אז נחבר בן המאמצים. ובאמת ככה יכולנו. מצד אחד שהצוות שבנה את הפיצ'ר שהלקוח היה צריך יכל להוציא את זה בזמן בזמן, הגיוני ומתאים והצוות השני יכול לעבוד בצורה שהוא בונה את מה שצריך וגם כבר קיבל פידבק מהשוק. למה מה, מה המערכת שהוא בונה צריכה צריכה לענות עליו? כי הפיצ'ר כבר התקדם קיבל קיבל מהלקוחות פידבק ואנחנו יודעים שאולי כיוונו גדול מדי או כיוונו קטן. ובעצם אנחנו יכולים להרוויח מפה. מצד שני, באמת יכול להיות שיש לנו שני צוותים שקידמו שני דברים במקביל, ופה זה המקום שלנו, כמנהלים, שהם שכן מדברים בין הצוותים לבוא ולדבר. איך אנחנו מנהלים את הדבר הזה שבסוף הדברים האלה התכנסו או לא התכנסו? אם זה מה שנחליט בסוף. אני מבין את זה, אני חושב שזה בסוף, גם זה בעיני וייס. כן? כלומר, אני חושב שהאוטו מוסטים, זהו מושג. שחשבו תוהה מופרזת בעינה היא ברוב החברות ברוב השלבים. אם אתם באמת באמזון סטייל אז יש לזה ערך אדיר. כי באמת בגדלים האלה הכורדי, נפות, הוא פשוט הוא אינסופי. אוקי, הוא כמעט אינסופי. כאילו כי גם באמזון יש לך מוצרים שונים וקבוצות שונות שהם אוטונומיות, אבל אתה יודע, בתוך הקבוצות יש לך צוותים שבסוף יש ביניהם תלויות, גם אם הם אתה מנסה שהם יהיו כמה שיותר אוטונומיים במבנה שלהם. בסוף הם כן עובדים על אותו מוצר, הם כן עובדים על אותו איזור, אז יש איזה שהיא קיימת איזושהי תלות. גם אם אתה מנסה למנף אותה. אז ברור שאם אני נמצא באלקסה אז אני לא. אין לי שום נגיעה עם מישהו שעובד בפריים וידאו, נגיד, אבל אבל בתוך האלכס יש לי נגיעה עם עוד צוותים. נכון, זה כאילו אפשר לחשוב על זה. כמו איזשהו סטארט אפ בתוך המזון, ופה אני חושב בגלל זה. השאלה המעניינת היא לחשוב איפה אנחנו רוצים לייצר את היכולת של לרוץ מהר כאילו הסנטר adcenter. בן השיחה המעניינת בתוך הארגון איזה תשתיות אנחנו מוכנים לקבל כפילויות, ושזה ידי סנטרליה, מתוך הבנה שדיסני זה הכוונה היא זה שאני לא מקבל איזה מין תשתית אחת וכולם משתמשים בה וחייבים להשתמש בה, אלא אני מוכן לקבל את העובדה שאולי חלק ישתמשו בתשתית אחת, ואולי חלק פתחו תשתית אחרת. אבל זאת צריכה נורא מעניין ברמת החברה, למשל, פורטר מאוד קריטי לנו, אבל גיליתי אנחנו היום, במקום שבו באי קומרס מרץ, יהיה אפשר לקבל החלטות. האם לתת למישהו לקנות או לעשות סנאפ או לעשות סינים לי פורטר, אז נגיד הבלתי אצלנו, זה ערך עליון. הכירו אותי. איזה ערך יש לנו דברים שהם ערך עליון. שם הייתי רוצה דווקא שהעולם יהיה יחסית נייטרלי. כי במקומות האלה הייתי מאוד לא רוצה שאנשים יבחרו את הדרך שלהם לחשוב איך עושים בייביליס. כי זה קשה, כולנו יודעים. בסוף שהבריטי זאת לא בעיה פשוטה להוסיף עוד ניין אחד. האם זה בעיה של שמחה? להיות פה סדרי גודל יותר מורכבת? מצד שני, יש מקומות אחרים שאולי אתה רוצה לבוא ולהגיד שם, אין לי בעיה שהמציאו את הגלגל מחדש ואני אומר, סטימצקי, קונספט כמושג. הוא הורג את היכולת לנהל על זה שיחה, אז אני לא יודע איפה אני רוצה שנהיה אותנו, אפוא לא אני רוצה. אני אנחנו נדבר באזורים. אנחנו מוכנים להיות יותר סטרילייז באזורים הולכים להיות- או יותר, ואז לנהל שיחות במקומות האלה. זה קורה בתוך פורטל, נגיד במקומות של ci, או אפילו סידי. האם יש לנו צורך להיות מולטי קלאוד? מולטי רינג. אז האם הדיפלומט טול שמשתמשים בו כל הצוותים 30 באוטו דיפו למנטול למרות שהוא מוויסקי חלק מהצוותים הערוץ מכתב אותו מחדש והוא יכתוב אותו אחרת לגמרי, בשפה אחרת ובצורה אחרת, או שהוא כלי אחד, שלמשל מה אפשר לעשות? הרבה דברים שהם מבטיחים שברמת הב ביליתי וברמת עם הנושא של דיפלומט והוא מתקין את זה במה לאיים ולקלל, יודעים? האם אני יודע בסוף להאמין לזה? הדיפלומט באמת הצליח או לא, ויש כאן המון בכלים בשבילה. שמשהו הצליח, ומשהו לא הצליח, כי האוויר הבלתי של פורד טרוריסטי. אז השאלה בתוך המקומות האלה, של או הייתי מלאת גרה אולי את האנשים שמקשיבים זה להגדיר איפה אתם מוכנים להיות יותר סנטרליה, או צריכים להיות יותר סטרילייז, למרות שזה מאוד מתסכל את הארגון. וברור לי שאנשים מעדיפים לעשות הכול לבד בעצמם. ואיפה אתם אומרים זה דווקא האזורים שאני לא רוצה לריב עליהם, שיהיו יותר כאילו שיהיו יותר dcs. כן, שייפתחו תשתיות. במקביל היא גם בדוגמה של הטיימס. פילר זה לא חייב להיות היא נגיד. עכשיו אני התקדמתי ואבי לא או על הפוך. אז הייתי רוצה שנעבוד ביחד ונראה איפה הוא תקוע. דרך אגב זה גם כולנו עם צוותים בתוך פורטר, כשצוות אחד מתעכב במשהו, אז עולה השאלה האם הצוות השני יכול לבוא ולעזור לו ממש כאילו להשאיל אנשים שיעבדו ביחד איזה שבוע שבועיים יתנו איזה מין דחיפה משמעותית והרבה פעמים התשובה היא כן. אנחנו עושים את זה הרבה פעמים קשה. צוות אחד עוזר לצוות אחר ודוחף אותו טיפה יותר קדימה. זה עדיין קשה כי רוב האנשים מגיעים גם לתוך פורטר ימין, עולם שהוא כזה פשוט, שבטים יעבדו בנפרד, ושיבחו את הדברים שהם צריכים לפתח. אני באמת חושב שבמקרה בו אני לא בטוח שזה- וויסט לתוך הארגון, בטח באזורים הקריטיים. אז אפרופו באמת, יכול להיות שנגיד למדוד פרודוקטיביות ואמרנו שגם נגע במקומות האלה של איך מודדים פרודוקטיביות, איך מודדים ערך? הרי אמרנו שערך אחד מהממדים שלו שהם כן חשובים. זה השקעה, כמה השקעה אתה מוכן לשים על זה? זה יכול להיות דולרית לשים על זה שני מיליון דולר, או לשים על זה 6 מהנדסים. זה בסוף לא כזה משנה, אבל אלה המקומות שאני חושב שלא חייבים בהכרח לייצר תאים. פילר אז במקומות האלה ואני בפורטל, מנסה מאוד. מצגת, שכמה חבר'ה גם כמה פנסיונרים עזרו לנו, עזרו לי לכתוב זה להגדיר איפה אנחנו מוכנים יותר. הסנטר ליס, אנחנו מבינים את התסכול שאנשים חדשים יגיעו מבחוץ ויגיד איך אתם עושים את זה ככה. ואנחנו נגיד כי בפורטל הדברים האלה הם קריטיים ואנחנו לא מוכנים להתפשר עליהם. אנחנו מבינים את התסכול, אבל זה יזיז והמקומות האלה הם לגמרי adcenter שזה נכון לעשותם אחרת, עשו אותם אחרת. צוות זה לא מייצר ויסטה עצום לחברה לא בטוח שאפילו נחזור אחרי זה ונעשה את השיטה חודש. בהכרח, אבל זאת זאת שפה בינה. איזו דרך לייצר את הוויכוחים האלה? כי אחרת אנחנו נשארים במאווררים סטייט מנכ"ל. משפטים. כדי שהצוותים ירוץ יותר מהר עם הזמן, כדי שהצוותים יותר אוטונומיים הזמן כדאי שאני מבין את המשפט. הוא לא מייצר לי הרבה ערך לי הרבה יותר עדיף בפורטל. בעולם שלי לפחות לבוא ולהגיד באיזה מקומות אני רוצה תשתית שהיא סנטרליה כל הצוותים מחויבים להשתמש בה. אני לא שואל אף אחד גם הכי מתוסכלים בעולם. אנחנו נצטרך בתשתית לרמת דיבר אקספיריאנס מספיק טובה שאנשים התפטרו בגלל זה. אבל אם מספיק אנשים ירעישו במובן של טוב, אם זה ככה אני עוזב. ואז אני אגיד לעצמי אוקיי, אז זה המחיר? אולי הם צריכים לעזוב, אולי טעינו בסוג הפרופיל של האנשים שגייסנו לפה, כי זה אזור תשתיתי שהמחיר שלו שהוא יהיה dcs הוא חד משמעית מייצר וייס הרבה יותר גבוה בפורטל ויפגע בלקוחות שלנו שלא באמת מבינים מה זאת אומרת דיפלומת בפורטל. אם אני עכשיו אומרת שאין שאו. הכוח של פורטר הוא לא באמת יודע איך אנחנו עובדים ולא אכפת לו כל כך. הוא רוצה את הפתרון, עובד כן. אז איך פנימית? אני בסדר, מסתכל על זה- מעניין. אז זה ככה מקומות שאני מסתכל עליהם. גם במילים דיברנו על סיפור הסיפור לעומת אמת דברים מהסוג הזה, אז אני מאוד מאוד זהיר, היום בא סתם זה אל זה לא ה gift זה כבר שנו מספיק. אני בן 39, גם עושה את זה כבר לא מעט שנים, אז כאילו שמישהו את המילה עגל אני כבר מתחיל להיות עם צמרמורות. כן שמישהו אומר את המילה שכמוכם אני כזה עזוב, זה סתם סתם כלים, כן? מה אתם מנסים להשיג? אז זה האיזורים שאני מרגיש שהם. גם בתוך פורטר לי עזרו בשנים האחרונות שמדובר מבחוץ ואמר, רגע, זה כן, זה יותר פרוזק זה- פרוזק. מה זה אומר שאתה אומר זה יותר פרויקט, זה- ממה המשמעות תגדיר פרויקט בו נתווכח על זה קצת, בוא נדבר רגע, אז מה זה לא פרויקט, כי בעיני סתם עם התשתית של ci היא פרויקט נכון. אין לה לקוחות משלמים, אבל יש לו מלא לכוחות פנימיים שצריכים את התשתית הזאת. היא עובדת ומייצרת את מה שהם צריכים שהיא תייצר, ומעדיפים לא לפתח את כל הפיצ'רים בעצמם למרות שאין את הסבלנות לחכות שיהיה איזה בתשתית, ואין את כל המפתחים בעולם לעבוד על זה. אז גם המוצרים הפנימיים בתוך פורטר, ובטח גם בתוך תורי הם מוצרים עם לקוחות שרוצים לדעת. האם אפשר לסמוך על זה ולא לסמוך על זה, וזה המקומות שאני עדיין מרגיש לי עזר יותר לדבר על הסנטר adcenter ה ואיפה אנחנו מוכנים. ולמה? מה הרציונל מאחורי זה? וגם לא ולהגיד אני לא מנסה לשכנע אף אחד. אני מאוד ברור, אני הולכת לישון יותר טוב בלילה. כשאמרתי המוצגת כאן היא ברורה, האם אפשר להסכים עליה? אני כבר לא מחפש הסכמה כי ברור לי שאנשים מגיעים מהבית עם כל מיני רעיונות ואיך דברים צריכים לקרות. אני רק יכול להגיד זה נראה לי. כאילו זה הדרך הכי טובה של פורד להגשים את עצמה. מבחינת המטרות, אם באזורים האלה זה היא stream למשל, הדיפלומט של פורטר הוא מאוד סנטרליה, אני לא רואה עולם שבו לא לא אני מקים את התשתיות. דיפלומט שלי, לבד בצוות כי נמאס לי לחכות לצוות אינסטלציה שלנו שיגיע לזה ואני מבין את התיסכול את המחיר שהיא תצא מזה שאנשים לא יגידו טוב, אז אני מתפטר, כי בצוות שלי אפשר לחכות להם כל הזמן, אבל כן היינו רוצים לעודד הצוותים לבוא ולהגיד יש לכם הזדמנות להיכנס לתוך צוות אחר. להשפיע שם, לעזור שם לתקופה. אם אתם מאמינים שזה מה שצריך לעשות וחשוב לעשות, אתם לא חייבים לחכות להם בהכרח, כי אנחנו בניגוד נגיד, להידבק כדוגמה. אנחנו לא חברה שמפתחת כלים למוצרים, אז אין לו צורך מתישהו שהכלים הפנימיים שלנו ישרתו לקוחות חיצוניים. אז זה ככה, משהו שאנחנו לא מסתכלים על הכל כמין epa נקיים, אבל כן אנחנו רוצים להגיע לשם בתור ויז'ן, אני רוצה לקחת את זה באמת לכיוון שהזכרת פה, שזה באמת קצת מה ז'רמן s. וניהל את פושע ל. האם אני יכול במצב שבו אין לי סטיות להעריך תפוקה? בסוף נכון, אנחנו נרצה לתת למפתחים לצוותים נרצה לתת פידבק. האם הם עובדים? בהתאם לציפיות מבחינת תפוקה או שלא וסתיות, זה כלי שעוזר בזה. נכון, אנחנו אומרים שמשהו גם בתור מנהל לפיתוח. יש לנו איזושהי אינטואיציה גם שנותנים לנו איזשהי הערכה. עם ההערכה הזאת, היא הגיונית או לא הגיונית שאפשר לאתגר אותה, ואחר כך גם אפשר לתת לה פידבק של ביצועים. זאת אומרת אם יש. משהו שאמרת שייקח חודש. אני אישית חושב שזה ייקח שבוע, וגם הפרס שלך חושב שזה כך שבוע, אז למה לך זה לוקח חודש? האם זה כי אתה יותר מדי אובססיבי על קבלתי? במקום על דיוור האם זה בגלל שאתה מורח את הזמן? האם זה בגלל שאתה תקוע ולא יודע להרים דגלים? איפה אני כאילו משיג שם את הפידבק הזה כדי באמת גם לעזור לאנשים להתפתח, לא רק למדוד אותם ולהגיד להם אתם טובים לא טובים, לא באמת לתת פידבק איכותי. שאלה טובה. הגישה שלי זה שאני רוצה למדוד, אבל אני רוצה למדוד את הצוותים ולא את האינדיבידואל. אני אגיד משהו, אני לא יודע אם זה זה קונצרט שלו. לא, אבל אני חושב שאם יש מנהלת או מנהל שיושבים הצוות הם יכולים להגיד בצורה די בי אירה בלי בלי להסתכל על המדד במחשב. מה זז יותר מהר מזה, אז יותר לאט איפה דברים נתקע עם מי טוב במשהו אחד ופחות טוב במשהו אחר, ולאו דווקא צריכים להסתכל על איזשהו מספר שיהיה על הבנאדם מעל הראש. אבל כשמסתכלים על צוות אז זה קצת יותר מסובך כי כי יכול להיות שאני בתור מפתח. קיבלתי משימה ועשיתי אותה. מה זה סופר מהר יותר? אתם יודעים מה, אפילו כי לא סיפרתי למנהל שלי. אבל נשארתי עד 11 בלילה, כל יום בשבוע וטקטית. זה חבל על הזמן כי הרגשתי שזה חשוב לו. מה שהוא אמר לי שזה חשוב ולא סיפרתי, כי ידעתי שהיו אומרים לי לא עבדתי על זה כל יום עד 11 והוצאתי ויצא החוצה, ואף לקוח לא ישתמש בזה. עכשיו שאני נתקל מבחוץ על הצוות, אני רוצה להגיד תודה כאילו טוב, שעברתם עד אחד 10. בבקשה. אל תעשו את זה. זה לא מה שאנחנו מצפים ממך. זה לא נתן את הערך שזה נתן, אפילו שהאבתם קשה כן, אז אני מנסה לא. לתגמל אנשים על העבודה הקשה, אלא על האם הצלחנו להשיג את מה שרצינו להשיג כצוות, ובמקום הזה אני ממש חשוב לי שהעניין והפרויקט יהיו ביחד שהם יוצאים למשהו לעשות אותו, אז שלא מישהו יגיד לא מבין למה עושים את זה. אני אעשה מה שאמרו לי ויקחו לי כפיים על זה שאני עושה. מה שאומרים לי, אני מנסה להסיט את הדיון משם ולהביא את הדיון למה ניסינו להשיג. הייתה לנו בוא ניקח דברים למקומות שהם פנימיים שיכולים להבין. לא יודע. יש לנו איזה דאטה בייס שהוא כל יומיים קופץ שם ל 100% ומטריד והחלטנו מה עושים, לא יודע, מישהו החליט בשבילי מה עושים, עבדתי על זה, עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי, וזה לא עזר. אוקיי, זה עדיין קופץ למאה אז אז אז לא יודע. אז לא היה פה, לא היה פה הישג, לא היה פה הישג מעניין. או קיי, בתור צוות לו בתור בנאדם, בתור בנאדם יפה עשית את העבודה תוך כדי גם עזרת לאנשים אחרים ועזר טלספורט ואתה אחלה. אבל לא השגנו את מה שרצינו אז בוא נחזור אחורה ונשאל את עצמנו, אולם לא עשה את מה שרצינו ונעבוד על זה, כי זה מה שאנחנו רוצים להשיג. אז בגדול מה שאני רוצה שנמדוד זה יותר קרוב למה שאני אמדוד את הפרויקט עליו? אז אם נבדוק אם דוד צוות שהוכרו ספאנק, האם אנחנו מתקדמים לעבר מה שאנחנו רוצים להשיג? איך אפשר למדוד את זה אז עוד לא פיצחנו את זה. אבל. היה לי היה לי הרבה דיונים על מה שהזכרת בפלאנק האם או לא. האם אני חושב שיש הסכמה? מניח שגם אור, אני אסכים איתו שמפתחים. צריך להיות הקמת ביליתי על האדם ולא על העדפות. זאת אומרת על התוצאה ולא רק על זה שדיברתי קוד, אלא באמת. מה הקוד הזה תרם? לחברה? תרם לצוות תרם למוצר. אני טוען שזה כאילו פוינט אני חושב שצריך להיות להם אכפת מזה. אני חושב שהם צריכים. לשים דגש על זה, אבל בסוף יש פרודקט שזה מישהו שהתמקצע בלהבין באמת מה הלקוח צריך והאם אנחנו משיגים את התוצאות או לא. ואני חושב שבאזור הפרויקט צריך להיות יותר כמעט בלתי לוודא שבאמת מה שאנחנו בונים. זה מה שהלקוח צריך, זה אחד שתיים. אני חושב שגם מפתחים יש לנו הלבנים שונים ביניהם פורמליים ובין אם הם לא פורמליים, שהם מפתחים. פעם מזמן נפתח כשעוד יפתח לו הנחייתי כשהוא היה אורח פה הוא דיבר על רמות של מיומנויות. על מודל דרייפוס בעצם על זה שלדוגמה מפתח שהוא ג'וניור, הציפייה ממנו צריכה להיות לתת לו משימה מאוד מפורקת מתכון ופשוט תעשה את זה בלי יותר מדי להבין כי עוד הוא לא פיתח את השריר הזה, כמו שאמרת, אורן את האינטואיציה ואני חושב שברמות שונות של ניסיון יש גם את יש יכולת שונה של להבין האם באמת הקוד שאני מדבר יש לו אימפקט, מוצרי או שאין לו וכמה ולבוא ולהאבק על זה. זה תלוי גם בוותק בחברה. האינטואיציה שלך, לקוחות וכו. אז אני אז אני קצת מאתגר את זה. זאת אומרת, אני חושב שמפתחים צריכים לבוא ולהגיד כאילו מה שאני עושה תורם בסוף לזה, אבל מעניין אותי אם אתה מסכים עם זה או לא. אבל בגלל זה אמרתי שאני רוצה למדוד את הצוות ולא למדוד את לא למדוד את האינדיבידואל אם צריך למדוד את האינדיבידואל אז כן אז אני יכול למדוד. הייתי רוצה למדוד אותם. על האם הם עובדים לפי הדברים שאנחנו חשובים לנו. האם? דברים כמו האם הם שמים לב שהערים שלהם קטנים? האם הם חושבים על סקיוריטי כשהם בונים את הפיצ'ר? הם חושבים עליהם. הם חושבים על הפרפורמנס? האם הקוד שלהם מפורט? האם הם עושים את? את הפירוק של האטומים של הדברים בצורה טובה ואמרתי אם אם המטרה של המדידה היא בסוף להעריך את הבנאדם. מפתח איפה הוא נמצא? אני חושב שיש כלים עם ראש צוות עובד קרוב עם האנשים. יש לו את הכלים לעשות את זה. ולאו דווקא חושב שהוא צריך. איזה אני לא חושב שמישהו מגיע בסוף לאיזשהו מספר ומסתכל ואומר, אוקיי, הבנאדם הזה פוגע ב-70% מהערכות שהוא עושה אז הוא מפתח הכי טוב בצוות ומישהו שהוא ב-50. המפתח הכי לא טוב בצוות אפשר מאוד סוגי את המספרים האלה. כן, אני אף פעם לא עומד בזמן. אני פשוט אתן זמנים יותר ארוכים. ואז נתמקח על האם הפיצ'ר הזה הוא באמת צריך להיות ארוך יותר או קצר יותר. מקומות פלואידי. אז זה כבר שאלה ראשונה, כי אני לא בטוח מה אני חושב על האם. נכון למדוד את הצוות כצוות האינדיבידואל כי מרגיש לי. אתה מחויב לאינדיבידואל למדוד אותו כדי שהוא יוכל להשתפר ויוכל להתקדם. ברור לי שזאת אומרת זה בסדר, זה קורה בתוך הרמה הפנימית של הצוות. ואולי זה מספיק טוב, יכול להיות שכן, אבל אני חושב. ההסתכלות של הערך שאתה מתאר בינינו, אנחנו לא יודעים למדוד אותה גם כל כך טוב במובן הזה של. יש דברים שאנחנו רוצים לעשות ללקוחות ואנחנו מגדיר כל מיני kpa לראות אם משתמשים בהם. האם בהכרח זה הערך המקורי שחשבנו איתו כאילו לוקח איזה חצי שנה, שנה כשהייתי בחוץ, אצל הלקוח או אצל הלקוחות בתקווה רק אחרי חצי שנה או שנה נוכל להם פראית. לבוא ולהגיד כן, זה באמת אזור של השקעה שהניבה את העשרה. מיליון דולר ברבע ניוז שכיוון כיוונו אליו ככל שבחודשים הראשונים תראה מזה $200,000 ברלין. אז מה זה כישלון? לא תגיד לך, שניה רק התחלנו. צריך לחכות טיפה, יש פה איזה מין מימד, של זמן שבהגדרה אנחנו לא יודעים להגיד ולא הוא אכן ואליו, בדרך כלל אחרי. יצרת את הערך הזה, את המוצר הראשוני וחיכיתם מספיק זמן לראות שבאמת משתמשים בו. גם נגיד אולי משתמשים ב-3 חודשים הראשונים, ואז יש קרן של כמעט 100%. יש ערך בזה. כנראה שהתשובה היא לא אם היינו יודעים לנבא את זה מראש, בטוח שלא היינו רוצים מזה, אז אני חושב שאנחנו כן מחויבים פה לאנשים שלנו במי שהוא יעזור להם יותר טוב להבין איך מתקדמים. וזה בסדר גמור. לא לשים את כל הדגש רק על האם עמדתם בזמנים או לא, אלא אם יש לכם הסברים טובים של מה פספסתם, מה למדתם בדיעבד? מה הייתם עושים אחרת? איך הייתם מסתכלים על זה? אחרת למשל, הייתי מופתע פעמים לראות שגם אני לא חושב מספיק על מוניטורינג פרודקשן. אני מדבר פיצ'ר הוא עובד לקוחות משתמשים בו, כולם רואים סבבה, אבל אני לא חושב על האינטרס שלו. אני לא חושב על זה שמישהו יקום בלילה בגלל הדברים שאני עשיתי עכשיו. אז האם זה טוב או לא טוב? עכשיו זה כבר בחוץ, זה לא כל כך משתמש בזה עסקית. המוצר והביזנס אומרים זה מדהים, זה פנטסטי. פנימית, הצוות שלי רוצה להרוג אותי, כי הוא קם בלילה כל הזמן בגללי, אז אלה המקומות האלה? הייתי שמח יותר שאם לשים את הפוקוס על פירוק וחשיבה מהסוג הזה. בעיניי אני קורא לזה האיי קיו, אובר טיים כן, כאילו, רוב רוב האנשים בדרך כלל מאוד רוצים להתחיל לכתוב קוד או רוצים לייצר ערך. כן. האם זה קצת מחליפים אחד את השני ואז מה שרואה, מה שאני רואה זה אם תדמייני מזה גרף כזה שיש בו על ציר איקס זמן וצעיר. וואי זה כמה iq. הייתי צריך כמה המוח שלי. הייתי צריך להפעיל כדי לגרום לזה לקרות. אז הרבה הרבה מהאנשים. אני רואה שהרבה מעצבים אפילו מפעילים את זה, ככה שבהתחלה יש iq יותר. כי הם חושבים על התוכנית ועושים טיפה פרויקט מנג'מנט וחושבים על הסיכונים. מאוד מהר מתחילים לבצע ולקראת הפרו פרקינסון. לא כן, ממש לפני הרגע האחרון כמו סטודנט שמתכוון למבחן, ויום לפני מתחיל ללמוד באמת, אז אתה מתחיל לראות תעודה רוף, כאילו אתה רואה בגרף הזה פתאום. אני מסתכל בדיעבד אה אוי אוי, צריך שנייה על סיקור? איתי? אוי רגע, לא חשבנו בכלל מה קורה אצל הלקוח הזה, שהוא בכלל לא עובד. נראה נורא נורא שונה, ואז הפרויקט פתאומית כאילו מתעכב וזז קדימה. כי אם אתה מסתכל עליי כי הוא עובר טיים, אתה רואה שבמקום בעולם המושלם כמעט זה שיש לך iq נורא גבוה. בהתחלה לתקופת טיפה יותר ארוכה ממה שהצוות רגיל או נוח לו איתו ואז זה יורד ואז נהיה כמעט קודמאנקי במובן החיובי אני יכול לשבת עם אוזניות. המשימות הן יחסית ברורות, יחסית פשוטות שיש לי ספייקים זה ספייקים שאני החלטתי עליהם מראש. איזה מין ריסרץ שאתה? שאני רוצה ללכת ולבדוק האם משהו עובד אז כאילו יכולתי לדמיין את הגרף הזה. איך הוא נראה בהתחלה? אז אחת הדרכים שלי, הרבה פעמים עם ראשי צוותים, אפילו מפתחים. זה תציירי לי שנייה את הגרף הזה, כן? איך הוא נראה פרויקט של חודש או של שבועיים? תלוי שנייה את הגרף. עכשיו זה תמיד קורה אחרי שהפרויקט נגמר כי אני לא רוצה שום בעיה בתוך הדבר הזה ועם הגרף נראה מהסוג שבו אתם אומרים אוקיי, הגרף נראה ככה, לא משנה איך הוא נראה. האם הספקים האלה של iq שעשיתם פה, האם זה בלתי נמנע שהיינו צריכים לחוות אותם, או שבדיעבד התחלתם לדמיין שאם יקרה למשל, מוניטורינג והרייטינג לא הייתי צריך לחכות שדברים יקרו בלילה כי לא השקעתי בדברים האלה. התחלתי לדמיין את זה לפני. לבין דברים שאתה בא ואתה אומר לא שמו את זה בחוץ? לקוחות התחילו להשתמש בזה. וואלה. לא דמיינתי שהלקוח יעשה את הדבר הזה והזה בדיעבד. אין עולם שבו הייתי יכול לחזות את זה מראש, ולכן כשיש ספייק מהסוג הזה אחרי זה אני אומר אוקיי, זה ספייק, שהוא יופי, כאילו זה ספיישל. למדנו ערך הספייק מהסוג הזה הוא לא למדנו. הוא היינו עצלנים עכשיו, בוא נקרא לזה בצורה שהיא כן היינו עצלנים, לא חשבנו מספיק על מה שיכול לקרות, אבל היה שום דבר שמנע מאיתנו לחשוב פשוט לנו לייצר יותר מהר או לכתוב קוד יותר מהר. אז זה נגיד הרבה מהשיחות שהיו לי כשהגעתי לפה בהתחלה במיוחד עם החברה המנוסים יותר. הם מאוד מהר הוא להתחיל ליצור דברים, להתחיל לדבר אותם מהר ואני הייתי מוטרד. רגע, כאילו מה שאני מבקש תיקח לכם עוד יום, לא עוד שנתיים. אז כאילו בואי נדמיין מה הדברים שאתם צפויים לראות בהמשך? ואז יש פה אלמנט. כנשאל למשל דיברת על המפתחים מול מול הערך שהם מייצרים. יש ערך בלי לשאול, האם המפתח הזה מקדיש מספיק מחשבה כשהוא מוביל פרויקט שוב, למה זה חשוב? כי המפתח הזה יש לו חלומות. הוא רוצה ללכת ולהוביל פרויקטים עם כמה אנשים בצוות שלו ואחרי זה עם אנשים. כמה צוותים שונים עכשיו, האם אני כמובילת קבוצה או כאבי פיאות עבר? האם אני סומך על זה שהבן אדם הזה? כשהוא יוביל כמה אנשים בתוך הצוות עושק שיוביל פרויקט שהוא קרוס? כמה צוותים ילט אותו, מיינד, סט לדמיין שנייה את האיי קיו אובר טיים? אז כי הייתי מתחיל לייצר מושגים כן, כאילו סיפורים נכון, iq, אובר טיים סתם סיפור. והייתי רוצה להגיד לבן אדם ה תזכור אתה בעוד שנה או בעוד שנתיים, אתה רוצה להיות הבנאדם שהוביל את הפרויקטים הגדולים האלה? השריר שלך עכשיו הוא לייצר את הגרף הזה. בסיום הפרויקט ולהסתכל על הגרף ולהגיד אני מסתכל אחורה ואני מרוצה. אני אהבתי את איך שהוא נראה ואם עשית את זה ככה, אז אני מרוצה עכשיו. האם עמדנו בפרויקט? הוא לא עמדנו בפרויקט. מבחינת התזמון, זה עוד סתם לכך שלי. אם כן, יופי, בוא נלמד מזה, אם לא יופי, בואו נלמד מזה. אבל עם iq, אובר טיים שלו האם הוא פרויקט בילי? מספיק כדי להרגיש בנוח עם זה, כאילו זה מבחינתי זה זמן טוב. תסיים כל פרויקט שאתה עובד עליו, יושב עם עצמך ויחד עם עוד בן אדם שסומך עליו תציירו את הגרף הזה. כן, תראה עצמכם כשהוא ספייקים. האם זה ספייקים מחויבים כאילו ומציאות, כי למדתי משהו על העולם שלא צפיתם, או שאתם עצלנים, ורצים לכתוב משהו מהר ולראות שהוא קורא, ובעיני אם אתה מצליח לראות בן אדם רואה ואחרי זה גם צוות רואה שהם מייצרים דברים שהם יודעים לנמק. אנחנו בעולם טוב בעולם טוב שבו אפשר לסמוך על הצוות. אפשר לסמוך על האנשים יותר שוב, לא במובן של לסמוך עליהם. ניתן להם עבודה עבודה לסמוך עליהם, לקחת יותר אימפקט, לקחת יותר עומס, לקחת משהו עם פרויקט הרבה יותר גדול ומשמעותי לסמוך עליהם בהיבט הזה של ליבנות להם קריירה שהיא הרבה יותר משמעותית ולא רק באם הם דוברים את הפיצ'ר יותר מהר או לא, ואני לא כל כך בטוח שאנו יודעים למדוד אליו. אני לא צריך לשים את זה על השולחן. אנחנו לא באמת יודעים. גם הפרויקט מנג'ר גם ה מנכ"ל גם אני גם מפתח. אנחנו לא באמת יודעים להגיד מה ייצור ערך. גם אם מישהו משתמש בפיצ'ר שלנו, אתה תילחם, דוגמאות לאיך אפשר לעשות. מיליון מקומות שבהם זה נראה מבטיח נורא. ואחרי יש אומרים אז כי מבחינתי ואליו אפשר לראות אותו רק אמפירית, כאילו לחבר את הנקודות בדיעבד. כמו משפט המפורסם של סטיב ג'ובס. כן זה התחיל לירות לחבר נקודות רק אחורה, אף פעם לא קדימה. אז בעיני מזמנת חייבים לקרוא את אחורה. ואני לא חושב שהמדד הכי טוב בהכרח וידאו, כי לפעמים צריך להיות טיפה יותר זמן ואני ואני בטוח שהיה לו טוב זה סטורי פוינט או כל דבר אחר אז אולי לפרק אחר זה בטוח לא טוב, אבל מה כן? האם האם כאיש מקצוע הצלחת לקחת משהו משימה שנתנו לך ושאל אותה שאלות, והיא הסתכלת על ריסקין והבנת הצורך העסקי ואתה יודע לנמק אותו בצורה טובה לאנשים שעובדים יחד איתך ופירק את המשימות ואת האסטונים. וכאילו האם זה את כל התהליך הזה אם כן, עשית עבודה טובה עכשיו, איפה שנפלת? אפשר ללמוד מזה. אבל אם כן עשית פה עבודה טובה ושבטוח תהיה שימושית לעתיד, ובגלל זה אני אומר ז'רמן יותר מעניין מבחינתי אחורה. ומה הכי קל להגיד בפורטל או בתור ה? אני מת על זה עם טל, לפני שהתחלנו את ההקלטה. זה נגיד מה מאוד קל אמפירית לראות אם לחברה יש שער נמוך, כלומר מעט מאוד לקוחות עוזבים אותנו אז אני לא יודע מה אנחנו עושים קסם ועודו כל השיעור. אבל החברה עושה משהו אחד טוב, אם לחברה יש ender כאילו נט דולר, ייתכן שאנחנו מחדשים חוזה עם לקוח, או האם לקוחות גדלים יחד איתנו. אז אם למשל לקוח שיש לנו $100, יש לנו אחרי שנה 20. % יותר, נגיד 100 $20, אז אנחנו לא יודעים מה עבד. האם זה אפס על? שם אכלנו הדברים, האם זה משתמשים בפלטפורמה של משתמשים בה פשוט יותר? אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה צריך לנתח את זה, אבל אם אמפירית אנחנו רואים שאין dr שלנו הוא 100 20% או 100 30% והין שלנו הוא- או יותר 2%, אז אמפירית לפי מספרים של חברות אחרות בעולם, אנחנו במצב מדהים. עכשיו אולי זה בגלל השיטה שאנחנו משתמשים בה. אולי זה לא קשור בכלל שאנחנו משתמשים בה, אבל בעיני ערך הוא מאוד חשוב קצת יותר ברטרוספקטיבה, ומה שאתה יכול לעשות בסיום של כל פרויקט. מיד זה לצייר את האיי קיו, אובר טיים ולהגיד האם על כל ספייק התחלתי לצפות אותו מראש? כן או לא. אם עשית את זה. אני חושב שברמת מה שרשמת אתה בונה ארגון של אינדיבידואלים טובים שיירקב בסוף צוות טוב. כן, כי כי אני מאמין. הכוח של צוות הוא חשוב, אבל האנשים זה אנשים שבונים צוות צוות. זה קונספט כן, אז צריך לתת לאנשים את היכולת למדוד את עצמם, וזה אחד הדברים שאנו משתמשים בהם בפוטר יותר, או לפחות ככלי כן לצייר את הגרף הזה ולראות איך מרגישים כלפיו. תודה, חברים, היה דיון מרתק לטעמי. חרגנו גם גבולות הזמן שבדרך אנחנו עושים בפרק אבל אבל זה היה פשוט ממש מעניין. בואו ננצל את הזמן ככה, לשאלות היו מלא שאלות, מה שאומר שזה נושא שמאוד מעניין. אנשים לא נעבור על כל השאלות כי לדעתי על חלק גדול מהם כבר ענינו תוך כדי הפרק. אני כן התחבר ישר לנושא שדיברנו עליו על פידבק לעובדים, שירל זיסו, שאלה, איך זה מתקשר? להערכת עובדים בסופו של דבר. אז אני גם ממשיך מהכיוון שאורן דיבר עליו. יש דברים מעבר למדידה של האם? אמרת שתעשה איקס בזמן ועשית אותו בזמן. וואי הרבה יותר. ואולי זה הדברים היותר חשובים. האם אתה עובד לפי הדברים שאנחנו קבענו שבארגון חשובים לנו. אם אתה עובד לפי הדברים האלה, אנחנו מעריכים את זה לטובה. יש לנו, יש גם עובדים מצוינים שהיה להם סט ערכים שונה. הם חשבו שדברים אחרים יותר חשובים לחברה והיינו צריכים להסביר. זה מה שאנחנו מעריכים כמשהו טוב ומי שידע לעשות את זה באמת אנחנו מרגישים שנתן ערך ויש אנשים שפחות התחברו לזה וזה היה בסדר. זה כמו שאורן אמר, יכול להיות שפגעה. בחרנו את האנשים הלא טובים ואני יודע שהם בחברות אחרות שמעריכים את הדברים שהם מעריכים מאוד מצליחים. אז אנחנו מנסים לבחון לאור זה, ולאו דווקא תכנון מול ביצוע, ולכן אפשר בלי ההערכות עדיין לעשות. אנחנו מול ביצוע. האם אתה בכלל יכול למדוד יכולת דליברי? זאת אומרת, זה לא תכנון מול ביצוע זה דפוקה. הייתי אומרת. כן, גם תפוקה לזמן. הוא כל הזמן בא מכמה דברים אחד זה, האם אתה יודע להבדיל בין עיקר לתפל? שזה משהו שמאוד חשוב לנו. האם אתה יודע לפשט דברים ולא לסבך אותם? והאם אתה יודע להתגבר על מכשולים לבד? האם אתה יודע להתגבר על מכשולים על ידי זה שאתה פונה לאנשים אחרים שיעזרו לך? אם אתה מסוגל באמת לקחת משהו, אין טוענת, וזה דברים שכל אחד מהם הוא מעין, בילדינג בלוק לעבר זה שאתה שבעצם הפלואו של העבודה התקדם קדימה וזה זה הדברים שאנחנו רוצים למדוד. זה גם הדברים שאפשר. לעבוד עם אנשים, להשתפר להם, כי יכול להיות שמישהו אחד הוא טוב מאוד ולהתגבר על מכשולים, אבל הוא ממש לא טוב ולבקש עזרה מאנשים אחרים. לפעמים צריך את זה ואנחנו נרצה שהוא יעבוד על האלמנט הזה וזה המקומות שנרצה לשפר אותה. הם כן חלק קריטי בעיניי בהערכות עובדים ביחד של עובדים במקומות שתיארתי, אמר. בסוף אני אומר אותה עובדת, ששאלה את השאלה היא רוצה להיות מסוגלת לקחת פרויקטים ולייצר אימפקט יותר ויותר גדול. השאלה איך אני עוזר לה בתוך זה והיא אמרה שזה יקרה ביום שלישי וזה קרה ביום חמישי זה- מעניין. השאלה היא שוב בעיה כי אובר טיים כסתם ככלי לחשוב עליו זה אם יכלה לחזות שזה יהיה ביום חמישי, ואם ילך לעשות את זה, כי העולם השתנה, סביבה השתנו, משהו אחר השתנה, אז למה אני זוקף את זה? עכשיו, אם היא לא שאלה שאלות בכלל את הפרויקט, נגיד מה אנחנו מנסים להשיג פה? מה הערך מקפיא? איזה חידה שהצלחנו היא לא שאלה את זה. פשוט התחיל לכתוב קודם אז, חד משמעית. זה אמור להיות להזדקף כנגדה. כן? עכשיו המטרה היה את אותו פיצ'ר ב-5 ימים ומישהי אחרת דיברה את זה ביומיים, אז זה לא. שאנחנו רוצים להתעכב על הערכות ביצועים חושב שזה החלק הפחות מעניין, כי בגלל שאנשים הם עגולים, יכול להיות שכשאתה בונה פאזל בסוף, אם אתה, אם אתה מניח שאנשים זה קוקסינלים מאשין, כאילו מין מפעל כזה שכולם אותו דבר. אז אתה אומר זה יומיים זה 5 ימים, יומיים זה עדיף. אבל מה עם זאת, אם המפתח שעושה את זה ב-5 ימים, מה עם היכולות נגיד של הובלה, של אנשים, הרבה יותר טובה, ואצל הבן אדם? כשאתה נותן פידבק שאתה עושה הערכות תלוי גם כמה אתה צריך. באמת. יש חברות שיותר צריך ממש לתת להם ציונים, אבל גם שנותן פידבק בסדר. יש כל מיני פרמטרים וכמו שאתה אומר בן אדם הוא עגול, יש דברים שהוא יותר טוב מהם. יש דברים שפחות טובים. אבל האם זה משהו שאני רוצה בכלל לתקשר לו, שהוא יותר או- טוב בתפוקה? בדברי, אני חושב שזה שאלה של מה הציפייה שלך. כלומר, אם אתה אומר אני לא חושב שיש משימה שאתה חושב שהיא אמרה לקחת שעתיים, אתה בדרך כלל הראש שלנו עובד בטווחים, אתה יודע שזה ככה בערך בין יום לשלושה ימים זה סביר. אז אם זה לוקח 5 או 10 ימים, אתה רוצה להגיד רגע, זה זה ברינג מעבר למקום הבריא. אבל נגיד יום לעומת 3 ימים, זה הבדל עצום תהומי. אבל נגיד בתוך, הרי שאתה אומר, זה סביר, וזה סביר. למה כן מסתכל על זה ואני יכול לראות שאנשים נגיד הוא הרבה יותר מנוסה באזור הזה והרבה יותר ממסר באזור הזה ואני אותה טווח. אז בהערכות עובדים, בסופו של דבר אני הרבה יותר מטריד אותי א להבין את הריינג'רס ואיך האנשים מבצעים אל מול האינטרס. השאלה היא האם שיקפתי בכלל ריינג'רס למישהו. גם בדרך כלל התשובה היא לא, ואז זה נורא מתסכל. לקח 5 ימים ולא יומיים, אוקיי, ומי אמר שזה לא לקחתי יומיים? אולי היו מים? זה אאוטלנדר. אז בכלל עשיתי שיחה שמתאר את שניה טרייד לפני. ואפרופו הפרויקט, מנג'מנט כאילו שסתימת הם תוצר לוואי שלו כשאני יכול לראות פרויקט מנג'מנט של אותה. אתה מפתחת ומראה שמשהו ואומרת לקח לי 4 ימים, ואני אומר באינטואיציה שלי זה לא לוקחת בן חצי יום ליום גג. אז אזור מעניין לפני שהפרויקט מתחיל בכלל. רגע, עצור לפני הפרויקט מתחיל. למה למה זה 4 ימים? מה מתחבא שם שנלמד יש מורכבות שלא חשבתי עליה כי הרבה זמן לא כתבתי קוד באזור הזה, והיא כן כתבה קוד באזור הזה ויכול להיות שיש דברים שהיא עוד לא יודעת ואני צריך להשקיע את הזמן, ללמד אותה, כי אני כן רוצה שזה יהיה בסוף 4 ימים. אבל מהניסיון שלי, בדיוק כמו שאמרתי שערך של חברה קל למדוד בדיעבד ולא קשה מאוד למדוד אותו פני עתיד. הם גם בסוף ההערכות הערכות עובדים בעינה היא שהם מסתכלים פעם לחצי שנה שנה, ומדברים על פידבק יו"ר פרפורמנס ולא משנה איך קוראים לזה. הרבה יותר קל להסתכל על פראית בעבר ולהגיד האם היא עשתה עבודה של אשת מקצוע טובה ואני יכול לתאר מה זה אשת מקצוע טובה והיא צריכה לתאר מה זה אשת מקצוע טובה ולראות שאנחנו מתחברים בסוף וזה נראה דומה. ואז אם כן, אפשר לשפוט את העבר נגיד את המשימה שלקחה יותר או- הרבה יותר חשוב לי לשמוע האם היו בינינו פערי ציפיות בפרויקט בהתחלה לבין להגיד עבר זמן. לקח לה 5 ימים ליזה. יומיים, לא תקשורתי לה. את זה היא לא כאילו את הפער הזה והיא עשתה הכי טוב שהיא יכולה. ועכשיו אנחנו צריכים לדבר. האם הערכת עובדים? שיחות כתוב לה את זה או לא. אז אני חושב שזו המטרה, אולי קצת בשיחה. זה לדבר על העולמות האלה, גם את הסנטר. במובן של צוותים אוטונומי, מולו צוותים אוטונומיים, זה לא דיכוטומי מספיק טובה בעיני פשוט האוטונומי. כאילו האוטונומיה לא מייצרת דיכוטומיה שהיא מספיק עוזרת לחברה. אז ככה הייתי מסתכל על זה. ולשאלה שלך זה כן זה. אני חושב שזה הערכות. זמנים קצר לוואי אמור להיות חלק מזה, אבל חלק מאוד זניח. אולי כמו שטל אומר כן, זה לא הדבר של יום שלישי לעומת יום חמישי, אלא אם את מרגישה שעשית עבודה טובה כא אשת מקצוע, ואם כן אז אז מעולה. אולי למדת מזה משהו ברמת השינוי ואם לא? אז אותי הרבה יותר מבייש. מדברים יותר מדי על החמישה על היום החמישי לעומת יום שלישי והרבה- מדי. על האם בכלל לי זמן לבוא ולראות שהיא מדמיינת שהדבר הזה ייקח בין יומיים לארבעה ואני חושב שזה לוקחת לבן חצי יום ליום ואת השיחה ההיא לא ניהלנו. זה זה הבוטה אותי עכשיו גם כמנהל כן לא עוזר לה, וגם כשהיא יוצאת מהשיחה איתי בטוב נו, פה מעריכים ימי שלישי ועובדים עד 11 שזה מוכן ביום שלישי, כמו שאמרתי ואני צריכה לבוא עד 12 בלילה. אני לא רוצה לאבד עד 12 בלילה כי זה עושה לי אף אחד להישאר בפורטו מספיק שנים ולא בתור היא מספיק שנים רבות. כל יום 12 בלילה, אבל התשובה היא למה, כי נגיד יהיו אנשים שהם בני 20, והעבודה, עכשיו זה כל מה שמניע אותם בחיים והם יוצאים לרקוד. 12 בלילה אני אגיד להם לא עשתה את זה. אני אגיד להם שזה לא מומלץ, אבל אני עשיתי את זה כשהייתי בגיל שלהם, יש לזה המון המון ערך. כן, אז אני מאוד צבוע מצידי להגיד שאני לא שעלתה עשו את זה בכלל, אבל אני אזכיר לכם שזה לא הדבר החשוב להגיע לתפוקה מעניינת ותפוקה מעניינת. היא תהיה. האם אתה מרגישים שאתם אנשי מקצוע טובים ולזה יש הגדרות יותר טובות מאשר שלישי, או חמישי או יומיים 4 ימים. כי כאילו לאיש מקצוע טוב, מהנדס טוב, אז אתה שם. הרבה כובעים של קיווי והארכיטקט. ומי שכותב קוד ומישהו שואל שאלות עסקיות ושואל שאלות מוסריות, זה הכל קובעים שאני שם ואני רוצה לדעת האם כל השלבים האלה התקיימו? וזה השיחה על הפידבק, כאילו זה בסוף השיחה שהייתי רוצה לנהל עם אותה מפתחת, כדי להרגיש שאנחנו מדברים באותה שפה. אפשר עוד שאלה של לירון אבינרי לגבי מוצר או נפרם לעומת מוצר 6. שאלה מעניינת, וגם הזכרנו פה כבר כמה פעמים בפרק כי העובדה qa. תחזור לפרק, לא נחזור על זה, אבל זה מאוד נוגע גם לסיפור הזה. האם אנחנו צריכים כאילו לא צריכים כאב? וכמה אז השאלה היא במוצר בעצם 6 שבו אנחנו עובדים בשיא icd משחררים גרסאות כל הזמן, אפשר לתקן בספרינט אחרי זה או אם לא עובדים בספרינטים, אז יומיים אחרי זה או ווטאבר לעומת מוצר און פריים שבעצם מותקן אצל הלקוח, והצעת גרסה פרווה חצי שנה או שנה או שנה. כשהייתי בברוז היה פעם בשנה וחצי ולא עמדת בזמנים, לא הגעת אל היעד הזה. זאת שנה וחצי תצאות גרסה ובעצם אם אתה לא מגיע לזמן הזה אז אתה אז לא עשית את האנימציה הנכונה. יכול להיות שפיצר פשוט, פעם הבאה שלוחה להכניס אותו עד שנה וחצי. בעצם שם אם צריך הערכות זמנים אז צריך הערכות זמנים. צריך ניהול פרויקט מאוד הדוק אז צריך ניהול פרויקט מאוד הדוק. נשמע שאם זה תיאור העבודה ויש דד ליין מאוד ברור וצריך להיות מוכנים אליו עם- שגיאות, צריך לעשות גם דברים נוספים כי הוא יהיה יותר מאסיבי. פיצ'ר פריז מילים שקצת- שומעים בעולמות ה 6 ואני יכול לספר אפילו אנקדוטה שלי שפעם עבדתי. בחברה הטיסו אותי ל ארה"ב כדי לשבת ליד לקוח שלוחץ. על עדכון תוכנה והוא ישר, טסתי לשם, ישבתי את הלחץ, היה רשום שזה הצליח, ונסעתי חזרה הביתה והיה מאוד נחמד. הטיול שם. אני חושב שבמקומות כאלה אז כן אז צריך סוג אחר של ניהול של הדברים. ואז אני אשאל שאלה שם מתחברת לזה. אולי זה אורן, דווקא אותך? הילה פז שואלת האם הגישה של יותר סטייה או כן לשים דגש על אסתי? מיד תופסת גם בניהולי פרויקט בניהול פרויקטי דאטה סיינס. לגעת בזה מקודם. אני חושב שזה כמעט לא משנה לאיזה מחלקה, כאילו היא גם לא על רצפת שיש בפורטל סייבר. רייס, שגם פה, אולי בעצם צריך הכל, זה כרוזים וכל מיני והברקות שפתאום יש לבן אדם בראש. אבל השאלה המעניינת גם בדת הסיינטס זה איך נראה איש מקצוע טוב? ר אשת מקצוע טובה קהילת הסטטיסטית, האם היא חושבת שהיא תעבוד על משהו עד שייצא עשן לבן או שקם אישי שמבינה שהדברים האלה הרבה פעמים. למשל, האם באמת צריך? באזור מסוים או ערימה של תעשה את העבודה, אז היא יודעת אם היא כנה מספיק עם עצמה, שלפעמים זה לא תשובות. אני לוקח לא כל כך ברורות לפה או לפה מעדיף אז הייתי מעדיף שהשיחה תהיה. בוא נגדיר מה זה אנשי מקצוע טובים במקומות האלה. אני חושב שפרויקט מנג'מנט השכיל שהוא קריטי לא מדברים עליו מספיק בתעשייה שלנו. אני חושב שהוא מקבל קצת בדראפט, כאילו ריפטין גרוע סליחה עברית, אנגלית קשה, אבל יש לו מוניטין גרוע כי אנשים חושבים שזה עבודה של מישהו אחר. הרבה פעמים בסדר זה פרויקט מנג'ר, אני אני מפתח, אני לא פרויקט מנג'ר וזה מאוד דומה להרבה דברים שנגענו בהם כאילו גם קיווי, אבל גם נגד הקונספט של שרי זרעים. בכלל לשתי פארגו אין דבר כזה דבר בכלל. אז כאילו אנחנו נוגעים בכל המקומות האלה, גם גם באזורים האלה. פרויקט מנג'מנט זה כובע שכל בן אדם צריך לדעת לשים אותו. אם הוא רוצה להשתפר ביכולת שלו לייצר אימפקט יותר גדול, גם כובע של להיות פרויקט מנג'ר. אני חושב שטל מנסה לגרום לכך שהמפתחים, נגיד מפתחות, יהיו קצת מנהלי מוצר וקצת אנשי מכירות וקצת אנשי ביזנס עכשיו, לא באמת עד הסוף, בטח לא בצורה שבה הם הולכים ומחתימים לקוח ביד, אבל לא יכול להגיד רגע, איך נדע שהלקוחות באמת אוהבים את זה שהם צריכים את זה? כנראה איזה מספרים נסתכל איזה, כאילו מה יהיו הטרנדים. עכשיו זה כל כך לא שכיח היום, בתעשייה שלנו, שזה שתל שם על זה את הדגש ייקח. יגרום לכך שבעיני מפתחים שלו, כנראה ביחס לאוכלוסייה בארץ, היו במקום הרבה יותר בריא, מקום הרבה יותר טוב. כי באמת אכפת להם למה הם עובדים על משהו, אז אותו דבר גם כן. בדעת הסיאנס, אני מצפה שלא יהיו אמירות בסגנון זה יהיה מוכן כשזה יהיה מוכן, כי איש מקצוע טוב לא מדבר ככה. ויש דברים. עם כל הכבוד לתחום של תוכנה שהוא יחסית קצר, יש תחומים הרבה יותר מורכבים. כמו למשל דאטה סיינטיסט שלא קראו לזה ככה, שינחית חללית על הירח, להאמין כזה טוב, זה הנוסחה. תהיה מוכנה. לא לא, כאילו יש יש. יש קונסטנס כן, והדבר הזה הולך להיות בלי תקשורת ריל טיים ואנחנו ננצח פה. נוסחה שתעשי משהו על הירח. אז אנחנו קצת ממהרים. אני חושב להסתכל על השאלות של האם צריך הערכות מחיר, האם צריך לעמוד בהם בעולמות של רי, סרט של אותה סיינס ואני חושב שזה- השאלה המעניינת, אלא האם הגדרנו איך נראית עבודה ברמת איכות נורא גבוהה וקשה לי להאמין שיש עבודה ברמת איכות מאוד גבוהה שהסתכלות על כמה זמן זה ייקח לנו היא לא חלק משמעותי כי קשה מאוד ליצור ערך או להבין ערך עם אפס אינטואיציה על גודל הפרויקט והייתי מצפה שבן אדם יהיה תוכניות מגירה שאם משהו לא קורה אז יש משהו אחר שהוא יכול לעשות במקום. זה נותן רק 70% מהערך, אבל אחרי טיים קמפינג של שבועיים אנחנו עושים אותו וזה לוקח רק עוד שבועיים כדי שכאילו זאת שיחה שקשה מאוד לקיים אותה עם מה שאתה מקבל בסוף מהבן אדם שעובד על המשימה זה אל תדבר איתי. אני עושה את זה. אני מבין את הערך. אני עובד על הערך, זה ייקח כמה שזה יקח. אני כזה. לא, לא הייתי רוצה לעצמנו עוד נקודות בדרך הפרקינסון, לא הדוגמה שנתת מקודם שלי כאילו אם אתה לא שם את הקו הזה אולי אנשים כל הזמן יבטאו אותו קדימה. עכשיו, ועל זה לא הייתי רוצה להתפשר. אם הייתי רוצה להגיד איך נראה בארגון של התא סיינטיסט טובה, אשת מקצוע טובה, לריב על זה. להתווכח על זה קצת. אחרי כמה זה נגיד זהו. זה מה שנכון אצלנו בארגון ומישהו הגיע מבחוץ. נגיד לו היי, זה מה שנכון אצלנו שהם ייקחו. מה פתאום? אני לא מסכים. אוקיי, אנחנו מבינים, אבל בוא נעשה שיחות פילוסופיה כל יום כי לא באנו לעבוד בחברה שרק להתווכח פילוסופיות כל היום. אז ככה זה נראה טוב אצלנו עכשיו. אם זה מגניב יופי, אז אנשים יחייכו ואם זה לא מגניב זה יהיה בהחלט מקום שבו אנחנו נגיד רוצים, לא רוצים לריב כל היום. רוצים את הפילוסופיה ואת ההבדלים ביניהם. אני נגיד בפורטל, לא רוצה לריב כל היום עם אנשים שיש להם דעות נורא שונות על איך עושים משהו עכשיו. מרגרט, האזורים שבהם אני לא רוצה לריב לבין האזורים שאם אני אומר אני כאילו רוצה לריב אבל מבחינתי שיעשו מה שהם חושבים כי זה ה dcs. כן, זה המקום שבו זה לא כזה משנה לי אז זה מה שנראה לי שארגון בריא צריך לעבוד. זה מאוד קשה, גם בתוך פורטר. למה שאני אומר עכשיו זה נשמע קצת. כאילו זה הכל, פתרנו את הכל והכל עובד מושלם וחד משמעית. זה לא המצב, אבל אבל ככה אני חושב שזה נכון להסתכל על זה. גם בפרויקטים המחקר. יש פה הרבה חבר'ה שהגיעו מכל מיני יחידות בצבא מבחינת הסיינטס, וגם כאילו אני עושה מחקר. אני מחפש עכשיו לשהות באיזה משהו. איך אני? איך אני מעריך? כמה זמן ייקח לי למצוא איזה חולשה? מעניינת. בוא תגיד לי, אתה רואה איזה תסכים יש שם, בוא תסביר לי. ואני אומר אוקיי, עולם בעיה אחר, אבל זאת שיחה מעניינת לחשוב, שניה על ok. אז איך אנחנו מגדירים עבודה על מציאת חולשה בברונזר מסוימת? נכון, כאילו זה לא יכול להגיד בוא נדבר על זה עד שזה ייגמר. אבל יש שיחה הרבה יותר מעניין שקורה בין אנשים שהיא שם והיא. עקבית היא מאוד קשה, כי אם זה לא כתוב איפשהו או מדובר מספיק, אז מאוד קל לזה ללכת כאילו אנשים חדשים נכנסים. יש דם חדש שנכנס הוא לא מכיר ולא כתוב בשום מקום את איך אנחנו עובדים. ואז הוא פשוט מביא את מה שהוא למד מהבית. כן, לטוב ולרע. אז זה המקומות שהייתי רוצה, גם אתה לדבר שייתן לעשות עבודה. איך נראה לה את הסיינטס דאטה סיינס, עבודתה סאינס טובה בחברה שלה. להתווכח קצת, לדבר על זה, לראות איך זה נראה, ואז איפה המימד של הערכות, זמנים או איפה. המימד של לעמוד בזמנים או לא, או המימד של איך מנהלים תוכניות מגירה או איך מדברים אליו, איך מודדים וידיאו, איך הוא נראה בתוך הדבר הזה. נראה לי לסיים בשאלה אחת אחרונה ואני מתנצל בפני כל מי שלא עניתי. היו הרבה שאלות, אבל אני חושב שעל רובן כן עלינו בצורה כזאת או אחרת בפרק עמרי גוטליב שאל על סקופ קריפ, בעצם, איך אפשר למנוע? בעצם שמשמעה מתרחבת והיא מתרחבת עם והוא שאל אם הערכות זמנים אני שואל, גם בלי הערכות זמנים. כן, אז זה בעצם ה. מה שאנחנו בעצם מנסים להילחם בה בזה שאנחנו לא נותנים את הערכת זמנים כי בעצם אנחנו לא רוצים להגיד אוקיי, אז יש שבועיים, בוא נדחוף בוא נראה מה באמת בפיצ'ר הזה צריך. אז. מבחינת הדרך של העבודה היא אחד לבחור את הפיצ'רים הנכונים שאנחנו רוצים לעבוד עליהם וזה מדע בפני עצמו. בדרך כלל יושב אצל הפרויקט שמנסים להבין, אבל בחרנו כבר מה אנחנו רוצים לעבוד עליו, מה הגודל שאפשר לעשות פיצ'ר מאוד קטן אפשר לעשות פיצ'ר מאוד גדול. אנחנו רוצים פיצ'ר כמה שיותר קטן שנותן את הערך הראשוני כדי ללמוד להוציא את זה החוצה כדי ללמוד ממנו. אנחנו לפעמים חוטאים ומוציאים משהו עוד לפני שהוא שהוא מוכן, אבל אנחנו מוכנים לפעמים לשלם את הטרייד אוף הזה. כדי ללמוד ויש לנו עבודה מאוד גדולה פנימית להוריד את הפיצ'ר כמה שיותר לשותף שלי. אורי נתיב הוא כמו במבצע סבתא תתחילו עם הפיצ'ר הכי קטן ותתחילו להוריד אותו ממנו. ובעצם המחשבה אולי, אם לא יהיה סתימה אז כל פעם נוסיף עוד+ אבל אז דווקא הפוך מתחילים עם זה מהתחלה. זה באמת מה שאנחנו צריכים עכשיו בואו נצא לדרך איתו אנחנו לא מוסיפים דברים, אם כבר מורידים דברים איך שזזים קדימה. הפחד שלי עם הערכת זמנים ודד ליין היא שאנחנו בעצם נקבע מה חייבים חייבים נגיע כבר ל אזורי הדד ליין, ואז נתחיל להגיד טוב. אז זה שאמרנו שהוא ממש חובה, הוא נותן את הערך האמיתי, בואו נשאיר אותה בחוץ כי חייבים לצאת החוצה. אז מה עושים בנקודה הזאת זה דילמה מאוד קשה. להתחיל הכי קטן ולהוריד. אז אנחנו רוצים, אבל לפעמים אתה מגיע עם אתה שם שם את הדד ליין קבוע זה חייב לצאת פה עם הסקופ הזה. לפעמים המציאות מפגישה אותך עם משהו שאתה וראיתי גם דברים כאלה קורים. בוא נוציא את זה, בוא נוציא את זה כי אמרנו שזה יצא בקיום שתיים. ואולי ישפטו אותנו לחומרה יותר אם זה לא ייצא בקיום שתיים מאשר אם זה יצא צולע. כן, צולע. זה לא. אתה יודע, השוק לא הגיב טוב למוצר שלנו, אבל לא עמדנו בזמן זה. זה אנחנו אז בוא נוציא את זה ובאופן נוסע מה אני בתור מישהו שמנסה להסתכל על העסק רוצה? בוא נוציא את משהו שיתן ערך לא= לי לראות את המשהו הזה לפני שהוא נותן ערך? אז באמת. כמה שיותר מוקדם בתהליך וזה בד"כ זה יושב אצל הפרויקט, אבל אני אשמח שמפתחים ישאלו שאלות כמו פתוח צריך את זה, אבל אני זה לא ה, התפקיד שלהם. אבל כן הייתי שמח שיהיו משולבים בזה. אנחנו מצפים מאנשי הפרויקט הינו להקטין את הפיצ'ר כמה שפחות, אבל לשמור על הערך שהלקוח מקבל. חברים נראה לי שפה אנחנו נסיים. יצא פרק שהוא באורך של שני פרקים, אבל ידעתי שיש פה שני אנשים שבאים כל אחד עם פרק משלו אז מאוד נהניתי ואני חושב שכאילו אפשר לסכם את זה. בשורה התחתונה שאין תשובה חד משמעית, אבל דיברנו על הרבה רדופים לשני הכיוונים ועכשיו נשאר למאזינים כל אחד לקחת את זה לכיוון, חושב שיתאים הארגון שלו בעצמו. תודה שבאתם. שערכתם אותנו שיהיה לכם יום קסום באי ביי. יאללה, ביי.