Listen to Episode

Read Episode Transcript

מי עומד בראש? מי משתף פעולה עם משטרת ישראל, חושפת סקרנים מצוין, הוא הנאת+ החדש. עם הסיפורים הכי מעניינים ומיטב הכותבים חודש ראשון ב-5 שקלים ותשעים בלבד+ והאמת מעניין, למצטרפים חדשים כפוף לתנאי השימוש. אתם מאזינים לוויין. לא מדובר לפשרה פוליטית. מדובר במאמץ סיזיפי למצוא נוסחה נכונה של איזון ושל תקווה כי קשה ומדאיג המצב עד מאוד. את הנשיא המעלים על ניסוח פשרה בכנסת, ממשיכים לדהור ולקדם את החקיקה של המהפכה המשפטית. טוב, תודה לכולם. אם כך, רק לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה להגיד שמה שאנחנו עושים פה עכשיו אנחנו שומרים על הדמוקרטיה. אנחנו מכבדים. אתם מבינים? ישראל. מה יקרה במצב בו בגץ יפסול חלק מהחוקים, האם הממשלה תציית לבית המשפט העליון ועד כמה אנחנו קרובים לתסריט קיצוני של משבר חוקתי? אני שרון כידון, וזאת הכותרת. את ישיבת סיעת הליכוד ביום שני בחר נתניהו לפתוח בדברים הבאים. אני מקווה שבכל זאת יהיו אנשים גברים ונשים באופוזיציה שיקומו ויהיו מוכנים להידבר, משום שהדבר הזה רק יעזור לדמוקרטיה הישראלית. מורן אזולאי, הפרשנית הפוליטית של ראש הממשלה, מזכיר הידברות, אבל כמה שעות לאחר מכן הממשלה שלו ממשיכה במרוץ החקיקה. זה נכון, אנחנו משחקים בחודש האחרון כמעט באותה. לא זזים ימינה שמאלה, לא קדימה, לא אחורה בכנסת. ככה הולכים וחוזרים סביב הקריאה הראשונה, והיא טרומית בכל מיני הצעות חוק, ובאופוזיציה ממשיכים להתבצר במסר המרכזי, לא מדברים עד שאתם לא עוצרים את החקיקה ושימי לב. איך תקשורתית? אפילו אנחנו חודש באותה. שואלים את אותן שאלות, שומעים את אותן תשובות ככה נעים סביב אותם אולטימטומים של שני הצדדים, ובעצם, עולם כמנהגו אז מצד אחד. נתניהו ממשיך את המסר, אני רוצה הידברות באופוזיציה האומרים. והדבר הזה מוביל שוב ושוב למסלול התנגשות. מבחינת לוחות הזמנים, שאולי זה הדבר הקריטי כרגע, הכנסת נמצאת רגע לפני היציאה לפגרת פסח. אז תהיה חופשה שגם תאפשר להרגיע את הרוחות ואולי לחשב מסלול מחדש, אבל השאלה המרכזית היא מה יהיה עד אז? האם הקואליציה הולכת כאן שני צעדים קדימה ואומרת התנגשות חזיתית קשה ביותר של קריאה שנייה ושלישית לפחות של סעיף אחד או שניים של הרפורמה, או האם אנחנו ממשיכים למסמס את זה? לתת לו המחנה שלנו את התחושה כאילו החקיקה הזו נמשכת, אבל נשארים באותה זירה של קריאות טרומיות ראשונות דיונים ארוכים כדי לאפשר אולי לאיזשהו נס לקרות בחוץ זו השאלה המרכזית האם מתקדמים עד פסח, האם משלימים משהו מהרפורמה הזו או האם מחכים לפגרה כדי להרגיע את הרוחות וצריך להכניס עוד גורם וזה הנשיא, נשיא המדינה שממש בימים הקרובים צפוי להציג את המתווה שלו זה עוד לפני קריאה שנייה ושלישית. לפני פגרת הפסח. האם להערכתך מהלך כזה יכול לעצור? אני חושבת שמישהו רוצה לרדת מהעץ. התחנה הזו שהרכבת עוצרת אצל הנשיא הרצוג, זאת הכנה ראויה וטובה. זה תירוץ מדהים לכל הצדדים לקחת איזושהי פשרה, שהיא חיצונית או לפחות לערבב את הקלפים מחדש בתחנת הזמן הזו ולהגיד בכל זאת קורה כאן משהו. השאלה, עד כמה הצדדים באמת יש להם מוטיבציה לעשות את זה שאני לא מדברת רק על אופוזיציה. שהיא ככה מתבצר את בצק אולטימטום, תעצרו את החקיקה אלא גם לקואליציה לנתניהו לקחת את היד המושטת ככל שאני שומעת משני הצדדים הדבר הזה לא הולך לקראת פשרה. לא יהיה כאן פוטו אופ מפואר, לא תהיה פגישת פסגה מדהימה, יכול להיות שכן יקחו את הפשרה הזו של הנשיא כא. איזשהי פשרה חד צדדית, לבנות עליה, איזשהי פשרה שהקואליציה, עושה אותה עם עצמה מתוך איזושהי. מטרה לכבות את אש המחאה. האם הדבר הזה יצליח? האם זה הדבר שיביא פתרון? בעיניי לא, המחאה הזו תימשך למרות אבל זה יהיה איזשהו איתות כוונות של הקואליציה שכן מוכנים אולי להתגרש. אני מזכירה של הפשרה של הנשיא, זה סיפור אחד, אבל בוועדת חוקה בכנסת השבוע יובל אלבשן ופרופסור פרידמן שניים שעמלו קשה על פשרה מסוג אחר אומרים לכולם. הבנו, אתם צריכים לעשות הכל, לעצור את העסק הזה שזה כבר מזמן כבר לא הרפורמה. או היועץ המשפטי שלא מעניין אף אחד. זה כבר גם לא רק ביבי ורק לא ביבי. זה כבר מזמן גם לא שם, והסדקים כבר בכבישים שלנו, פעורים והבונים כבר פתוחים, ואתם ממשיכים עם ה משחקי ידיים שזה לא עוצר עד שהוא מדבר. סיבוב, אבל עכשיו תעצרו את המירוץ בשביל הנחש למצדה כי הגיע הרגע. מה זה הרגע? כמו שאומרת מתווה הנשיא, הוא הרגע והעיניים כולם נשואות לרגע הזה. האם שם זה ייעצר? או האם לא? אני מקבלת את הפרשנות שלך שאת לא בונה מאוד על זה שזה ייעצר אז אני מפליגה איתך לתסריט שבו החקיקה עוברת על אף התנגדות, היועצת המשפטית לממשלה ואפילו החקיקה מגיע לבג, צ שפוסל אותה. מה אז את יודעת, זה היה הליבה של הליבה של כל האירוע. זה שאנחנו מצויים בו עכשיו, כי הרי כל המתח הזה בין בית המחוקקים והממשלה לבין בית המשפט מתח שהימין חי אותו בצורה מאוד מאוד. ככה עוצמתית? בשנים האחרונות מגיעה לנקודת רתיחה. האם בית המשפט, כשהוא אומר להם אתם חוק קיים כרגע משהו לא חוקתי. האם הוא עושה את זה בסמכות כן או לא? אז סביר להניח שיהיו חלקים גדולים בימין שיקשיבו לבית המשפט אם הוא יפסול את הרפורמה, ישיבו לו. אתה עושה את זה בחוסר סמכות? ואז מה? האם מקבלים את זה? לא מקבלים את זה גם בתוך הימין צריך להבין, יש זרמים את הזרם הקיצוני יותר. את האגף הניצי יותר, שאומר אנחנו לא מקבלים, כי אין פה. אין לך סמכות לעשות את זה. ויש את אלה שאומרים נכון, זה נעשה בחוסר סמכות. ובכל זאת אין בית משפט אחר ואנחנו לא מתגלגל כאן לאנרכיה. ובכל זאת צריך לכבד את החלטת בית המשפט. ראינו את זה במקרה של אריה דרעי שמאוד מאוד ביקרו את פסק הדין, אבל כיבדו אותו. היה איזה רגע שלא ידענו. האם הולכים לכבד את זה כן או לא, אבל בסופו של דבר כן מכבדים את הדבר הזה. העובדה שאין עד עכשיו גם לא הוצג פתרון, לא הוצג מתווה בכל החודשים האלו לא הוצגה הצעה אופרטיבית אחת מצד חברי האופוזיציה. מאוד מתוסכלת, אבל אנחנו נמשיך לפעול לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. ורטמן לא עוצרים אם מביאים בחשבון מצב אפשרי בעתיד הקרוב של התנגשות חזיתית מול בית המשפט העליון. אני חושבת שזה נמצא על השולחן כל הזמן. תראי, אנחנו מסתכלים לא רק על בית המשפט אלא על כל המערכות. יש כאן בעצם. לא תגיד הכרזת מלחמה, אבל ערעור על כל הדברים שהכרנו עד היום, וזה כולל את המשטרה וזה כולל את מה שקורה בצבא וזה קורה מול בית המשפט ומול היועצת המשפטית לממשלה. בעצם הימין אומר מחליפים פה דיסקט מההתחלה ועד הסוף מחליפים את הדיסקט הזה, גם אם זה לא נראה לכם והולכים על זה בעצמה ובכל הכוח, בלי למצמץ ובלי שניה לעצור או להגיש את זה בצורה טיפה יותר רכה. אז כן, יש כאן אירוע של התנגשות, הוא אירוע. מכוון, אגב, יש לו קהל בימין, בעיקר בקרב מתפקדי הליכוד. בגרעין הקשה יש קהל הדבר הזה, זאת אומרת יריב לוין ושמחה רוטמן צריך להבין, פועלים בתוך תיבת תהודה שמהדהדת את הדבר הזה ותומכת בדבר הזה. אחרת מזמן היינו רואים אותם עושים סיבוב פרסה. אלא שלצד הדבר הזה יש גם את נתניהו ששומע את תומכי הימין המתון יותר ולא את המתפקדים, ושם בעצם מבקש לחשב מסלול מחדש עזים. ארצי רוטמן ולהבין שפועלים בתוך הימין הקשה ומשם הם שואבים את כוחכם גם אל מול נתניהו שרואה את התמונה כולה. ובתוך הדבר הזה צריך לתמרן ולאזן. והמשימה הזו אנחנו כבר רואים היא משימה לא פשוטה. נראה שעם ותבינו מה הלחץ של השר יהיו סמכויות והמדיניות תיקבע ע"י ממשלת ישראל. ככה זה בדמוקרטיה. המשפט העליון יפסול את החוקים שהממשלה רוצה להעביר במסגרת המהפכה המשפטית למי יצייתו הרמטכל, המפכל, ראש המוסד וראש השבכ. הודעה קצרה ומייד נמשיך עם הכותרת. בזמן שאתם שוטפים כלים, סיימתם? עוד פרק בספר חדש אפליקציית עברית, ספרים קוליים, דרך חדשה לנצל את הזמן ולהפוך את השגרה לחוויה מרתקת אז בואו להנות מאלפי ספרים להאזנה שמחכים רק לכם. דרך בעברית. הורידו עכשיו את אפליקציית עברית ללא עלות, ותהנו מספר קולי ראשון מתנה. המצב שבו הממשלה תעביר את החקיקה במסגרת המהפכה המשפטית כפי שהיא אז איז יכולה ליצור מצב בו בג צ ייאלץ לדון בה במסגרת עתירות שיוגשו ד"ר. אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי בית ספר רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן. מה יקרה אם בגץ יפסול חלק מהחוקים, תסריט של משבר חוקתי? זה בעצם מצב שבו יש שתי רשויות שלטון. וכל אחת טוענת שיש לה את הסמכות לגבי הסדר מסוים, הוראה מסוימת אבל בחוקה בו הוראות המשטרה הבסיסיות. אין איזשהו מנגנון מוסכם להכריע ביניהם, ואחת לא נסוגה מפני האחרת. כן. אז מצב שבו קח דוגמא שוטר מקבל פקודה מהמפקד שלו מפכ"ל המשטרה או הממשלה נגיד, ומצד שני יש גם אולי הוראה סותר את שמגיע מהכיוון של היועצת המשפטית. הממשלה, אולי אפילו בית משפט. הרי צריך גם לציין. לכאורה אתה צריך לצאת לדרג הפיקודי שנמצא מעליך, אבל מצד שני גם צריך לציית לבית המשפט, ואז השאלה היא למי אתה מציית, כלומר, חוקתי, הוא מצב השאלה האם לציית. היא לא עומד במחלוקת. כן, היא לא מדובר על מצב של סרבנות שאומר, אני לא רוצה לציית לחוק, אלא מצב בו אומר אני רוצה לציית, אבל למי אני מציית? כשהממשלה מתקדמת בתהליך החקיקה, עד כמה זה סביר שאנחנו נגיע למצב של משבר חוקתי. כי יש כאן הרבה מאוד נעלמים, שאנחנו שגם קשה מאוד להעריך את ההיתכנות שלהם. קודם כל צריך לראות שהמעטפה או הרפורמה בעצם עוברת שזה עוד לא קרה. בית צריך לשאול את השאלה באיך היא תעבור, כלומר, האם כל ההסדרים, שכרגע מקודם אם הם אכן ההסדרים שיעברו בסופו של דבר או שאולי אנחנו נקבל איזשהו מתווה מדולל או הסדרים יותר מוחלשים, שהפגיעה שלהם בהפרדת הרשויות ובדמוקרטיה אדם תהיה קטנה יותר? ככל שהמתווה יהיה מרוכך יותר כך גם הסיכוי למשבר חוקתי יהיה קטן יותר ככל שהסיכוי שבית המשפט העליון יתערב, ואולי גם יפתור חלקים ברפורמה גדול יותר. כך הסיכון יש בחוקותי הוא גדול יותר ככל שהממשלה בעקבות נפילה כזאת או אחרת. תגיד למרות הפסילה, אנחנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות. אז כמובן הסיכויים גדול יותר. עכשיו קשה מאוד להעריך את ההסתברות של כל אחד מהאירועים שכרגע ציינתי ולכן. האיום הזה הוא איום קיים, אבל קשה לדעתי עדיין להעריך מה הסבירות שהוא התגשם. חוקתי בו בית המשפט קובע כי החוקים החדשים של הממשלה פסולים למי כפוף הרמטכל, המפכל ראש ה שב"כ וראש המוסד? בכל דמוקרטיה מתוקנת וחפיפת חיים, הממשלה הנבחרת היא זו שאחראית על הצבא. היא זו שאחראית על המשטרה היא זו שאחראית על החוק והסדר. זה מעוגן בחוק בכל דמוקרטיה. למי ראשי מערכת הביטחון כפופים? אבל במצב בו הממשלה נותנת פקודה שאינה חוקית על פי בגץ זה כבר מצב משפטי סבוך. מצד אחד, למשל ניקח לדוגמה את הצבא אז הצבא כפוף ל ממשלה וזה גם נקבע. זה לא סתם איזה גחמה. זה נקבע במפורש אות בחוק יסוד, הצבא. חוק יסוד, הצבא למשל, קובע שהצבא נתון למרות הממשלה והשר שממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון. אז לכאורה, אם על החוק הזה אז אתה אומר רגע, אם אני נתון למרות הממשלה אז כל מה שהממשלה אמורה לעשות אני צריך לעשות. אבל זה ראיה מאוד שטחית משום שהצבא לא רק אתמול, אמר ראש הממשלה. הוא גם נתון למרות החוק, כלומר אין בעצם הסמכה לצבא או למשטרה לפעול בניגוד לחוק. כמו כל רשות שלטונית, גם הם כפופים לחוק, וזה נובע מכוח עקרון שלטון החוק שמחייב את כולם. עכשיו, מדינת ישראל ומדינות דמוקרטיות אחרות. הפרשן המוסמך של החוק הוא בית המשפט, ולכן כשאומרים שצריך לציית לחוק החוק במידה רבה. דבר שהוא קיים, אבל השאלה היותר חשובה היא מי מפרש את החוק? מי קובע מה החוק במקרה הזה מסוים? אומר. והתשובה שאנחנו נותנים בדרך כלל היא בית המשפט, ולכן גם הממשלה מצאת לבית המשפט כאשר הממשלה מבקשת לעשות משהו בבית המשפט אומר את זה אי אפשר לעשות הממשלה תצטרף ל ביהמ"ש. זאת בעצם תהיה הדילמה. אגב, זאת לא דילמה חדשה, במובנים מסוימים הרי אנחנו מכירים את הדילמה הזאת, נגיד מהצבא הרי כל הרעיון למשל של ציות לפקודה, שהיא בלתי חוקית בעליל היא פקודה שיש מתנוסס מעליה. דגל שחור, טבח, כפר קאסם זה הדוגמא שתמיד מובנת לנו ואנחנו יודעים שלמרות שיש אולי חובה לציית למפקד, ברור שכאשר המפקד נותן פקודה, למשל, שהיא בלתי חוקית בעליל. אז עצם זה שהיא ניתנה על ידי המפקד לא מרפה גם בחוקי ממה שאנחנו רואים בהתנהלות של המפכל. לפחות בימים האחרונים. יש לך יסוד סביר להניח שהוא יציית לחוק או יציית לממשלה? בצורה הזאת זה קצת מתעתע, משום שבעצם לא בדיוק ציות לחוק. זה כמובן ציות לחוק כפי שקבע אותו הרשות המוסמכת אחרי הפרשה של בן גביר וההדחה של ניצב עמי אשד מאמר המפכל אני מקפיא את ההדחה אנחנו נשמעים להנחיות של היועמש אישית, למרות הגב שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חולק על ההנחיה הזאת וגם מבקש אפילו ייצוג פרטי בבאג עץ כדי לחלוק עליה, משום שאין לו אמון בה. הנטייה שלי. לחשוב שהגורמים בינים זה השבח או בינים זה צהל. המשטרה, במקרה כזה, כאשר הם יקבלו הוראה שהיא חד משמעית מבית המשפט או היועץ המשפטי לממשלה, אז הם יישאו להוראה הזאת. אגב, זה גם ממחיש את הסכנות. אני חושב שקיימות בפוליטיזציה של התפקידים האלה ברגע שאתם. פוליטיזציה של המשל של התורה, הייעוץ המשפטי לממשלה אז גם לא נוכל לקבל איזשהו מוסד שהוא עצמאי. ומשמש כאיזה שהוא בלם או כשהוא שומר סף מול הרצון של הממשלה להפר את החוק לפעמים. לפני יומיים קיימתי ראיון בווי נט רדיו עם חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד שהוא כידוע משפטן מנוסה וכשאני מציגה לו תסריט כזה של משבר חוקתי זה מה שהוא עונה. ובית משפט גם כפוף לחוק כמו שאני כפוף ועם בית משפט לפסול. אנחנו נציית כמו שציינו שהורו לפטר את דרעי את משה בנימין נתניהו. ראש הממשלה ציטט לניגוד עניינים זו החובה שלנו, אבל אם בית משפט עליון יפסול את החקיקה שלנו ועל פי חוק מותר לנו להתגבר, אז הוא פועל בניגוד לחוק ואני לא חושב שזה יקרה. אנחנו נפעל תמיד על פי חוק תמיד. המשפט העליון, ואם הוא יקבע, במצב כזה, של משבר חוקתי שאנחנו משרטטים שפסקת ההתגברות ברוב נניח של 61, או כפי שזה יהיה, אנחנו לא יודעים בסוף איך זה יתגלגל. אבל נניח הוא יקבע שהעניין הזה הוא לא חוקתי. אז מה תעשו? זה העניין לציית לחוק. זה אומר לוותר על זה לנסח מחדש את פיסת העדן. משפט העליון ולכן ושכחתי את ההמשך שמישה מחוקק את החוק זה הכנסת. ואם הכנסת תחוקק חוק הפרשנות של בית משפט היא לא נכונה אז זה החוק וכולנו חייבים לציית לחוק זה. משה סעדה, זה הרמטכל, זה המפכל. והיה ולא נציין. זה בדיוק מה שרוצה מנדלבליט. בואו נייצר פה כאוס. נייצר פה התנגשות ואז זה מלחמת אחים, איש באחיו. משום שהוא אמר, אם בית המשפט יפסול, אז אנחנו בעצם מנסה החקיקה לפי כל הכללים שתתגבר. עכשיו זה נכון באופן עקרוני. זה נכון שכאשר בית המשפט מפרש חוק, אז שמורה לכנס את הסמכות לחוקק חוק שאומר בסדר. בית המשפט פירש את זה בצורה עיקשת, אבל לדעתנו הפרשנות הנכונה היא וואי וכל זה פרשנות. וואי לא עומד בסתירה לחוקי היסוד. אין בעיה. זאת אומרת אין בעיה בד"כ שהכנסת תגיב לפרשנות של בית משפט של חוקים ותשע. את החוקים האלה בהתאם כדי לייצר מציאות חדשה, שהיא שונה מהמציאות שקבע בית המשפט. זה נכון, אבל במקרה הזה שאת תיארת, שבית המשפט יפתור את פיסקת ההתגברות אז להתגבר על זה לפי אותו מתווה. כמובן שזה לא יסייע. הם יצטרכו למשל לנסח פיסקת התגברות אחרת, אומרת בוא נגיד, למשל שבית המשפט יגיד פסקת התגברות ב-61. זה לא חוקתי כי זה נותן כוח מוגזם לכל ממשלה שממילא יש לרוב של 61 ח"כים ואז הם ינסו את החוק החדש והגיבור חוק חדש. אם נגיד עכשיו אם את ה 70 ח"כים האלה בית המשפט לא יפסול ויגיד שזה בסדר, אז כמובן שאפשר יהיה לפעול כך, אבל כל עוד בית משפט לא קובע את זה, הם יצטרכו לציית לפסיקה של בית משפט וגם שהמחוקק קובע חוקים. גם מחוקק בעצמו כפוף לחוקי היסוד ולפרשנות של בית המשפט, את החוקים האלה, וכל פרשנות אחרת תביא לא רק למצב של איזשהי רגרסיה אינסופית, אלא תביא באמת למצב של אנרכיה, אומרת למצב של כאוס. ל לא מציית את לפסיקות של בית המשפט. מה נצפה מהאזרח הקטן? תצטייד באיזה פרשנות משפטית שלה, או באיזה יום משלה? שיגיד לו אני חושב ככה ואני חושב ככה. כל הרשויות בישראל בוודאי שהם יצטרכו לפעול זו. יחד עם זאת יהיו משותקות, ומישהי יסבול כמובן זה האזרח שלא ידאג. גם כמובן מה מחייב אותו ולמי הוא אמור להישמע, ומה קורה כאשר יש סתירה במדינה מודרנית? כל מדינה בעצם לא יכולה לתפקד בצורה הזאת? תודה רבה על השיחה. בחזרה אלייך, מורן אזולאי. איך לדעתך הפלונטר הזה של ממשלה שדוהרת לחקיקה שאולי תיפסל בהמשך? על ידי בית המשפט ותייצר מצב כאוטי ייפטר? אני חושבת שלמרות הבלגן הגדול מאוד שיווצר כאן בסופו של דבר, יש כאן ראש פירמידה. נתניהו, ואם אני מבינה נכון את המצב שהוא נמצא בו כרגע הוא לא ייתן שלא לכבד את החלטת בית המשפט, גם אם הוא יפסול. ואת יודעת מה? ברגעים מסוימים אני חושבת שאולי הוא מייחל שבג צ המושמץ יוציא אותו מתוך הכאוס הזה שהוא נכנס אליו. כי אם אני מסתכלת על נתניהו, הוא ראה את הקדנציה הזו אחרת, הוא פז לזירה הפוליטית, כי הוא לא אוהב את הפוליטיקה והוא מזלזל בזירה הפרלמנטרית כי יש מי שעושה את זה במקומו. יש שתי זירות שהם ככה ליבת העשייה שלו. הדבר שהוא הכי גאה ואוהב להתעסק זה הזירה הכלכלית והזירה המדינית וב. שתי הזירות האלה פשוט לא נותנים לו לעבוד. כרגע בגלל שהוא מתבוסס בבוץ המקומי של הרפורמה הזו, לא הסכמי נורמליזציה, לא הסכמי סחר, לא דברים מהסוג שהוא חשב. יאפיינו את הקדנציה הזו ולדעתי אם בגץ יוציא את הערמונים מהאש נתניהו לא יזיל דמעה. מורן אזולאי תודה רבה. ועד כאן הכותרת לה הפעם אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בוויינט רדיו באפליקציה בנייד וגם ברכב או איפה שאתם שומעים את הפודקאסטים שלכם. אם זה קורה באפל או בספוטיפיי, אתם מוזמנים גם לדרג אותנו. אני מזמינה אתכם להאזין לפרק פוליטי משפטי נוסף שלנו. חפשו המופע של רוטמן אורך הפודקאסטים, רון טוביה, איתי בצוות הכותרת, ישי שנרב, תחקיר? הפקה ועריכה, אלי שמעוני וגיא סאלם אני שרון כידון. ניפגש בפעם הבאה.