Listen to Episode

Read Episode Transcript

גיקונומי פרק 695, והבוקר הייתה לי את הזכות הגדולה לארח את איציק אלבז. איציק הוא ה מנכ"ל ואחד הפאונד, רים של חברת ארטליין. אני לא בטוח שאתם מכירים אותה אם אתם לא עמוק בתעשיית ההייטק, אבל ארטיסטי אחת מהחברות הכי מגניבות והכי מבטיחות בתעשיית הטק הישראלית. הם הרימו את עצמם בלי השקעות בתחילת הדרך, לחברה רווחית שמכניסה המון כסף, ואת כל הכסף הזה הם הכניסו בחזרה לעסק עצמו. אז דיברנו על החברה הזו שנמצאת. בתעשיית הכרייה, קונדומים, עוזרים ליוצרי תוכן בווידאו ליצור את היצירות שלהם באמצעות גישה לספרייה עצומה של קטעי מוזיקה וסאונד, אפקט וכלי עריכה ותמונות. כל מה שיוצרי תוכן בווידאו צריכים כדי לוודא שלא יצבעו אותם, ולא הם לא הסתבכו בגלל היצירות שמעלים ליוטיוב, או כל מה שהם לא עושים. נטפליקס, לקוחות שלהם באמת חברה מאוד מאוד משמעותית עם מאות עובדים ומחזור הכנסה. מאוד משמעותי, שהולכת להגיע למקומות מאוד מאוד מרשימים שייתנו הרבה גאווה לשוק הישראלי. אז דיברנו על ארט ליס. דיברנו על כל מה שקשור לסוגיות המשפטיות בעולם הזה. אחלה פרק עם יזם שאני אישית מאוד מאוד אוהב, ומקווה שגם לכם יהיה מעניין לשמוע אותו. ולפני שנגיע לפרק עצמו אני רוצה לספר לכם על נותני החסות שלנו, והפעם זו חברת r and משכנתאות שמשתף פעולה איתי פה בגין כדי להציע לכם משהו שהוא מאוד חשוב. אם אתם לוקחים משכנתא. עכשיו או חושבים למחזר את המשכנתא שלכם בתקופה שבה הריביות הללו כל כך, ההיצע האישית שלי היא שלא תיקחו סיכונים. דברו עם מומחים, דברו עם אנשים שיכולים לתת לכם את המידע שהאינטרס שלהם, בניגוד נגיד לבנק הספציפי שבו אתם מדברים הוא שתגיעו לתוצאה הטובה ביותר. אם תגיעו דרך העמוד שלה רנדי, משכנתאות ודיכאונית יכולים לחפש את זה בגוגל rnd משכנתאות גיקונומי, אז אם תמצאו שם ותראו את הפרטים. גם תקבלו שיחת ייעוץ חינם על חשבון הבית. אני אישית דיברתי איתם, השוויתי אותם לכל מיני יוצאי משכנתאות אחרים נדיר. לא מצאתי הרבה חבר'ה שהרשימו אותי כמו החבר'ה האלה, כי בתקופה כזאת יש הרבה מאוד שאלות שאתם צריכים לשאול, וזה לא משנה כמה הם מחזירים משכנתה או לוקחים משכנתא חדשה. תתקשרו הוא תראו על מה אני מדבר. בתקווה גם תלכו איתם. המלצה אישית שלי rnd משכנתאות בשיתוף פעולה עם דיכאון. מי שיהיה בהצלחה. ועכשיו גיקונומי עם איציק אלבז תהנו. פרק 695 והבוקר יש את הזכות הגדולה לארח את איציק אלבז, אחד הפאונד והמנהל של ארט לייט מעניינים. כבר מספיק שנים ששומע את הטייטל הזה, זה כבר יושב לך טוב או שעדיין לא? כאילו יושב טבעי. כבר אתה מדמיין את עצמך עושה משהו אחר בשלב הזה זהו. רוב השיער שלי, ברטנס זה ממש מגדיר אותי. כלומר, ארטסט זה אני זה כזה כמו רוב הקיטורים שאתם עובדים כמו רוב הקריטריונים שעובדים איתם. אבל באמת גם זה. מי שאני. כאילו בסוף בדבר הזה. עבר כבר. שבה אתה אומר אולי זה יהיה, אולי זה לא יהיה? זאת אומרת אתה יודע כבר חברה כל כך מבוססת מספיק כסף נכנס מספיק מספיק משכורות יוצאות מכדי. אתה יודע, זה פה להישאר. מתי נפל לך האסימון שזה כבר לא יכול למות שנה הבאה? השנה כבר שהיינו כבר עזבו אותם 70 עובדים. דבריה כאילו בשבילי זה כבר היה כבר ביג, כאילו מהמקום הזה של היום. לא הבנתי אוקי עסק אמיתי זה עסק אמיתי גם אנחנו מחזירים הכל העסק כאילו היה היה לנו ברור שאנחנו עוד רוצים להמשיך לעשות עוד דברים וה להתפתח ולפתח ולהקים משהו הרבה יותר גדול מאיתנו והצרכים שלנו האישיים ומהצרכים ספציפיים של מוצר כזה או אחר ובעצם לייצר זה משהו קצת יותר גדול מהמקום הזה למי שלא מכיר מארט ליסה זאת עושה, אז בעצם אנחנו. ככה נמצאים מאוד בעולמות היוצרים. כל יוצרי הוידאו בעצם התחלנו איתם גם בספריות וקטגוריות גדולות של תכנים בינים, זה מוזיקה, וידאו בין עם זה שזה קטעי וידאו קצרים סאונד, אפקטים טמפלייטים. גרפיקה וכדומה. המון המון סוגי תכנים, שבעצם יש לנו ספריות מאוד גדולות של תכנים מאוד מאוד איכותיים שאנחנו גם יוצרים וגם הם מביאים ועושים קיורי שהם מאוד מאוד גבוה ויש לנו גם כלים שזה בעצם תוכנות, עריכה, תוכנות, עריכת וידאו, תוכנות עריכת תמונה. ניר קצת עכשיו שאנחנו נוגעים בהם כל מיני עולמות כאלה, אז זה בעצם כלים ותכנים ליוצרי וידאו שרוצים להיות טובים יותר ממה שהם עושים שרוצים להצליח בתפקיד שלהם. הסיפור הזה מתחיל סביב בסופו של דבר זכויות יוצרים על קטעי מוזיקה וסאונד, כדי שחס וחלילה לא תעלה וידאו ויפניות דימונה טקסט כמו שהיוצרים מכירים. שזה באמת הגיע מעולם הליסינג, חושב שתקופת הליסינג של פעם באנו לפתור אותה באמת ממקום של מוצר, ולא רק לשנוא, ובעצם את מנעו את הליצן. אזכה איזשהו משהו מאוד מאוד אינטגרלי בתוך המוצרים שלנו, שהם בעצם היוטיובר הכי קטן עד ל נטפליקס, סדרות, סרטים, hbo ודיסני וכדומה שהם כולם לקוחות שלנו ואנחנו מאוד מאוד אוהבים את כולם, אבל בעצם לנו היה חשוב הקריאייטיבית הפרידו. אני חושב שהנושא הזה שפתחנו את. ליסה נס היה מאוד מאוד חשוב כדי להסדיר את זה, ומאוד קראו לאנשים האלה. בתקופה ההיא פיראטיים הם מורידים, הם גונבים, הם לוקחים כל מיני דברים כאלה ואחרים שבעצם פלטפורמות כאלה ואחרות סימנו אותם כא שימוש לא חוקי ואנחנו מאוד רצינו לעשות איזה פורטוגל. כלומר, שאם יכולנו להרשות לעצמם לעשות את זה, ובעצם ליצור ללא גבולות או ליצור באמת ככה בחופש יצירתי, בלי לחשוב על הייסנס. לא יצר בחייו דברים כאלו לפחות לא מכיר בעד כמה מסובך העולם של ip של אינטלקטואל, פרטים, להשתמש בתמונה או בקטע מוזיקה או בקטע וידיאו. אנשים לא מבינים עד כמה העולם הזה זה לא משהו שאתה יכול לשחק איתו. אתה יכול לפשל איתו כי די מהר תחטוף בראש או תביעה או שיפרו לך את היצירה מהאינטרנט. בצורה אמיתית. אני חושב שאם אנחנו נראים על עולמות היוצרים, הנושא הזה של קרדיטים והנושא הזה של לקבל את הזכויות שמגיעות לך זה דבר שהוא חלק מהאקוסיסטם. כלומר, אתה גם לא רוצה לפגוע בה קרדיט של מישהו אחר. אתה לא רוצה לקחת למישהו משהו בלי תגמול, אבל לפעמים אתה לא מצליח לעשות את זה. טכנית. אתה לא יודע אם זה עורכי דין או דברים אחרים, ואתה גם רוצה לשלם מה שאתה יכול לשלם כדי להעצים את אותו יוצר שאתה עובד איתו את הקוקאין הזה שאתה עושה יחד עם יוצר וידאו יוצר מוזיקה. תלתיסט, אנימטור צלם סטילס, יוצר פונטים וכו וכו שהם כולם יוצרים שמגיע להם את הקרדיט, מגיע להם את הכסף שמגיע להם וצריך להסדיר את זה. אני חושב שזה הדבר הכי חשוב לעשות. כלומר, לא לא לגרום לאינטרנט בשלבים המסוימים שלו להיות איזשהו מקור כזה לפריצות בעולמות ה it. ובעצם כל העולמות האלה הזכויות יוצרים. אומרת איך נראתה אותה שנה ראשונה שאתם בכנרת? 30, 40 חבר'ה מסביב לארבעה, הראשונים, וזה מתחיל לעוף קדימה. זאת אומרת מה היה הפער בין הרעיון הראשוני? השבועות הראשונים אני אגיד לסוף השנה הראשונה. איזה שיגעון. אני חייב להגיד עד עכשיו אנחנו עדיין נמצאים בתוך איזה מין כזה היה בעצם המון ביקוש. אני חייב להגיד מהתעשייה המסורתית למוצר שבעצם הבאנו לפתרון, שהבנו שזה בעצם היה. בתקופה ההיא איזשהו כאילו מחיר מאוד מאוד פורטו לעיל. ואיפה שאתה רוצה ובאמת יכול לעשות עם זה מה שאתה רוצה. מה זה יקרה? זה הספרייה הראשונה שבעצם הרמנו, ובעצם משם. אז גם בעצם אנחנו 4 שותפים, שתיים מתוכם הם מוזיקאים שבעצם באנו את הקטלוג בעצמם. חלק מזה הרבה שיתופי פעולה. ובעצם אמרת לי זאת, הוא מה שנקרא קיו רייטד מרקט פלייס, שזה בעצם אנחנו. מחפשים את האמנים הכי טובים בעולם ובעצם בוחרים שיר שיר או קטע, קטע מכל הסוגי המדיה השונים, ובעצם מנגישים אותם לקטגוריות שלנו בעולמות של של הקטלוג שלנו, שאתם משלמים ומוכנים לשלם על קטעים. זאת אומרת, מבחינת ההיגיון העסקי, זה משהו שהתפתח לאורך השנים, או שזה משהו שדי דומה לאיך שזה היה בהתחלה. איך זה הבנה של השוק? כלומר, אם פעם? היית צריך להסביר מה זה מודל תמלוגים ואיך אתה בתור יוצר יחד איתנו בהצלחה יחד איתנו בהשקעה, ובעצם לקחנו הרבה יוצרי אינדי יוצרים שמינדי ואמרנו טוב. אנחנו מעכשיו על השותפים וההצלחה של ארט להצלחה שלכם להצלחה שלכם. זה הצלחה של ארנסט באמת ללכת לזה יד אל יד. אז כאילו, אז בהתחלה זה שאלות, אוקיי, כמה אני ארוויח, האם אני ארויח וכאלה אבל אני חושב שכבר אחרי השנה הראשונה בגאווה אני חייב להגיד כל שנה. אנחנו מכפילים את עצמנו וגם ככה, את הכסף לתמלוגים, וככה גם הם מבינים שבעצם זה המקור, ההכנסה הכי טוב שיש להם היום. אומרת מעיין. עכשיו מלחין איזשהו קטע, וזה קטע פצצה. זה נכנס לאט לאט ופתאום אני רואה את זה במי הסרטון ההוא, פוליטיקה שאנחנו נהיה שאני אוהב ועד ל לא יודע מה סרטוני טריילרים למארוול עולה. לא יודע מה איך זה עובד מבחינת עם זאת אומרת שהם חותמים מולחם על חוזה ואיך זה נראה מהצד שלהם. כל עולם התוכן אצלנו מאוד מזכיר- או יותר את עולם נטפליקס נקרא לזה ככה שיש לנו גם יצירת מקור וגם יצירה שבעצם אנחנו עושים קיורי טד לאמנים חיצוניים, אז בעצם ביצירת המקור שלנו. אנחנו גם מפיקים. כלומר יש לנו המון מפיקי אינהאוס שבעצם עושים עבודה מדהימה, הזדמנות, אבל להגיד מילה גם להם, ובעצם מפיקים את הדברים בבית דימנד של הקטלוג זה אומר אם אנחנו הולכים לים פטיסייר או כל מיני דברים שהלקוחות צריכים ולא מצאו כל מיני טרנדים עולמיים שקוראים שאתה עוד לא יכול להחתים מאמן. עוד לא מצאת אומן כזה או אחר, אז אתה בעצם הפיק לפידים אנד, אם זה בעצם אומר גם פיזיות, למשל, עכשיו מונדיאל או חג. לאור כל מיני דברים כאלה ואחרים, אז אנחנו כל הזמן מייצרים בידי לפי איך שאנחנו מרגישים את הצרכים של הקטלוג. אז זה בעצם עולם אחד שלכם. למה? לכמה זמן שזה זה אנחנו מפיקים זה שלנו? זה כאילו כמו כמו. כל דבר שלנו ובעצם האמנים שמקליטים אצלנו מקבלים 50% אל על, בעצם, על כל מה שמשודר על ה ספוטיפיי ליד. כן. זה שלהם שזה גם משהו שהוא מאוד מאוד פירומנים. כלומר, כל הגישה הזאת וכדומה. זה משהו מאוד מאוד שונה בנוף, אבל זה חלק מהגישה פרטנר שיפ שאנחנו באים לעשות, וזה גם חלק מהנושא הזה של. שניים מתוך 4 דברים. זאת אומרת בשלב מסוים הייתם צריכים להוסיף לקטלוג קטעים מוכרים יותר. זאת אומרת, לא ליידי גאגא, אבל כן קטעים מוכרים יותר שלא אתם הפקתם באיזשהי רמה ובאיזה שלב זה זה צורך שהגיע פני השוק? אתה לא יכול להפיק הכל בעצמך, צריך לעשות משהו שהוא בלנד. אתה גם רוצה הפקות שהם קרוס כאילו בסופרת לאיזה מוצר בינלאומי. אז אתה צריך גם הפקות צרפתיות וגרמניות, ויפניות, ודרום קוריאניות וכו וכו, אז כאילו אתה צריך ואמריקאיות. ובתוך אמריקה, יש לך המון סגנונות ואנחנו היום על כל הקטלוג הזה. המון המון ז'אנרים. מתי התוספת למוזיקה? זאת אומרת אני כבר מכיר, אני מכיר את אליס מההתחלה ואני נפגשנו כמה פעמים ואני מנסה לשים בראש מתי נכנס התמונות ומתי נכנס כל מיני דברים כאלה. מה התוספת הראשונה אחרי המוזיקה? זה קטעי וידאו שכבר בוא נגיד אחרי. כלומר שהתחלנו, חשבנו על זה כבר יחד, אבל בגלל שאמרנו טוב אנחנו לא יכולים לצאת עם שתי קטלוגים יחד. אז בעצם התחלנו הקטלוג ראשון שזה מוזיקה. לא, זה עדיין היה מהכסף של ההכנסות של המוזיקה, ואני חייב להגיד מההכנסות האלה בעצם זה מין ליל כזה שממשיך להתגלגל. אז בעצם התחלנו עם המוזיקה, ואז בעצם בצורה אורגנית. גם התחלנו לפתח את המוצר הבא, שזה בעצם היה רדגארד. הוא בעצם בעולמות. אחריו הגיע המוצר של הסאונד אפקט אחריו בעצם רכשנו חברה בארצות הברית, שזאת מושן, הרי שהיא בעצם יותר בעולמות ה טמפלייטים, ופלאגינים וכל מיני עולמות של יוצרים מקצועיים. ואחרי זה בעצם רכשנו את fx היום עם מלאי מוצרים של התוכנה. - או יותר איתכם. זאת אומרת ליסה 2016, זאת אומרת מהרגע שתי משהו, יוצאים מהאזור הכנרת והופכים לחברה רצינית ומשמעותית בעולם הזה ובערך בשלב הזה גם חברים מאוד טובים. מסין, לוקחים את מיוזיקלי והופכים אותה לתופעה שהופכת את העולם על הראש, ואתם לאט לאט מרגישים שיותר ויותר 100 יוצרי תוכן שבסוף קונים את הרשיונות האלה או את השימוש בה, צבע 6 שלכם זה יותר תיקתק. קוראים כבר איך זה השפיע? מדהים. אני חושב שאנחנו חלק ממנו. שקורה בעולם, שהוא לא רק רטלין אבל אנחנו חלק משלים שלו הוא חלק קומנטרי של מה שאנחנו עושים. אני חושב שבעצם כל הסושי ה טורס בעולם והיוטיוברים חייב להגיד היוטיוב היה אפילו עוד טרנד הרבה יותר חזק בתקופה שאנחנו התחלנו. ועכשיו גם טיקטוק, כמובן++ פלטפורמות שהלכו וייכנסו אם זה אינסטגרם וטוויטר ויצא לנו לדבר בכל מיני אזורים כאלה? זה חלק ממני. כלומר זה חלק מיליארדים משדרים למיליארדים? אם פעם אני חייב להגיד, העולם היה גופי תקשורת מאוד מאוד מצומצמים, שבעצם מינינו את התוכן שהציבור רואה או נגיש לציבור. היום כל אחד נגיש למי שהוא רוצה. יכול לעקוב אחרי כל מי שהוא רוצה ביוטיוב אתה לכל אחד יש בכיס גם תחנת שידור, גם מצלמה מאוד גבוהה ובעצם החסם להיכנס. בתעשיית היוצרים נפתח בצורה מאוד מאוד חזקה בינים זה. אפל פתחה את זה יחד עם המצלמות המאוד חזקות של הפלאפונים, ובין אם זה תוכנות עריכה. בכמה עשרות דולרים בחודש וזהו כל אחד יכול להרים וידאו הייתה באמת גם איזושהי. שלא לקחנו ממנו המון השראה על הסבסקריב של מודל שלה, כלומר. ואני חושב שזה בעולם היוצרים זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב הדמוקרטיזציה הזאת, של היוצרים. ליצור להיות נגישים. יצרו לנו פה המון המון תוכן טוב והמון המון יוצרים טובים שעכשיו להגיד היום. התנועה ההפוכה, כלומר סדרה טובה שהולכת ביוטיוב, הופכת להיות חוזרת לארץ נהדרת בדלת האחורית. מה שפעם הדרך לארץ נהדרת נגד סתם כאיזה שהוא מדורת שבט פה בארץ. הייתה משהו כזה שהיית צריך לעבוד שנים ולקבל תפקידים והיית צריך. שגדל ביוטיוב בתור משקיע כושל בניו יורק, דמות כזו או אחרת והפך להיות דורון מפאודה אני יודע מה זה היה הדרך הרגילה. היית הולך לפרינג ביוטיוב כדי להגיע לפריים טיים. היום זה מרגיש שאתה עושה פריים טיים, אולי כדי להרוויח מספיק קהל כדי להפציץ ביוטיוב וטיקטוק. האגם עכשיו הרבה דברים די מזמן. קים קרדשיאן. קים היא כאילו זה ממש מאוד פופולרי. הגיע לאיזשהו טוק שואו מאוד מאוד גדול של דיוויד לטרמן. וזה אני אומרת לו אני נורא מתרגשת וזה, אבל בסופו של יום בעוקבים שלה, זה p. מאות ממה שיש בכל עיר גדולה בעולם שבו עדיין לדיוויד לטרמן ולחברי כאלה יש יותר קהל. מצד שני, כל יום מת בן אדם שלא יודע מה זה. טיקטוק וכל יום נולד בן אדם שלא בטוח מדי פעם מה זה דיוויד לטרמן מדורות שבט כאלה ואחרות. תקשורת אחרת, כלומר. הקים ממש מנהלת תקשורת עם הקהל שלה. אינגייג'מנט אחר, כלומר זה לא רק זה, לא רק אני משדר לך ואתה פסיבי. רואה ואולי תגיב, או אולי לא יודע. מדדים כאלה ואחרים יזוזו. לא זה ממש קשר אישי עם היוצר. אני חושב שזה משהו נוסף שנוצר פה בעולם הזה של העולם, היוצרים שזה גם קשר עם קהל. זאת אומרת אני מסתכל למשל על החברה של לייטריקס שהם מובילים ואת הקו בינם לבין הדובי שהדובים זה דסקטופ. אתה יודע, הם יודעים אחד לשני לא להיכנס בין הרגליים. זאת אומרת, מן הסתם הפער ביניהם הוא נגיד 100 איקס, או משהו כזה על השווי, אבל זה עדיין יש חלוקה מאוד ברורה שה דובי מתעסקים בעיקר בדסקטופ חברות כמו לייטריקס מתעסקות במובייל, והנה אתם סוחרי נשק אתם עם כולם. אתם לא בוחרים צדדים, אבל מתי שהוא היה לכם איזה שהיא, המחשבה של רגע, בוא נעשה דברים. יותר מובייל סנטר עם העלייה של טיקטוק, זאת אומרת פתאום יש לך כלי עריכה? זאת אומרת עד טיקטוק וביידן, אף פעם לא היה באמת כלי עריכה ברמה הכי גבוהה למוביל. והנה, עכשיו, אנשים מוצאים פצצות המוביל שלהם. וכן, אז בגלל זה לפני שנה וחצי, כמעט שנתיים, עוד מעט רכשנו אותה פוקס הום, שזה בעצם רכישה של יותר גוף שהוא מפתח תוכנה, במיוחד כדי להיכנס לעולמות האלה יותר ויותר גם בעולמות הדסקטופ. אני חייב להגיד גם תוכנות עריכת דסקטופ. היום הם עדיין קשות, עדיין התוכנות פרמייר והדובי קורסות, וזה לא תוכנות יציבות וכיפיות. מפלצת וחזק. ואתה שואל את עצמך איך אני משחק משחק מחשב כל כך מטורף וגרפיקה הכי פשוטה. וידאו הכי פשוט שאני מנסה לעשות לו סינק. נתקע לי 10 פעמים אבל אבל כן, אני חושב שצריכה להיות צריך להיות פה הרבה עניין. אני חושב שגם הנושא הזה של מובייל, מהנקודת מבט שלי, זה בעצם אנחנו צריכים לחשוב על קרוס פלטפורם יו איקס. כלומר, אנחנו היום בכל מקום אנחנו עם הפלאפון אנחנו עם הדסקטופ, אנחנו עם עם הטלוויזיה, אנחנו בהרבה מקומות. אנחנו לא רק. רק דסקטופ, או רק מובייל. אנחנו הראשונה או הפעם הראשונה שפנו אליכם מגוף שהוא לא יוצר קטן עד בינוני זאת אומרת היום אתם עובדים מפלצות. מתי הרי לא היה לכם אנשי מכירות בתחילה, ואיך אתם חבר'ה שמכירים אתכם בתעשייה בתור הכישרוניים האלה. שלא נאמר, החברה השכונתיים שלא שמים על המוסכמות ועל איך שעושים דברים מאיך שאתם כאילו מביאים בראש במרקטינג לבין איך אתם מפתחים את המוצר ואף איים עליו. העובדה שאתם בוץ טראמפ, אבל זה אומר שגם לא היה לכם אף פעם את אנשי מכירות. בהתחלה לפחות את הרולקס הזה והכל, זאת אומרת איך נולדה העסקה הגדולה עם החבר'ה הקונגלומרטים, מה אתה יודע? מההתחלה. כלומר, כן, הם ראו מה זה מהתחלה. אני חייב להגיד אנחנו מההתחלה עשינו מוצר 6 למי שלא מכיר ארטיסט אתם חלק מהחברות הכי אגרסיביות בצורה טובה במרקטינג משלב מאוד התחלתי שלכם, זאת אומרת, אם לקוח מאוד משמעותי של הפלטפורמות מבחינת שיווק, חבר'ה שיודעים משתמש בכסף כדי לעשות כסף. זה זה מושך תשומת לב. נכון, אבל אני חייב להגיד זה גם היה חלק אינטגרלי מאוד של המוצר שלנו, כלומר בסוף ואני זוכר שגם הקמנו את המוצר. רצינו שהמוצר יהיה חסר פינות, כלומר שהוא יהיה עגול שהוא יהיה טוב וזה אומר בסוף שאתה לוקח יוצרי וידאו שאנחנו תמיד ראינו אותם כי הלקוחות מפוקחים נקרא לזה ככה, ואני אומר. זה אומר שאתה צריך תוספי ארדם, עכשיו יוצר וידאו שמייצר פרסומות לחברות או שמייצר סושיאל. כלומר הוצאה של קטע והוא רוצה בעצמו להצליח בעולם הסופר מוצף הזה, ואז איך הוא עושה מרקטינג. איך אנחנו עושים? מרקטינג וחלק מההשקעה שלנו באמת חזקה בעולמות המרקטינג זה גם בקריאייטיב שאנחנו עושים- וזה גם חלק מהמטרה שלנו של איך אמורים להראות איך אמורים להיראות תכנים. כלומר, האפשרות שלנו להוביל את התעשייה הזאת היא בעצם מתוך המקום הזה. כלומר רצינו להראות. גם ברמה המוצרית. אמנם מוצרית תומכת איך בעצם עושים סושיאל חזק איך מקימים בראנד מאוד מאוד גדול ואיתו גם ה הוצאת כספים וההזדמנויות שיש בפלטפורמות. אבל אני חושב שבעצם השורש של זה זה לבוא ולעשות תכנים, לשכנע שהוא דיברתי על הלקוחות המפוכחים לשכנע יוצר וידאו שמכיר איך את כל הפוליטיקאים ואת כל הדברים האלה ויושב עם אנשי מרקטינג. אומר טוב, בוא נעשה לכם סרטון תדמית כזה או ליג. לא לקנות את המוצר שלך, אתה צריך להיות הרבה יותר חכם, אתה צריך להיות הרבה יותר יצירתי. אתה צריך להיות הרבה יותר אינוביישן, צריך להיות הרבה יותר אינספייר. ולמזלנו באמת באנו להתפוצץ על זה, וגם זה גם זה גם לב העשייה שלנו. זה גם מאוד מאוד עזר לכם שגוגל בניגוד לפלטפורמות אחרות, זורקות זין על הדבר הזה היו מאוד מאוד קפדניים על זכויות יוצרים וכתבו אלגוריתמים שידעו לזהות מי מפר זכויות יוצרים. זאת אומרת מי לא מבין שמה שהוא עושה זה לא בסדר יחסית בתחילת הדרך. זאת זה מאוד עזר לכם, לא הייתם צריכים את המראה. תסתכל על משהו כמו טוויץ שמשך שנים זה מערב. גרוע של בעיות עם זכויות יוצרים, מה שטוויטר נראה שעוד מידרדרת בחזרה לשם וגוגל תמיד עשתה עבודה יחסית טובה מהבחינה הזו. קחו אחריות מאוד גדולה כמו שאמרתי ארטיסטי חלק ממני, חלק מאיזשהו משהו גדול יותר, שאנחנו חלק ממנו באמת. הצטרפנו להמון צורך שהיה קיים בתעשייה והרבה כאלה ואחרים. אני חייב להגיד יוטיוב וגוגל לקחו על עצמם משימה ענקית, שזה בעצם עולם ip. עולם זכויות היוצרים העולמי, כלומר, מי יודע היום איזה שיר לקחו למי והאם אני יכול לזהות אותו והאם אני יכול לשלוט בזכויות יצירה. ובעצם. לתת את המקום הבריא הנכון הטבעי שזה אני חושב שגוגל עשו מהלך מאוד מאוד חשוב כדי להסדיר את העולם הזה כדי שזה לא יהיה עולם פרוע. לפני זה היה התווים. היה שגם היה שם הרבה מקום שאנשים העלו תכנים בלי רשיונות ופייסבוק וקדומה שעדיין לא עושים וטיקטוק שעדיין לא עושים. כדי לשמור על הזכויות יוצרים של האמנים. גדול מאוד מהתוכן עצמו. זה או מה אני עושה פה, במרכאות לאחרים, ובסוף אתה מגלה. לקחו פה איזשהו קטע מוזיקה של מישהו, ופשוט פצצו לו את הצורה בכל העולם אז ברור שאותה יוצרת אותה, יוצר עכשיו ייהנו מהחשיפה שזה ייתן להם. אבל הלא גברתי האלה, אדוני איפה הכסף שמגיע לי מזה שהאשמתם את זה על פלטפורמה שמכניסה מיליארדי דולרים בחודש. כאילו, מה קורה וזה לא קורה, זאת אומרת למי שלא מבין בגוגל יש שמש. אלגוריתמים די מורכבים או מאוד מורכבים שעוברים על כמויות בלתי נתפסות של וידאו ומוצאות שהשיר הזה הוא לא רק אותם מילים או אותו לחן. זה אותו בדיוק, בית ל בית הדברים כן, מבחינת ה ip. אם אני עכשיו ישאיר את יס תירדי של ביטלס, מותר לי אם אני אשים את הביטלס המקורי מהאלבום שקניתי אסור לי וצריך להבין מה קורה וזה לא כזה טריוויאלי, ורק יוטיוב עושים את זה ומה שקרה יצרו את הצורך האמיתי הבריא הזה. לאט לאט מה קרה עם תמונות? זאת אומרת בגלל זה עניין אותי? באיזה שלב? שזה בעצם מהשני. אז מה? השאלה שוב הוביל לכך מה, מה? מי דאג לזכויות אומרת? אני אני מספר את הסיפור שלי גם כדי להזהיר אחרים ב-1. הפודקאסטים הכי שלנו, ציון 3. לקחתי תמונה בלי רשות מצלם, עשה תמונה פצצה, כל הכבוד לא ולקחתי כי אמרתי טוב אנחנו אני לא סמכויות בציון 3, זה לא מסחרי, הכל בסדר, הגיע תביעה מעורך דין, שאטיאס טיפו מעורכי הדין שלנו פה אמרו טובות עם בעלך תשלם לו איך לסגור עסקה, כי רחוק מאוד מאוד ברור לגבי הדבר הזה. נפרדתי. כן, יחסית, הרבה כסף סגרי את התביעה, אבל החוק מאוד ברור, אבל מישהו צריך לתבוע אותך כדי שתילמד שאסור לך לעשות את זה. מה יצר את הצורך בסדר? של תמונות למשל מי שאטרסטוק? והגעתי וכאלה אחד להגיד די מהתחלה של של עולם ה וב כבר דיברו על זה. כלומר קרדיטים. אני חושב שעולם התמונות די פתח את. כלומר, הם די היו החלוצים לגבי דרישת הקרדיטים ודרישת הזכויות, ואני חושב שזה בעצם נוצר עולם מאוד מאוד חזק סביב זה. אבל אני חושב שהם שצריך להסדיר את זה. חשוב להסדיר את זה. לקחת תמונה שמישהו עשה להתייחס אליה בצורה זה. זה זה, זה נחמד, אבל אבל צריך גם לתת למי שמגיע את מה שמגיע לו ואני חושב שפה נכנסנו. גם אנחנו לבוא ולהגיד אותם יוצרים הם לא אנשים שמחפשים לגנוב. הרי אתה לא גנב ואתה לא חיפשת לקחת משהו שהוא לא שלך. נכון, אבל אני אומר אני אומר גנב, זה לא משהו שאני מגדיר אותך. כאילו בסופו של יום זה. נכון, אתה אתה שילמת, ואני חושב שאם היית עושה את זה לפני זה בהסגרה או אם בכלל, היית יכול לדעת שיש לך ראש שקט בינים זה תכנות, ואני חייב להגיד דיברנו על הדובי בתקופות של פעם. אני לא יודע. אני די בטוח. אני די בטוח שגם אתה היית פורץ תוכנות לחברים ואני מדבר על זה. בדיוק פגשתי את דורון ניר שעושה איתי פה את גיקונומי והוא הביא לי בראש והסביר לי שבסוף מישהו עבד נורא קשה על הדבר הזה, אז בוא תתאפס על עצמך, אבל זה לא זה. סוף שנות התשעים בישראל שהדבר הזה היה הכי מקובל שיש. זאת אומרת, היינו מדינה כמו סין פה- או יותר. הכי מקובל במיוחד גם כי לא היו אלטרנטיבות, כאילו בסוף גם אתה כדי למצוא את אותו מתווה לדעת שמי אותו זה ולקנות ממנו ולהסדיר את זה וזה זה עכשיו היה תהליך שיכול להיות גם עולה הרבה כסף שאני לא תפתור את הבעיה וגם יכול להיות שאתה לא היית מגיע לתהליך לעשות אותו. אז בעצם מרץ באה ואמרה אנחנו רוצים לשטח את הדבר הזה ולהגיד בוא, קח סקריפל שנתי. אתה תקבל בו הכל. היום בעריסת יש לך מוזיקה, יש לך סאונד אפקט שקיפות, יש לך תוכנות, יש לך טמפלייטים, יש לך כל מה שאתה צריך כדי להיות יוצר וידאו. מדהים ופשוט תפסיק לחשוב על זכויות יוצרים. תפסיק לחשוב על האם אני צריך לאזן ואת פשוט תהיה קריטית פרידום תהיה עסוק במה שאתה צריך לעסוק פעם בשנה כמו תוכנה שאתה קונה או כמו שירות שאתה קונה. אתה עושה את זה וזהו ואתה מסדיר את הדבר הזה. כל מה שקשור ל מהפכת ה ai ml, תמונות שהגיע השנה. זאת אומרת אני מודה, כמי שעוד די חי את העולם הזה ותיכף, גם החבר טל. מוסקל יגיע לדבר על זה אחד מההוגים שהבטיח לי שהדבר הזה יגיע עוד בא 2005 2006 ויודע תמיד אוקיי, אוקיי, איש חכם, בסדר, נראה נראה שזה יגיע, ואז פתאום בתוך חודש אחד, בפרויקט בדיסקורד אני מקבל תמונות ואני אומר וואט דה פאק קורה פה לא הפתיע אותנו. אנחנו עובדים על זה גם. כלומר אנחנו על הטכנולוגיה הזאת כל הזמן. אני חייב להגיד גם העולמות שלנו בחיי וגם האפשרות שלנו להרחיב אופקים סביב העניין סביב העולם הזה. בוא נגיד שמי גרני הראה את התוצאות שלו. זה העיף לי את הראש. אני כן אנחנו רואים פה. להגיד מי שמבין טכנולוגיה ואני יודע שאתה מבין טכנולוגיה וכאלה, אנחנו יודעים לאיפה זה הולך. אנחנו מבינים, אני חושב שבסוף הצבעתי והמגר והדלי וכאלה. הם הראו את היכולות ה אפליקטיביות איך הם משתלבים ביום יום שלנו. זה לא אומר שזה לא קורה בהמון טכנולוגיות אחרות בצורות אפילו יותר מרשימות שאולי לא מרשימות כל אחד. בעולם, אבל אבל עדיין הם עושים שינויים מאוד גדולים בחקר סרטן ועדיין עושים בכל מיני מיקרו טרנזיסטורים וכל מיני דברים חלבון זה הרבה יותר מגניב. מהאיור כשיש לי על הקיר, שם שרים דרטי מזרני, אבל אתה יודע. בסופו של יום, אז אני חושב שאת הטכנולוגיות התעשייה, הטכנולוגיה, שמע, אני חושב שכן, אנחנו סביב העולם הזה של. דמוקרטיזציה יוצרים, כלומר זה מראה על יוצרים שבסופו של דבר הם אפילו לא יודעים שגנבו אותם פה שזה נורא ואיום. אני חושב שזה דבר שעוד הפעם הטכנולוגיה תמיד מתקדמת יותר. מה המשפטי המשפטי. וגם אגב, גם החברתי. כלומר, הרבה פעמים זה מרחיב גבולות ואני חייב להגיד בתור איש טכנולוגיה זה הכיף שלי מגיל טינאייג'ר שאני על המחשב אני עף על זה ואין עם זה. האינטרנט ההתחלתי לבן עם מה שקורה עכשיו, שזה גם לדעתי תקופה נורא מרגשת. אבל הטכנולוגיה תמיד פותחת קצת את פותחת את הגבולות, שואלת שאלות מוסריות, בין אם זה היה גם עם הרכבים האוטונומיים, ובין אם זה בכלל קבלת החלטות של מכונה האם וכאשר ואני חושב השאלות המוסריות העולות וכאילו כל הזמן עולות, היום שואלים באמת מהתפקיד היוצר, האם מיהו היוצר, איך אתה מגדיר יוצר יכול להגיד גם כחברה שמייצרת כלים ליוצרים, כלומר תוכנות ליוצרים כדי שהם יערכו. אנחנו כל הזמן חושבים על כלי ai. שיהיו משולבים כחלק מהתהליך יצירה ובעצם יגרמו לכל התהליך הזה הרבה יותר פשטות. אני חייב להגיד בסוף יוצר וידאו שיושב עם עכבר ומקלדת זה מוגבל, כלומר העכבר מוגבל, המקלדת מוגבלת. האפשרות שלנו לייצר סביב העולמות האלה זה דבר מוגבל ואני חושב שכל תוספת לדבר הזה יכולה להיות מאוד מאוד מיוחדת. עכשיו על הזכויות של היוצרים שלכם במקום שאתם בוא נגיד ככה אתם אפילו לא יודעים. כרגע. אם ארטיסטים, הבסיס של ארט ליס, הוא לא הבסיס, גם של מודלים כאלה או אחרים של תמונה חברה לפני שנחזור לפרק הזה עם איציק אני רוצה לספר לכם על נותני החסות שלנו, והפעם זו חברת rnd משכנתאות שמשתף פעולה עם גיקונומי כדי להציע לכם שיחת יעוץ חינם. אז אם אתם עכשיו לוקחים משכנתאות, אתם רוצים למחזר למחזר. אז תחפשו בגוגל rnd משכנתאות או שתיכנסו לדף שלהם, שאני אשאיר לכם בעמוד הפרק תיכנסו. תבדקו אותם, אני אישית, שוחחתי איתם, הם מאוד הרשימו אותי, חברה מאוד רציניים שיענו על כל השאלות שלי בצורה מאוד מעניינת והשארתה בי, לפחות ביטחון. אז המלצה אישית שלי rnd משכנתאות, תנסו, תבדקו ותגידו שהגעתם דרכי. אם זה לא היה דרך העמוד הזה שפרסם שהם מפרסמים, או שמגיע דרך העמוד שלנו. יאללה. בחזרה לפרק עם איציק. מקווה שאתם נהנים. הם לא מה שנקרא, הם לא חייבים עדיין להגיד לכם את זה, למרות שבעיניי זה מופרש שלו. אבל? אז זה תמיד חייבים. כלומר, ארט ליס הוא לא איזשהו api פתוח לכל אחד מה שהוא רוצה. של גוגל אם לא תשימו את הרובוט איקס במקום הנכון, אז האתר שלכם לא. בסוף לא יהיה קרוליינה עליו לגוגל, והוא לא יופיע כל מה שקשור לתמונות. זה עדיין לא הוסדר הדבר הזה. כלומר, זה לא משהו שהם יכולים לעשות והם עושים את זה. אז כמובן זה בניגוד לחוק, וזה משהו. שיהיה מאוד מאוד מצער לגלות מה שנקרא. הם לא יכלו לעשות עם זה כלום. בסופו של יום היום הרגולטורים כלומר לא אוקיי, והיום מדברים על זה אפילו אם המודלים יכולים רק ללמוד, מבלי להשתמש בדבר הזה רק לטובת המודל או לטובת ויש היום דיונים. גם המחלקה המשפטית שלנו בארטלט עסוקה בזה הרבה ומאוד נושא מאוד מאוד מרתק ומאוד מעניין, כי יש שם גם כמה אגפים אבנטים של עולם. של מה זה זכויות יוצרים, או מי זה? מי זה היוצר? כלומר, האם אני עכשיו שעשיתי? אוקיי, יש לך את היצירות נכון, יש לך את המודל, יש לך את הפרויקט הספציפי שיצר ויש לך גם את האפליקציה שיוצרת עם המודל. עכשיו, מה אתה מקבל סביב כל הדברים האלה? וגם השאלה האמיתית היא מי אתה? כלומר יצאה תוצר בסוף. האם מותר לך להשתמש בו או לא וגם לאיזה תנאים מסחריים לא מסחריים? שימושים אישיים לו, שימושים אישיים מי וכאשר והאם זה דומה או לא דומה? האם הרפרנס הזה הוא ראפר נס שהוא מדויק לא מדויק? אם מסתכלים על בעיה כזאת, ומה הם עושים, מתחילים לכתוב כתבי דעה. מה אז עורכי הדין שלנו באמת הם חלק מכמה וכמה פורומים בינים זה בינלאומיים, ובין אם זה פסיקות מקומיות וגם זה פורומים מקומיים אז באמת מסתכלים על פסיקות בינלאומיות. כמובן שזה לא נושא רק של ארנסט וקדומה וגם אנחנו רואים כל מיני חברות. בעולם מה הם עשו, למשל, שאטרסטוק הוציאה מהר מאוד. כלומר הם הגיבו נורא מהר עם אופני אי הוציאו קטלוג מאוד גדול. על הקטלוג שלהם, מימנו את זה עליו נתנו פיצ'ר של פרומתאוס שאתה יכול פשוט לייצר לעצמך תוכן. התובעים עשו את זה והרבה הרבה חברות בנו מוצרים מעל המודלים האלו אתה רק ואז אתה רואה כמה הייט וכמה בלאגן זה יוצר. מצד האמנים שלא מבינים מה קורה פה מהצד שלהם. זאת אומרת אני אני אמפתי לכולם מזה שאני אני אומר דברים פה זזים כל כך מהר. יש לי מספיק צרות בעולם שלי שאני לא יכול לחשוב יותר מדי על זה. אז טוב שיש לי אותך פה? נגיד אז, לגבי הדוגמא של שאטר סטוק, מה שקרה שם זה שפשוט חודש אחרי זה כבר הם הבינו שאו קיי, כמות התביעות לעמוד בזה. אנחנו מבינים שאנחנו לא קיבלנו את הרשות מהאמנים האלה. לעשות את השימוש בינים זה למידה בינים זה חלק מהמודל וחלק מהמוצרים, וחלק מהדבר הזה מי משלם להם. איזה תמלוגים. כלומר, שום דבר לא לא הוסדר כחלק מהדבר הזה, אז הם הורידו את זה. אני חייב להגיד גם המהלך הפיו אותי אז לעשות את זה היה נורא מהיר וטוב שאני מאוד מעריך האג'יליות פיתוח מוצר כזאת וגם ההורדה היא פיתוח אג'יליות מוצרים שאני מאוד מעריך. כלומר, גם הבנה של השוק שלו ולהגיד אוקיי, אנחנו אחראים פה לאמנים שלנו, אנחנו לא באנו לעשות פאולים אל אבא, נו באמת. המוצר אינו וישן. טוב, מגניב לתת לעם את מה שאפשר, אבל מצד שני גם להסדיר את הדבר הזה, אז הם הסדירו את זה היום. אני יודע שהם בעצם מחתימים את היומנים שלהם מייצרים קטלוג שהוא קטלוג שהאמנים מסכימים. לא מבינים איך הם יקבלו רבע ניו מזה, איך הם יקבלו תמלוגים מזה וכדור וברגע שזה מאושר וכאשר אז אפשר לתת את השירות הזה מבלי בעיה. תחרות שלכם? כמעט כולם הם פוטנציאלית, תחרות שלכם בבירת קל כזה או אחר נגיד שאטרסטוק על התמונות, וכאלה שעושים האפקטים על אפקטים. היתרון הכי גדול של האטלס כרגע מהזווית שלך, זה העובדה שזה בנדל. גם אני חושב שגם בעצם, זה אגב, בהקשר לאש, זה גם קטלוג שהוא כולו מוגן בזכויות יוצרים. זה זה, זה זה קטלוג. אני יכול להשתמש בשקט וגם מסחרית. אנחנו יכולים גם להמשיך להתקדם יחד עם האמנים שלנו והקשר המיוחד שיש לנו איתם להמשיך לייצר עוד אינוביישן על קטלוגים שהם היום. מעל מיליון ומשהו אסיסטים שאתה יכול גם ממש להריץ עליהם מכונה עכשיו יותר מאלימות מכונה. אתה גם יכול להריץ לימוד על ה יו"ר של הלקוחות סביב הדבר הזה, וכן, אגב, גם הנושא הזה של הבן דלא, גם הנושא הזה של. מרחב יצירה, אני חושב שזה בעצם זה ארטסט, כאילו בסוף מה זה הטקסט? זה לא מוזיקה. זה לא פותר את זה. לא סתם דפקט, זה לא תכנות, זה לא טמפלייט. אם זה הלקוח במרכז זהה לבוא ולהגיד אוקיי, אתה יוצר, אנחנו נביא לך הכל וזה בהתחלה מוזיקה ואחרי זה וידיאו ואחרי זה כלומר כל מה שאתה תצטרך אנחנו שם כדי לעשות את זה, זאת אומרת. אני עושה נשיא תרגיל איזה מן הסתם גם משקיעים וגם עם חברות אחרות בתחום אני יכול לצייר אותו מהיוצר ועד הצופה ומפרסם בצד, ובין הפרסומים ופלטפורמה בצד השני. זאת אומרת יש פה ריבוע, ואז יש סטייק של כל כך הרבה מוצרים וצרכים ופלטפורמות ובעלי אינטרס שאתה עכשיו מוביל הטארטלט. ובהמשך לשאלה הראשונה שלי זה לא זה לא. זה לא סחיר, זה החברה שלך עד שלא תצטרך, כנראה לא שלו. לא תעבוד בשום מקום אחר. איפה שמת עקב שאתה אומר אוקי? מפה והלאה, פה אני כבר לא מרגיש שאת צריכה להיות. ביחס לריבוע הזה של פלטפורמה יוצר צופה יוצר תוכן. מה עוד+ כלומר הרב שלנו מאוד גדול סביב ההזדמנויות שיש בשוק. אני חייב להגיד זה השאלה, זה מתי. כלומר באיזה שלב נעשה? אני חייב להגיד, כמו שהתחלנו שידענו, שנעשה גם מפותלת, וידענו שנעשה גם משרד, אבל אתה מתחיל ממשהו. כלומר, אתה לא מתחיל בהכל ביחד ואנחנו גם מאוד רוצים לעשות מוצרי פרו, כלומר מוצרים עם איכות מאוד מאוד גבוהה אז האפשרות שלנו לא לייצר סתם פיצ'רים או סתם כדי להתחרות בתחרות. והנה הוצאנו כי אפשר להוציא. זה משהו שמאוד מאוד חשוב לנו אלא להעמיק בתוך המוצרים האלה וככל שנמצא עוד אזורים אנחנו נעשה את זה. אני גם אגיד יותר מזה, אני חושב שזה גם החובה שלנו. כלומר, יוצר וידאו. היום הוא לא יוצר וידאו מחר ואם אנחנו לא נלמד להתפתח מכל הבחינות. הנה כלים, דיברת על כלים, יוצר מוזיקה היום או יוצר וידאו היום, עם הכלים היעילים של עוד שנה הוא יהיה דומה למישהו מלפני 3? זהו יכול להיות, אבל יכול להיות יכול להיות גם יש שילוב, אבל בכל מקרה אנחנו צריכים להיות שם. אנחנו צריכים להבין מה הצרכים שלו. אנחנו צריכים לעשות את הפיבוט עם הארגונים שלנו כדי להבין שאנחנו באמת מייצרים את המוצר בעל ערך ללקוח שרואים בו. נורא ואיום, מהבחינה שאין גבולות מסגרת. כל אחד יכול לבוא אליך עכשיו? איזה מנהלת מוצר חזקה יכול לעבוד? ה נסתכל אנחנו הולכים לתמלל את הווידאו ולבנות מזה הר של מוצרים. מנסים מאוד לשמור על פוקוס מוצרים מאוד מאוד מסוים. המוצרים שלנו הם לא מוצרים. כלומר הם משתדלים להיות מאוד בפוקוס לגבי מה מה אנחנו מנסים להשיג? וכן, יש פה הרבה הרבה הזדמנויות והרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות, אבל עוד פעם תוכן וכלים ליוצרים סה"כ תחת האפשרות שלנו לגרום ליוצר וידאו להצליח. כלומר, בסוף צריך לזכור יוצרי הוידאו היום הם בתחרות משוגעת. דיברנו בהתחלה שזה היה פעם עולם של מעט מאוד ששולטים בכל הצופים בעולם, היו כמה והיום זה הפוך, כלומר, יש מיליארדים שמשדרים למיליארדים. אז כמו שאנחנו קוראים לזה פה בסטרים אלמנטס, יש לך המון המון המון פנדלים. זאת אומרת, יש כרגע, לעניות דעתי, נניח ואני מנחש מיליון ערוצי vod ביוטיוב, עם יותר מחמש מאות cc, והיא זאת אומרת יותר מחמש סליחה. 500 צפיות בממוצע לוידאו על העשרה, וידאו האחרונים בשפה האנגלית. תשמעו, מה אמרתי לכם יותר ממיליון ומן הסתם מי שהיה שם לא בהכרח יהיה בקטגוריה הזאת של אקטיב מעל 500 ביוטיוב. כפר האנגלית עוד חודש זה תחרות פסיכית על כמות אנשים שגדלה, אבל היא לא גדלה כמו כמות אנשים שרוצים. היוצרים שאותו יוצר שרוצה להיות אינפלואנזה שרוצה להגיד, אוקיי? בדיוק בונה גשר על הגשר הזה. סביב הנה ניקח את עולם הפודקאסטים איך אני יכול להתחרות בעולם הפודקאסטים? יש לי פה את רעמים גיקונומי שזה פודקאסט נורא מצליח וחזק. אוקיי, אז מה אני צריך להביא רק תוכנן. צריך רק זה ואוקיי, והנה אני יכול היום. לאנשים עם הפלאפון יכולים גם להקליט פודקאסט נורא בפשטות. אז איך אני שיין? כלומר, איך איך אני בולט בתעשייה שאני נמצא בה עכשיו? איך אתה בולט? האמונה שלנו, זה ככל שאתה נהיה יותר מקצועי, אתה יותר עושה עבודת רקע יותר. לומד את התעשייה הזאת מבפנים. וככל שה והם שכנים יותר ויותר טובים. והנוסעים שלך והצורה שבה אתה מהקצאת, הקהל שלך ואתה בונה לעצמך את הפעם, היה. ועדיין יש את הדיבור שלה ואנטואן ת'רו. פולו ארז, שיש לך את האלף, אתה צריך 1000 עוקבים בגלל זה הכל. בד"כ 500 ig g יהיה פרוקסי די טוב ל 1000 צופים קבועים. אתה כבר מייקל לוין. כבר יש לך עסק, אתה כבר יש לך מאזינים. יש לך אנשים שמקשיבים ואתה יכול להתחיל. לפרסם אתה יכול לפרסם דרך סטרים אלמנטס ואתה יכול למכור מרץ, ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה כדי אולי זה לא יהיה אלפי דולרים בחודש, אבל מאוד דולרים. זה כבר אמור לדעת להכניס. נכון ויטעם שיתופי פעולה ודברים כאלה ואחרים וזה באמת הרבה תלוי בך, וככל שאתה מהמקום שלנו אנחנו הג'וקי את אתל את האנשים האלו שרוצים ת. ומכיוון פורמט שרוצים לקחת את העסק שלהם איזה צעד אחד קדימה. אז כן, הם צריכים להשקיע קצת יותר בווידאו שלהם והם כן צריכים לצלם. הם כן צריכים לחשוב על זוויות צילום והם כן צריכים ללמוד קצת מהעולם המסורתי של סינטה וללמוד קצת תאורה וללמוד, קצת מצלמות ולהבין איך עושים בימוי. ואיך מקליטים ומה זה מיקרופונים ואיך עושים עיבוד ואיך עושים סאונד דיזיין אז הרצון שלנו לקחת יוצרים משלווה. ההתלהבות שלהם מהשלב שבהם הם מתלהבים מיצירה. אוהבים יצירה? עושים את זה מתוך פשע, עד לעולם שאנחנו מלמדים אותם תלת מימד ונותנים להם כלים לתת עם הכלים שלנו. זה דבר. הם מתחרות בענקיות אומרת. אם עכשיו מתחרים איפשהו, כבר התחלתם להתחרות בענקיות. אז אתם ברור ברור ברור, זה 100 x הבדל אתם מזנבים בהם אבל ארטיק זה למהר. ואני חושב שהמוקד שם זה- התחרות בשבילנו זה יותר הנושא הזה של הכלים המקצועיים. כלומר לבוא ולהגיד אני מסתכל על הלוקח על היוצר, על היוצרים האלה, ואני אומר לעצמי אני רוצה את הכי טוב בשבילם. אני רוצה להביא להם את הכלים הכי טובים, את הדברים הכי נכונים. ואני חושב שזה בדיוק אם אתה צריך לעשות ניתוח, והיום אני רואה חברה כמו ספוטיפיי שבלחץ עצום, על להמציא את עצמה מחדש לא להמציא עצמם מחדש אבל להוסיף עוד למודל המאוד מגניב שיש להם כי הם לא גדלים כמו פעם. כי מה לעשות? העולם מוגבל בכמות אנשים שיבינו למוזיקה וזה אתגר גדול. נישואים, פודקאסטים, לא נראה שזה הצלחה עצומה מבחינתי, לא כמו שהם קיוו לה. עכשיו אני מסתכל, אומר יושב דני עלק. למד עברית. מאזין לנו ואומר למה? למה שספוטיפיי לא תציע עכשיו קטלוג של מוזיקאים? אבל לא אינדי, אלא מוזיקאים מהטופ. לאנשים שצריכים מוזיקה, תסביר לי מה הקשיים שעומדים מול דני עלה כי פעם עשינו שיחה והסברת לי הר של קשיים. יש המון דברים. אגב, אני מאוד מקווה שזה גם יהיה. כלומר, אני מאוד מקווה שגם הסכר הזה גם לייסטים ייפתח. לראות את הסכר הזה זה בעיקר הוא, או אם זהו זה יוניברסל, זה החבר'ה הגדולים באמת, שמחזיקים בזכויות יוצרים. ספוטיפיי ספציפית הם לא חברה יוצרת. כלומר היא לא חברה שבעלה ת זכויות. תמלוגים. כלומר, אין לה באמת, היא לא יכולה באמת זה. היא גם חייב להגיד היא משלמת תמלוגים להאזנה. זה לא למי שלא מבין. יש בזכויות יוצרים, יש לך, אתה קונה זכות לשימוש מסוים. שימוש מסוים וב דבר מסוים, ובאמת בעולמות האלה הם לא מחזיקים משום דבר מה זכויות יוצרים ואני חייב להגיד גם האיידס. ריהאנה, כל הגדולים שאנחנו מכירים. הם בדרך כלל גם נמצאים בשוק אחר לגמרי, כלומר, הלסת שלהם מאוד. נסחר זה משהו שהוא מאוד מאוד ברמה. יש להם סוללה של עורכי דין שבעצם מתעסקת בזה וזה בעצם עסק אחר לגמרי. כזאת של יודע הציעו 100 80 מיליון דולר לכל הספרייה של ג'וני ג'וני קאש. חוקי לקחת. וכן, ועושים את זה וזה קורה וזה באמת הרבה כדי לאפשר לתעשייה הזאת להמשיך לצאת מהשיטה המסורתית שהם עבדו פעם ולאפשר לעולמות קצת יותר לשתף פעולה. חושב שבעצם ככל שנדע גם כיוצרים לשתף פעולה, אני חושב שזה משהו שהוא מאוד מאוד חזק ולהגיד גם חלק מהקריאה. טור זה קודם ולהגיד מה החלק הקיטור קאלצ'ר הנושא הזה של כל עבריין הוא נושא מאוד מאוד חזק. אני חייב להגיד גם זוכר. דיברנו קצת על איך שיכנענו את האמנים הראשונים, להיות חלק מהדבר הזה. אז בעצם שותפות זה זה זה. הרעיון הכל ברישיון האפשרויות שלך. לעשות משהו שנגיד. אוקיי? אני יודע מה, אני אכנס איתך יחד. בוא נבין איך אנחנו פותרים את זה בינינו. איך אנחנו עושים את הדבר הזה באמת, לאפשר אחד לשני להעצים אחד את השני. זה דבר שיכול לייצר גלים ורעננים. טיקטוק ובגלל יוטיוב, פתאום יש לך פנטזיה, אתה רואה משהו כמו, בלקן ביט בוקס, שיכולים לשתף פעולה עם מישהו שהם בכלל לא מכירים. תשמעו בפודקאסט שיר אחד המעולה של תאגיד השידור אתם יכולים לשים את אחד השירים שלהם אצל אמן, שהם לא בהכרח אוהבים, אבל למחרת הנה יש להם תגמולים שיחזיקו אותם למעלה- או יותר. עשור קדימה ואחד ההבטחות איך שאני רואה את זה נגיד לא יודע מה אני המנהלת, מוצר עכשיו בארץ, לשים טיימר? בואנה אני הולך לנצל את הכרטיס בשביל למכור חלום לאמן. אם אני אשים אתכם? מעלה בקטלוג כזה, אתה יודע, בסוף אתה מסתכל על המקורות. הכסף של של אמזון. אנשים לא מבינים גם של כמה אמזון את זה. יש לך קטלוג חזק. כמה מערכת שמפרסמת בתוך. הקטלוג זה עסק מטורף. היום, אם תסתכלו על מה מכניס, מה מרוויח כסף למזון? אז אני חושב שמקום ראשון זה עדיין dwf. אבל מקום שני שגם גדל בקצב הכי מהיר זה אמזון. בואו תפרסמו בתוך אמזון חושב שתביא חוקית או עסקית היא חלק מהדנא הזה. אבל זה חלק קטן מאוד מהפאנל הזה ואמזון רק לפרסם בקטלוג של אומרת פוטנציאלית עשור מהיום, ההבטחה של אם אתה אמן ואתה מצליח להתברג למעלה בארטלט פתאום היצירה שלך יכולה להיות. בטיקטוק בכל העולם זה כבר קורה כן, אני לא זה כבר קורה ואני, שהתפוצץ בזכותכם, אתם מרגישים? תן לי דוגמאות מגניבות, יש לנו בדיוק עכשיו או מה שנקרא אמן אמריקאי עם אני פופ אמריקאי, שאת האמת התפוצץ דרכנו, כלומר הגיע לאיזה 500 600,000 מנטאלי. סנדרס שזה המטורף והוא חתם מאחד השירים שהוא הפיק. וידאו, סרטוני טיקטוק, שהוא. והגיעו אליו אחר כך והוא בונה קהילה קל מאוד, מאוד חזק. איך אתם יודעים? אתה רואה את השירים שמשלמים. זה שיזום אם שהגיעו. אני אמן. הסכמתי להצעה של איציק ושמתי את עצמי בקטלוג את השיר שלא הצלחתי לפרוץ איתו בדרך אחרת, אז לפחות שיהיה שימוש מסחרי. עכשיו מגיעים יוצרי תוכן שיש להם את החשבון השנתי של איציק בתקווה והשתמשו בזה מלא יוטיוב וטיקטוק. נטפליקס, hbo הוא גוגל. אפל יודעים להגיד מי קנה את אתם. ידעתם להגיד לו שזה נמכר ל hbo. אנחנו יודעים, אנחנו רק לא יודעים עד שהשלב שזה לא מתפרסם אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה השימוש. בדיוק אנחנו לא יודעים בדיוק מתי השימוש היא, האם יכול להיות שאפל עכשיו תוריד איזה משהו והסרטון יגנז? אתה לא יודע שזה בעונה השלישית של טד לאסו, ויכול להיות שלא, אתה לא יודע בדיוק מה יש לנו המון כאלה. כלומר, יש לו מאוד מאוד ארוך לגבי השימושים של ארנסט וזה ענק בסדר זאת אומרת איך אנשי bi יש לכם בכלל? יודעים לחבר בין מישהו שקנה ואז מה ההשפעה על גוגל קודם ועל האקוסיסטם הבריא שהם בחנו. זה גם חלק מזה. כלומר הם יצרו כלים שנקרא יש כלי ליו טיוב שנקרא ca. שהוא בעצם כלי שיודע לנטר ולתת לנו את הכלים לאפשר ללקוחות שלנו להשתמש בלי סאנס שהם קנו, ולאפשר לאמנים לעקוב אחרי כל הדברים האלה ואחרים, ובעצם, לאפשר לכל הסביבה הזאת להיות סביבה מאוד נותרת וכאלה, שזה נושא בפני עצמו טכנולוגית. בעצם עולים. נראה לקרוא לזה דקה איזה 700 שעות. יוטיוב נראה לי או כל שניה משהו כזה יש איזשהו אצלנו. טוב היום הבעיה שזה רק אצלם אחד, הבעיה שזה רק אצלם ואני חייב להגיד. הייתי גם איזה בחור ששמע על בשאלות שלך בשאלות שבטוויטר אצלך, שבעצם שאל על ה nft וכל מיני דברים כאלה לגבי איך. איך רושמים זכויות יוצרים בעולם? כלומר מי לוקח אחריות הזוג מאז רגע, אז עכשיו זה יוטיוב וסבא בה גוגל הם אחלה. ומה עם פייסבוק? פייסבוק גם צריכים לעשות את זה נכון, הם חייבים לעשות את זה. חייבים לעשות את זה. כמובן שחייבים לעשות את זה, אז כל העולם צריך לעשות את זה. אתה יודע, בסופו של יום, אם אני היום רשמתי לא יודע, אני היום חלילן באירלנד והוצאתי אלבום. איך אני יודע שמישהו מישראל או משום אייוון לא לקח לי את הלחן. אנחנו תבות או רק בית משפט אצלו, אתה לא יכול לתבוע אותו בבית משפט באירלנד. ואתה לא רוצה לתבוע, אתה רוצה להגיע איתו להסכמה. טוב האמת להגיד איתו לאיזה איך אתה יודע בכלל שמשהו קורה, אתה אפילו לא יודע. העולם היום באמת של של זכויות יוצרים, הוא קצת לא מספיק מוסגר, אני חושב שבאמת עולמות ה nft, שקצת הלכו וירדו ודברים כאלה הם באמת וכל הטכנולוגיות בלוקצ'יין הם באמת הזדמנות נהדרת לייצר מרחב רישום לתכנים שאתה יכול באמת אחרי זה לבוא ולהגיד זה יש פה משהו חד, חד, ערכי. תשמע נגיד, ישבתי עם ג'ו לובין. לא מזמן הוא היה פאונד פאונד של של האת'ריום והוא עשה את הבלוקצ'יין של את'ריום. זה הוא והוא אומר הוא אומר אני חושב כבר אחרי שסיימנו להקליט והוא אומר כמה הוא ציפה. שאין אפתי ייכנס למקומות האלו שלי, שמור על אמנים ופחות על ליצור קופים. אתה יודע? פה כדי להישאר. כלומר, אני חושב שעוד הפעם ההייפ הזה שהיה סביב הענף אותי. ובאמת הקופים וכל מיני דברים. לא אני חושב, אבל בסוף הטכנולוגיה שמא נועדה באמת להסדיר משהו עולמי שחשוב להתחיל להסדיר אותו וכן הייתה יריית פתיחה ונכון, עדיין יש בעולמות הבלוקצ'יין הרבה דברים שעדיין לא פתורים והמון רשתות שאנחנו צריכים עוד להסדיר אבל זו מטרה שאנחנו חייבים להגיע. מיטת שלכם או שזה מוקדם מדי? ברמה שלנו שאלת קצת על פוקוס מוצרי הזאת, זה נורא קשה, זה נורא קשה, אבל אני חייב להגיד אנחנו נורא מבינים את הצורך ברישום זכויות יוצרים לבוא ולהגיד הנה השיר שלי ועכשיו כולם יודעים. כלומר, יש את המערכת העירונית הזאת שכולם יודעים עכשיו שזה השיר שלי, עם אישור זה לעשות בו שימוש, אז יש לי בו מסמך שבו ויקנה. אני יכול לתת ליסינג לדבר הזה, אני יכול לייצר כל התיאוריות. הם עובדים על זה, כבר לא אנחנו 400 עובדים. כמה בארץ אנחנו בארץ? סביבות ה 300. חבר'ה שקניתם לתרבות הייחודית של ארנסט, קודם כל רוכשים אנשים שמתרבות. כלומר זה זה, זה לא. כלומר, זה הלך טוב מאוד, גם שזה חברה וגם משה נראה שזה מארצות הברית. קודם מפוזרים שזה גם היה כזה גם היה קושי בהתחלה ומאפס היום זה בנוריץ שזה זה שעתיים וחצי. מי לונדון אבל הם. איך להגיד? קודם כל זיהינו את החיבור התרבותי. קודם כל הבנו שזה חלק ממה שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו לא עסוקים בלקנות חברות זה לא זה לא זה לא הקטע שלנו. זה דרך טובה לאבד את זה. מודוס אופרנדי שלכם כלומר, זה לא זה לא שמא אנחנו לא מתדלקים את האגו העסקי שלנו סביב דברים כאלה ואחרים, ובאמת לייצר ערך ולהגיד, גם אם מורשה נראה וגם אם אפס היום. הם שמרו על המותג שלהם. אפס היום. הוא לאט לאט עכשיו הוא כן, אבל המוצר הבא שאנחנו בונים שאמור לצאת בסוף השנה יהיה כבר ממש ארטסט. טובה, אני חייב להגיד אנחנו לא למה שיהיה, כאילו אתה יודע, בני, אדם זה יצורי עם אגו, אני חושב חושב שזה בדיוק הסיבה. עם מי אתה עושה עסקים ועם מי אתה בוחר לעשות פארטנר שיפ. אז אם יש אנשים עם האגו שלו מתאים אז- מתאים. שם עכשיו הרבה יותר כדי לוודא שהכל זורם חלק. זה לא בשביל זה, יש לנו את הביואיק ליבי. כלי ספרינט, ריביות חלק זה לא לפקח. זה להראות את הפרצוף כדי לפתח מערכות יחסים כדי אתה יודע. את הגשרים האלה בדיוק על זה אני מדבר להבין את זה. אז כן, אנחנו לפחות פעם ברבעון נושאים הם מגיעים לפה. אנחנו עושים המון המון קשרים כאלה, אבל בסוף אני חייב להגיד סתם. למשל, fx היא 20 שנה יחד עובדת, כלומר זה חברה שרובם שם. זה בן 10 ל 12 ל 13 שנים עם מומחיות מאוד מאוד מסוימת שאין למצוא אותה במקומות כל מיני ר אנדרז ג'ינס וכל מיני דברים סופר למי שלא יודע למה הדובי כל כך כבד, כי חלק מהקוד שם נכתב 95. שמעתי איזה שיחה של החברה שעשו את ה pdf ויש להם בעיות אבטחה. מיקוד שיודה יהודה, דחף לפרובוקציות בסוף שנות התשעים, ומה לעשות שאתה חייב לתמוך בכל העולם ואישתו מה לעשות שם, מפלצת כמו אדובי. יש הרבה יותר אתגרים מאשר משחק שנכתב עכשיו באוקראינה או בפולין, מאפס. אתה יודע, חלק לגמרי זה אתגרים קשים, זה ממש אתגרים קשים לבנות הדברים האלה. כדוד וגולית, כאילו אז באמת בעצם זה באמת קבוצה של 40. 50 עובדים מפתחים מאוד מאוד מיומנים, מאוד מאוד מיוחדים שעושים תוכנות עריכה מקצועיות למשך תקופת זמן ארוכה מאוד. כלומר הם משמרים ידע בצורה מאוד מאוד חזקה. אנחנו מבינים שזה יהיה רוגטקה הזאת שאנחנו. For this נמצאת וואי 5 שנים מהיום. התריס נמצאת לטעמי במקום מאוד מרכזי בתרבות יצירה, כלומר חלק מהתרבות גדולים פי 30. כנראה כן. אם אני מכפיל אותך פעמיים כל שנה 5 שנים זה זה. הגידול לגדול, להמשיך לגדול פי שתיים בשנה. 10 זה הרבה יותר קשה מאשר בשנה שתיים. אבל אני חושב שבסוף היה פרטי. זה מה שענין, כלומר, מה שעושה אותי רעב זה מה עוד אנחנו צריכים לעשות? מה עוד אנחנו יכולים לעשות? איך אנחנו לייצר עוד עוד תוכן, עוד כלים או דרך, ללקוח שלנו או דרך לאמנים שלנו? איך אנחנו יכולים לגרום להם איך יכולים לשנות הרבה תהליכים ביצירה? אם עדיין, ביחד? תשמע, זה לא טריוויאלי זה דרך ארוכה והפיתוי אני מניח שהם פשוט למכור את החלק או חלק מהחלק. וללכת להירגע מהמסע הזה הוא הוא בטוח לא לא טריוויאלי, לכל הפחות. אבל זה בוער בנו, עכשיו זה בוער בנו, זה חלק ממה שהמשמעות של מה שאנחנו עושים ואיתם אני לא אגיד לך שזה בלי קשיים. יש הכל. כאילו מערכת זוגית או מערכת קבוצה קבוצה ועכשיו מערכת ארגון ואיך אתה משמר תרבות ארגונית שהולכת וגדלה ואיך אתה משמר? איך אתה מגדיל מבלי להפסיד. איך אתה מייצר כלים? גם. כן, למרות שעכשיו אתם מפוזרים בעולם היום יש לנו 8 משרדים, ימי ראשון. זה ימי עבודה מהבית. עובד בימי ראשון. נכון כן, לא עובדים אצלנו ביום הראשון באנגליה לא עובדים ביום ראשון. סליחה, יש לך רבע מהעובדים? בהערת שהם לא עובדים ימי ראשון וכן עובדים יום שישי. אתה לא רוצה לעבוד יום שישי, רוצה לעבוד יום ראשון. כלומר בסוף כשאתה מדבר על מוצר בינלאומי ואתה רוצה ליצר כיסוי 24 7 עולה ויורד, ורד, אתה רוצה לראות איך ביום כיפור? יש מישהו שהוא טק דיוטי, ובארבע לפנות בוקר מישהו יודע לענות לחברה בארצות הברית כי אצלם עכשיו הם צריכים את העזרה. + גם בעולמות הדפס, כל עולמות שבעצם אנחנו צריכים לתת את השירות שלנו אנחנו צריכים לתת שירות שהוא 24 7 ואני אחזיר אותך לשאלה של החמש שנים. מעבר לזה שתהיו גדולים פי 32, איפה תהיו? איפה אתה רואה את עצמך, מה ראש בראש מול הדובי אתם הברניים לp לוידאו, זאת אומרת היום, יש לכם נגיד כמה מתחרים שאתם צריכים לעבוד קשה כדי לבלוט מעליהם וזה הסיבה שאתם גם שמים כסף במרקטינג ולא מעט. אני חושב שאתה מפרסם מהסערה מעשר חברות מפרסמות הכי חזק בארץ. אם אני אקח הימור פרוע. מספיק. בעולם הקונדיטוריה שוב מכירים מכירים, אבל אתם עדיין לא בריאן נעים בדיוק. זה עדיין לא מותג ברמה הזאת שיכול להגיד לך. קוקה קולה מכירים בסדר. כלומר יש המון המון מותגים, המון המון חברות. היום מכירים את הארטיסט מאוד להגיד אתם אף פעם לא אהבתם אל בראנדס לא באמת, כי כי גם היינו מאוד קוסט אפקטיב. כלומר היינו מאוד בוטסטראפ בראש שלנו, כלומר ולא רצינו להוציא כסף, מה שנקרא טיפש. נכון, וגם אנחנו אני, אני לא בטוח. אין לי מושג. אני לא רוצה להגיד, אבל אני חייב להגיד מאוד מאוד מאוד מאוד היה חשוב לנו להיות קצת אפקטיבי, להוציא כסף חכם, להוציא כסף עם מטרה ובסופו של יום להחזיר הביתה כסף לצמיחה. אני חושב שזה בגלל זה גם אמרת לי סטוק. פעם לא הייתה בסיכון של גיוסים, הראש שלנו לא היה בשביל לגרום למשקיעים ללקק למשקיעים. כאלה ואחרים, אלא נגיד לא יודע אם ללקק, אבל בסופו שאתה לוקח כסף. משקיעים כן, אז לרצות אתה מתחיל או אפילו להתאים את עצמך לעיל לקוח. אתה פתאום מתחיל לדבר ביתי, וואי, ואתה מתחיל לדבר בכל המונחים במקום פשוט, אז אנחנו כבר יזרום בעסק. בוא נגיד. כן, היום אנחנו כבר בעולם האחורי בדרך אחרת, אבל כשהתחלנו ובוא נגיד עולם הברנד שאנחנו עושים עליו היום יותר ויותר. זה עומק ארגוני שאתה צריך לדעת לעשות אותו. כלומר, לא היה לנו את היכולת. כלומר זה לא שלא ידענו את זה לעשות את זה. זה לא שלא חשבנו לעשות את הדברים שאנחנו יודעים לעשות היום זה לא ידענו איך למדוד את זה. לא ידענו איך לעקוב אחרי זה לא ידענו. זה גם חייב להגיד, גם אתה צריך הרבה כסף כדי לחתום עם הפליאה תורים. דיברנו קצת על הכפתור, זה קודם היום הכסף שאנחנו משלמים ליוצרי וידאו, שידברו על אריסטו וכו וכו כל האינפורמציה ודברים כאלה ואחרים עולה המון כסף. וזה תענוג. אנחנו מהצד השני ובגלל שאנחנו יודעים כמה זה מורכב ומסובך ולוקח זמן להריץ דבר כזה והוא המכונות שלנו פה, אתה יודע, אני רק אומר, המינימום כדי לעבוד איתנו זה 6 ספרות בחודש ואתה אומר רק המינימום הזה תחשוב כמה זה מסנן. חברות שאני מת לעבוד איתם, אבל עכשיו יזכנו $100,000 בחודש. עכשיו אני רץ הכי מהר שאני יכול כדי להוריד את המינימום הזה כדי שאני אוכל להסיק את כל המסקנות שלי גם ב-50 ועשרים וחמש, אבל האתגרים. כל מקום בעולם הזה כי אתה עובד. המשפט פה הוא תמיד לפיקסלים שלנו יש רגשות למי שחושב שפה עובדים פיקסלים אז שילך למקום אחר. פה לפיקסלים יש רגשות. זה קשה. הדבר הזה זה קשה הדבר הזה, אבל אנחנו פה. כלומר אנחנו האנשים האלה עם הרגשות, אנחנו הפיקסלים, הרגשות זה אנחנו מאחורי המיקרופון ואנחנו מאחורי המסך האחורי הזה, אבל מתפתחים. אני חייב להגיד זה גם לא משהו שעושים ביום הראשון. עדיף לעשות. זה גם שיש יותר כסף שנכנס למערכת מה לעשות, אתה עושה את זה שהייתה בגודל המתאים לעשות את זה. חליטות. אני אני חייב להגיד שאני זוכר את הדיונים הראשון שהיו לנו בתחילת הדרך, ואני חייב להגיד תמיד הארט להסתכל על עצמה כמותג בינלאומי מאוד איכותי. מאוד רצינו באמת עוד מהימים הראשונים. אקסטרים אלמנט שעברנו לעשות vod וכאלה אנחנו מדברים על להחליף שם כבר איזה 3 שנים. אבל זה קשה כי יש איזה מיליון וחצי יוצרים שמשתמשים בנו קבוע והם כל שבוע, וזה סטרים. אבל אנחנו כבר לא סטרים. אתה יודע שאתה הולך על רטלין, תפס את הכל, יצא לנו טוב. אבל אני אחזור רגע אחד, זה ושם תדע לך, זה עובר. קצת, כאילו אתה יודע, אפל זה ספר. לירן ממן, שהם ישבו על זה שנתיים על המנגל הזה וכרגע אני חייב להגיד. אני זוכר שעשינו ישיבות, אני זוכר שעשינו ישיבות בראנד בתקופה ההתחלתית, אתה יודע כל פעם מדברים אפל, ומדברים קוקה קולה, ומדברים מולטי ברנד סופר גבוהים, ואני אומר להם חבר'ה, עזבו, אנחנו לא אייפל, בואו רגע אחד, אנחנו צריכים להבין את זה, אנחנו לא אפל ואנחנו לא גוגל ואנחנו לא זה. אנחנו רוצים להיות כמוהם. אנחנו חושבים כמוהם. הוא מבינים איך הם חושבים אנחנו, אבל בואו אין לנו את התקציבים שלהם, אין לנו את ה פלייסמנטים שלהם אין לנו. אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו יודעים לעשות את ההשפעה שלנו ועשתה הכי חזק וגם להבין גם מי אנחנו בכל שלב ולהגיד שאני נורא נורא מתרגש. מכל שלב ושלב 5 שנים קדימה אני כבר רואה 5 שנים קדימה. כלומר אני רואה איפה אנחנו הולכים להיות אני. אני מתרגש מזה מאוד שוב, אני חושב שזה באמת להיות הגותו ליוצרים, לבוא ולהגיד ארטסט כאילו, כמו שזה ברור, אתה הולך לעשות. או גוגל. אז כאילו זה הכלי כמו שהם, ספוטיפיי, נטפליקס, הדובי חברות שבאמת הם שותפים ללקוחות של הלקוחות שלהם להצלחה שלהם הם לדרך שלהם, נותנים להם כלים, נותנים להם שירותים טובים, וככה אני רואה תלס קדימה. שאלות מן הקהל שלא הספקנו להגיע אליהם. ענינו על חלק מהדברים בזמן הפרק. עידו גנור שואל האם יש באמת גורמים מבדילים בין המתחרים בתחום הזה? או שזה, בדומה לתחומים רבים אחרים? סיים, סיים בדיפרנציאל. אני אני מאמין שהאל סיטי חברה כזאת. אני חושב שההבדל המהותי לדעתי בהריסת זה שאנחנו חברת מוצר ולא חברת אסיסטים. כלומר אני לא מוכר שירים. אני לא מוכר וידאו, גם בגלל זה, אף פעם לא מכרתי. לא מכרתי שיר בודד, לא מכרתי אסד בודד. לא מכרתי איתו. כלומר זה אף פעם לא הגיע לאיזשהו משהו, וגם עכשיו גם הבנדל והמכס וכל העולמות שלנו שמה. בעצם באנו לתת שירות ללקוח הכוס ושש הזה האפשרות שלנו לשים לי אות קסת ומוסר טריק ולהביא לו לראות אותו כמי שאנחנו צריכים לשרת ולתת לו ערך. זה הבדל גדול בין למשל שאטר סטוק. אתה הולך כי אתה צריך תביא לי בשתי דולר, תביא לי ב-10 דולר, תביא לי ב-50 דולר את זה, והנה קח את זה וביי. אני נותן קריטי ותפריד או אני נותן משהו עמוק יותר. אני פה גם כדי להשתנות. דיברנו קצת על ai ועל דברים ועל תוכנה אותו. איך יוצר הווידאו ייראה קדימה, אז חברות שיודעות להשתנות יחד עם היוצרים יידעו להיות זה וגם זה יהיה מוצר נבדל, כלומר בין אקוויטי והאיכות שבו המוצרים והכלים והמיינד. מפתחת מוצר, בא לגבי מתחרים. אתה רואה את ההבדל בפשטות? מה הטיעון המוסרי? לא המשפטי, בעד הגנה על זכויות יוצרים, קניין רוחני, קניין רוחני. זה לא משהו פיזי שאם לוקחים ממך יש לך- ממנו. אנחנו לא נוטים לתמוך בחסימת תחרות בתחומים שהם לא רעיונות מקוריים כמו הקמת פיצריה מיוחדת או משהו כזה. אז למה לחסום תחרות בתחומים של קניין רוחני? קודם כל, אני חושב שלא צריך לחסום תחרות. חושב שצריך לאפשר. גם אם הקניין הרוחני דרכים, אבל צריך להסדיר אותם כמו שדיברנו קודם על הנושא הזה של שלקחת את התמונה מאותו צלם נהדר. אז אתה יכול להגיד כן, מה אכפת לו אז הוא זה. אבל כן, הוא תכנן את התמונה הזאת הוא הלך ויצא וצילם אותה. הוא קנה מצלמה כדי לצלם אותה, הוא בא ועשה זה הפרנסה. מה ההבדל בין זה לבין כל דבר אחר? אם הוא רוצה? זאת אומרת יש תמיד את הטיעון של עשיתי עכשיו שיר פצצה וזה יכול להתפוצץ בטיקטוק. אז עדיף אתה אומר בסדר, זה רוצה שתהיה בחירה שלי אם אני רוצה לשים את המחיר על אפס וכל מי שרוצה שהוא ישתמש. לא יודע מה יש כאלה ויש כאלה. בחינם ואמרו כל מי שרוצה 60. נו מה שהוא רואה לנכון. אוורי צינג היום בגוגל תמצא הכל. כלומר אם אתה, אם זה מה שאתה מחפש כאילו זה אז אפשר לעשות את זה. אני חושב שבסוף את מי שלא רוצה שזה יהיה פרי. אתה אומר ברור בשבילי זה כי אתה כל כך עמוק בזה. לא זה זה ברור, כי מישהו השקיע בזה. זה ברור כי זה עבודה של מישהו בינים. זה תוכנית או בינים זה רעיון או בין אם זה אנשים עובדים על זה המון מקומות שבהם זה זה יותר אפור ויש לך קהילות סגורות ואז את אומרת, הקוד האתי של מתפתח סטנדאפ למשל, ברגע שמגלים שהאמנית או אמן סטנדאפ כלשהו שואל. בדיחות מאנשים אחרים נגיד הוא סורק מופעים בנטפליקס ולוקח בדיחות. עכשיו, תראה, אין זכויות יוצרים על בדיחה, אבל ברגע שכל הסובבים אותו מגלים את זה, גם אם הוא עושה את זה יותר טוב, בום, הוא ירד פה. איזה שתי מדרגות של ההערכה של הסביבה אליו כי זה גניבה. אז אולי זה לא גניבה בעיני החוק. אבל כבני אדם אנחנו מבינים שנעשה פה או פאול. ובסוף מה זה מדינה? אני חושב שזה גם לא חוקי. כלומר לקחת למישהו משהו שלא. אז חוק לא חוקי? כן? חוקי זה כבר יודע לשון החוק, ואת זה כבר יותר ממני. וזה תלוי גם תלוי מדינה ותלוי המקום, אבל בסוף יש את העניין של מגניב, לא מגניב וכיף גם להיות בצד הנכון של המגניב לא המגניב הזה. וגם אנחנו רק צריכים לפתור את השלב ההשראה t זה זה מה שצריך לפתור. רוטנשטרייך שואל איזה ערוץ שיווקי הכי יעיל עבורכם עבור רכישת יוזרים חדשים ואיך אתה מסביר את זה. מה פרסמתם? אנשים לא מבינים, באמת, אתם מפלצת של שיווק, אתה מבין הגדולים. אני חושב שבאמת גוגל סייטס. תמיד יהיה שחקן גדול, אני חייב להגיד התחלנו עם פייסבוק ועבד לנו אדיר בפייסבוק בהתחלה בשנים הראשונות זה היה מטורף. אני חייב להגיד עם קול. ארה"ב בעיקר יפן, דרום קוריאה, אירופה פרשתי. לעצמכם כאילו זה שדברים עובדים גם יצטרף אלינו נורא מוקדם וכבר עשה את זה. הוא גם זה. אז בהתחלה הוא כזה, פתחת פתח את הקמפיין עם וכזה, וואו, זה כאילו. תקשיבו בדך. התחלנו בתור אתה יודע, היינו ממש בתור פרילנס. הוא התחיל להתענות, כזה חצי. שבריר משרה. אבל היום כן. יש לנו מחלקת מרקטינג מאוד גדולה וגם הרכישות ה ppc וכדומה. צוות מדהים שעושה עבודה משוגעת ואנחנו כל היום מחפשים עוד++ אזורים להתרחב אליהם. אנחנו לא מסתפקים בעולמות המסורתיים של גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וכדומה. יש לך עבודה לגינון יו"ר? זאת אומרת זו שאלה שלא הייתי שואל כי זה שאלה כזאת היא שאלת סתם, אבל האמת שהיא בתקופה הזאתי ניהול כח עבודה, זאת אומרת כמות עובדים, כמה עובדים וכו. זה לא טריוויאלי בתקופה של שיט סתום כלכלי ואנחנו מדברים פה יומיים אחרי שרוב היזמים שאני מכיר לא ישנו בלילה. ואני גם ארכיב, למה? דיברנו קצת על בגרות? בגרות ארגונית וכמה אנחנו? היו אמרת גדולה מספיק כדי לעשות דברים אחרים להגדרת תמיד הביאה אליה את המנהלים את העובדים הכי מוכשרים שיש בתעשייה הכי מנוסים שיש בתעשייה. ולא תמיד היה מקום לדיון יורים גם אצלנו בארגון ואני חייב להגיד שהיום אנחנו שמים על זה דגש יותר ויותר, ואנחנו חושבים שיש מקום לגיורים שהוא מאוד מאוד מעצים את העבודה הארגונית ואני חושב שהיום יש לנו אפשרות להשקיע יותר בגיורים בארטלי. מה שלא היינו יכולים פעם אם פעם היינו צריכים צוות קטן שיעשה את העבודה בצורה הכי חזקה שיש וערוץ ולא תמיד היה לנו אפשרות לחנוך, ואפשרות ללמד דברים כאלה ואחרים. אז היום אנחנו עושים על זה הרבה הרבה יותר דגש. אז הזדמנות גם ככה. בדיוק גם את זה, אבל באמת גם המשמעות של להתחיל להשקיע בדיור עם זה זה זה זה. זה הזדמנות וזכות מאוד גדולה שאני רואה לנכון. פרק המלצות, כל מה שבא לך, אין לי רגולציה מעבר לעמוד הקרירות של ארט ליסט. דבר טוב שראית לאחרונה דבר טוב ששמעת לאחרונה? קראת מה שבא לך? וואי, זה רכב, אבל אני חייב להגיד אולי זה גם קצת התקשר לעולמו wwii והיוצרים. אני חושב שזה גם שומשה שעל נראה לי אל עולמות היוצרים והייי. ואיך אנחנו מתייחסים לזה? חייב להגיד. אני רואה נורא את עולמות ה ai וה עולמות. היצירה בתור איזשהו משהו שמאוד מעצים יוצרים מייצר עוד יותר דמוקרטיזציה, מאפשר ליותר יוצרים ליצור מה שפעם היה המון המון מגבלות. ואני חושב שזה יהפוך להיות כלי של יוצרים מאוד מאוד מעניין קדימה. כלומר, אני לא יודע עד כמה. בן אדם לא קשור סתם. נגיד ניקח דוגמא, ייקח סתם אומר יגיד למכונה. תוציא לי שיר של בוב דילן ועכשיו נלחץ על ההיתר 10 1000 פעמים והוא יוציא לו 10. 1000 שירים של בוב דילן בשעה. כמה יהיה לזה משמעות אבל לאותו בוב דילן שהוא ייצור יחד עם המכונה ויוצאים מתוך המאה והגנים שהוא יחד איתו דייק, הוא יוציא 8 ומ ה 8 האלה ימשיך לעבוד. על זה עוד קדימה. מאוד מאוד מרתק אותנו ומרתק אותי היום להבין איך הכלים האלה בכלי היוצרים יכול להפוך אותנו. את המגבלה הזאת, שיש בעולמות כאלה ואחרים ליותר לחלום יותר לאפשר. אני חושב שזה נושא שהוא מאוד מאוד מעניין. מגניב אולי אתה יודע פעם באנגלית עוד אם זה יהיה עוד כמה שנים תגיד לי כמה מזה באמת קרה או לא קרה? יש לי הרגשה שבניגוד ל nft זה הולך לקרות הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. נראה לגמרי היה לך בן אדם? תודה רבה רבה על הזמן. ביי ביי.