Listen to Episode

Read Episode Transcript

בחסות אולי יש לכם ביטוח נסיעות ל חו"ל, אבל אין לכם חו"ל אקסטרה של הראל. גם ביטוח נסיעות ל חו"ל, וגם הטבה של 20% הנחה ברכישת חבילת תקשורת. כיסים כפוף לתנאי הפוליסה לתנאי ההצטרפות חבילת התקשורת אינה חלק מהביטוח, ומוצעת ע"י בית בע"מ ובאחריותה הבלעדית כפוף לתנאי תקנון ההטבה המופיעה באתר החברה. היום, יום רביעי, 24 במאי, ואנחנו אחד ביום מבית n 12. אני אל עצמך. יופי, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום. בוקר ואלה הכותרות המרכזיות, דרמה בחלק גלבוע, 6 אסירים ביטחוניים נמלטו במהלך הלילה בעזרת מנהרה אחד מהנמלים מהרגע שבו התגלתה הבריחה התחיל המצות מצות שנועד לא רק ללכוד מחבלים מסוכנים ולהרגיע את השטח שכבר התחיל לצעוק, אלא גם לנסות למזער את הנזק התדמיתי לשירות בתי הסוהר או למדינת ישראל. בכלל זה מצות שהשתתפו בו מאות בני אדם. אולי אפילו אלפים הועלה מיליוני שקלים ושילב גופי מודיעין שונים וחיפושים מהאוויר ומהקרקע וכולם בעקבות 6. זה לקח 4 ימים עד שהשניים הראשונים נתפסו. הנמלטים נתפסו לפני זמן קצר על ידי כוחות הביטחון, גם שוטרים, גם אנשי שבכ סמוך להר הקפיצה ליד נצרת. אשפה בבית של משפחה ואחריהם המצות נמשך כמה שעות אחרי שנתפסו השניים הראשונים. עוד פריצת דרך, הפעם בחניון משאיות ליד הר תבור. אחרי יותר מחמישה ימים של מצודה זכריאס בידי ומוחמד נתפסו כשהם מסתתרים בחניון משאיות בכפר אום אל גנם. בסביבות השעה 5 בבוקר, צוות לוחמים והסיפור הזה, המצות הזה לפחות הסתיים רק 8 ימים אחר כך ששני האסירים האחרונים נמצאו בדירת מסתור בג'נין. הם הצליחו להגיע עד לשטחי הרשות הפלסטינית. כל השישה הוחזרו לכלא נשפטו על עבירות נוספות. חדשות בשבת הודיעו על שורה של שינויים בעקבות הבריחה והשר לביטחון פנים לשעבר, בר לב. החליט להקים ועדת בדיקה. השבוע ועדת הבדיקה הזו הגישה את המסקנות הסופיות שלה. אז הפעם שרית מגן, כתבת התוכנית עובדה, שערכה שני תחקירים על כלא גלבוע עם המחדלים שכמעט קשה להאמין, שקרו והובילו לאותו רגע שבו 6 אסירים ביטחוניים פשוט יצאו מאחד מבתי הכלא הכי שמורים במדינה. שלום, שרית. זה דו"ח ארוך, כמעט 400 עמודים, כולל נספחים, אבל המסקנה שבעיניי היא המעניינת והמדאיגה ביותר היא שאמנם הבריחה הזו קרתה בכלא גלבוע, אבל למעשה הוועדה אומרת שבמידה מסוימת היא הייתה יכולה לקרות בכל בית כלא אחר בישראל. תראה, בשורה התחתונה, מה שהועדה אומרת זה שהסיפור המדהים הזה שקרה בכלא גלבוע הוא סיפור שהוא לא מקרי והוא לא נקודתי. הוא לא קרא במקרא אוסף הכשלים המשוגע והמטורף, הוא גם לא נקודתי. הוא לא אופייני רק לגלבוע, אלא למרבה הצער הוא הולך על שירות בתי הסוהר לאורך ולרוחב מלמעלה ועד למטה. אם לא נשים לב למה שקורה למה שאנחנו מעלים עכשיו זה כנראה יקרה בבית כלא אחר, בזמן זה או אחר. אז כדי להבין מה שמה ועדה ואיזה מסקנות העסיקה על סמך הסיפור שהיא שמעה קחי אותי להתחלה. כל האירוע הזה של הבריחה לא נולד ביום אחד. הוא מתחיל 9 חודשים קודם קשה מאוד. ארדה, מנהיג הבריחה, בחור בן 46, מחבל של הג'יהאד האסלאמי שפוט למאסר עולם בלי שום אופק של תקווה. הוא שפוט על ירי בשוטר ישראלי מטווח קצר מעיר אלו שזכרונו לברכה ולהארה אין שום אופק, הוא לא אין לו למה לחכות ולמה לצפות. אז מה שהוא עושה זה הוא מתכנן בריחה, יש לו הרבה מאוד זמן לתכנן וללמוד את הפרצות. באבטחה וללמוד את השיגור של הסוהרים וזה מה שהוא עושה. הוא מסתובב בחצר בית הכלא והוא מודד צעדים והוא סופר בלטות והוא מחפש מאיפה יהיה הכי טוב לבצע את הבריחה הזאת. בסופו של דבר, הוא מחליט שהמקום הנכון הוא אגף 2 9, 5 והוא מחליט גם שנקודת התורפה בתוך התא הזה תהיה בלטה במקלחת שזה זה האזור החלש. אמר אני עקבתי אחרי שאובר איפה הוא עומד וכמעט עמד באותו מקום ליד המקלט מעל. אותו מקום גם על הסטודנט יהיה עליך. מי שעומד במקום הטרום לא מחפש מתחת לרגליו. ואז הוא לוקח. יש שם ארונות בתא ובתוך הארון יש איזה מין חתיכת ברזל כזאת. הוא לוקח את החתיכה הזו. הוא משייף אותה למעין סכין, ובמשך 20 יום הוא מתחיל לגרד את הבלטת הזו במקלחת, אגב, תוך כדי הגירוד היא נשברת. יש בה נוצר באיזשהו חתך, תיכף נדבר על זה, אבל הוא מגרד, מגרד בסופו של דבר, אחרי 20 יום הוא מצליח להרים את הבלטות. אז בלטה מאוד מאוד כבדה משהו כמו כמה עשרות קילו, אולי אפילו 100 ק"ג מתחת לבלטה יש עוד שכבת פלדה. שהוא במשך עוד 20 יום חופר גם אותה, ואחר כך עוד שכבת בטון. תוך כדי החפירה הזאת הוא מגיע למסקנה שהוא חייב איתו עוד ידיים, עובדות+ שותפי סוד, ולאט לאט נכנסים עוד אנשים לתוך מעגל הידע. קודם כל הוא חופר בשעות של הטיולים בחצר, בין 11 לשלוש. יש לאסירים הזדמנות לטייל בחצר, וכמו שהוועדה תלמד אחר כך על הטיולים האלה זה מין זמן אוטונומי. לא כל כך מפוקח ומשרדה עושה בשעות האלה. הוא דואג שכל האסירים האחרים לא יהיו בתא. שיהיה אחד שישמור מבחוץ על הדלת היתה כדי שיחזיר אותו. אם מישהו בא והוא חופר למטה, הוא נמצא למטה. בשלב מסוים מצטרפים אליו עוד אנשים ומתחיל להיות חם בגלבוע זה אזור עמק יזרעאל. אני מזכירה אז הם מורידים את הבגדים והם יורדים למטה. רק בתחתונים. אתה הייתה ההפתעה שלנו והיה מזלנו ומצאנו מוטות ברזל עבים, שהשאירו בזמן הבנייה של הכלא השאירו כל כל מוטות הברזל והחבלים. וזה אמר, זה כמו מחפרון היה. במשך 9 חודשים. לאט לאט מצטרפים עוד+ שותפי סוד. בסופו של דבר יודעים על האירוע הזה 6 הבורחים +5 אנשים שמסייעים להם 11 איש, סה"כ שמדי יום נעשות חפירות. בשעות היום נצבר חול הבגדים מכובסים על ידי אחד מהם, כי בבגדים יש חול ובמשך 9 חודשים מה שקורה זה שאף אחד לא מבחין בכל ההתרחשות הקודחת הזאת. זהו, אז= להסביר כאן כי שמענו את עורך הדין של העדה, כלא גלבוע, בנוי כאילו קצת באוויר, יש חלל מתחת לרצפה סוהר לשעבר שדיבר איתכם בתחקיר שלכם בעובדה הגדיר את זה כסוג של עיר תחתית, ממש ועדת הבדיקה היא גם מדברת על זה. על מחדל יש כבר בעצם סוג של מנהרה חפורה בלתי אם בכלא, והיא לא הוגדרה מראש כנקודת תורפה. אבל בכל זאת, הרי סוהרים אמורים לבדוק חודשים של חפירות בתא אחד ואף אחד לא שם לב. מדי יום, פעמיים ביום יש בתא בדיקות שנקראות א א פאי. זה ראשי התיבות של זה. בזה איתור אמצעים פיזיים סוערים, נכנסים עם פטיש גומי ודופקים על הרצפות על הסורגים, על העתיקות, כדי לראות שהכל כמו שצריך. יש במהלך 9 החודשים האלה 200 50 בדיקות כאלה שבהם סוער נכנס וכל המטרה זה לבדוק, חתכים, שברים, חללים ויש שבר בבלאטה הזאת שירדה חפר אף אחד לא מבחין בה שבר הזה למעט פעם אחת שהסוהר. לא שם לב שיש שבר בבלאטה, והוא אומר לקצין שלא תראה, יש פה שבר, והקצין אומר לו עזוב בכל התאים, או יש עוד טעים שיש בהם שברים כאלה. וחוץ מזה, הוא אומר לו היתה פה יחידה בשם יחידת דרור, זו היחידה המבצעית של שירות בתי הסוהר שאחראית על החיפושים. אם הם היו פה ולא ראו בזה כלום, אז אין בזה כלום, מוריד אותו, מי זה בהזדמנות אחרת אני מזכירה לך שמתחת לאדמה נמצאים אנשים. זה אומר שלא כל האנשים שאמורים להיות בתא נמצאים בתא. אז מה קורה עם הספירות? הרי הסוהרים אמורים לספור אותם. אז באמת פעם אחת יום אחד נכנס סוהר לספור את האסירים בזמן שירד יחד עם עוד בחור אחד, כצימר נמצאים מתחת לאדמה חופרים, הוא נכנס לספור, חסרים שניים, ארדה קולט שיש חיפוש מספיק לעלות מהר מהר נכנס למקלחת ונשאר אחד מתחת לאדמה. עכשיו לא יודעים מה לעשות עם זה, כי אם הסוהרים יספרו הם יגלו שחסר להם מישהו מה שקורה. זה שקודם כל הבחור שנמצא מתחת לאדמה סוגרים עליו וטאבלט. הוא נכנס להתקף חרדה. הוא מתחיל לצעוק, תפתחו לי, תפתחו לי וארבע צועק. ויש חיפוש תשתוק, יש חיפוש, ואז הסוהרים נכנסים. ורדה לא יודע מה הוא יגיד להם, הרי חסר מישהו. אבל במקום שהם יספרו ויגידו לאסירים חסר לכם מישהו מה שהם שואלים זה, הם שואלים את האסירים כמה אתם אמורים להיות בתא עזר? דה חושב מהר ואומר להם, אנחנו אמורים להיות 5. הם סופרים, יש 5, הם יוצאים. ארדה חושב רגע ואומר לחברים שלו, תקשיבו, אם הם חוזרים הם נזכרים שאנחנו אמורים להיות 6 והם חוזרים ושואלים אותנו למה אמרתם 5 נגיד להם שאמרנו, שישווה, הם לא קלטו את זה. אבל הסוהרים לא חוזרים בכלל. זאת אומרת, במקום שעשו ערים ידעו את מי הם אמורים לספור, מי אמור להיות שם וכמה אמורים להיות שם הם שואלים אותם כמה אתם אמורים להיות ונהנים למשרדה. אומר להם עכשיו כשחופרים מצטבר חו"ל כל הזמן מצטבר חו"ל וצריך להוציא אותו, זה חלק מהבעיה, אז בשלב מסוים האסירים מגלים שיש מקומות הטמנה כאלה. יש חלל מתחת לבית הכלא. הכלא הזה בנוי על כלונסאות, ויש שם חללים בהם מטמינים את החול בחללים, אבל יש להם גם בבגדים, חו"ל והבגדים מכובסים. הם מחפשים אותם. בכל עובר ל צנרת הביוב במשך חודשיים שלפני הבריחה מגיעות 4 פעמים ביוביות לבית הכלא כדי לפנות חול וסתימות שהיו זה דבר שאמור להדליק אור אדום מהבהב חזק, אבל זה אפילו לא מדווח. למנהל בית הסוהר אין לו שמץ של מושג שהגיעו הביוביות האלה. דיברנו כאן את ואני. על פרשת ההטרדות של הסוהרות בכלא גלבוע נגענו אז גם קצת בסיפור הזה של הבריחה, ועשינו כאן פרק אחר על המורכבות של ההתמודדות של הסוהרים, עם אסירים ביטחוניים. ועדיין, למרות הכל, למרות כל מה ששמעתי, זה עדיין מדהים אותי לשמוע את כל ההשתלשלות של הפרשה הזו לחפור מנהרה מחוץ לבית כלא שמור. זה חתיכת פרויקט בסופו של דבר. בדיוק חולפים החודשים. המנהרה מתקדמת. באיזשהו שלב הם מרגישים כשהם חופרים נופל עליהם מן חצקל כזה מילמלה וככה הם מבינים שהם הגיעו לסוף שהם בעצם חצו מתחת לחומת בית הסוהר והגיעו לצד השני והם מחליטים על מועד לבריחה המועד אמור להיות בראש השנה. אבל מה בוקר לפני הבריחה המתוכננת אחד הסוהרים שעובר יחד עם אסיר אחר שנקרא אסיר. מבחין בכל שהצטבר בבור הביוב מול תמספר 5 ומתחיל ויכוח האם לקול הזה יש משמעות או לא הסיר אומר. תראה, יש פה חו"ל והסוהר בודקת החול הזה ביד ואומר לא, זה לא חול, זה סתם שומן והוא לא מדווח על זה להנהלת הכלא. אבל האסירים הבורחים שומעים שיש דיבור על הביוב הזה והם נכנסים ללחץ. הם מחליטים להקדים את הבריחה ביום אחד לאותו יום חמישי לתשיעי, ובשביל להקדים את הבריחה ביום אחד הם צריכים. כל הבורחים יהיו איתם בתא, אחד הבורחים שהם זקוקים לו. זה זכריאס bad עץ בידי. אנחנו מכירים, הוא אסיר מתוקשר ביותר, הוא אסיר של הפתח והם צריכים אותו כי הם הג'יהאד האסלאמי. הם צריכים שברגע שהם יברכו, הם יגיעו לשטחי הרשות ואז ביבי יעשה להם חיבור עם הרשות הפלסטינית. הם מקווים שהיא לא תסגיר אותם לישראל, לכן הם צריכים את זה בידי ואז, בשלוש אחרי צהריים באותו יום, הם מבקשים שזה ביתי יעבור אליהם לתא. הבקשה מוגשת בשלוש אחרי צהריים זו בקשה שאמורה להדליק. את כל הנורות האדומות. כיס ביתי הוא אסף, את מה פתאום הוא רוצה לעבור לתא של הג'יהאד האיסלאמי בכלא התאים בנויים לפי ארגונים, שייכות ארגונית. הפתח יושב בתא עם מי שלא הג'יהאד האיסלאמי יושב בתאים משלו. מה פתאום הייתי רוצה לעבור לתא שכולו ג'יהאד? אבל הפלא ופלא, שעה אחר כך בארבע ועשרה אחרי הצהריים מתקבל אישור של קצין המודיעין של מנהל בית הסוהר של מנהל האגף. כולם נותנים חותמת בידי עובר על החברה שבורחים בתא מספר 5. זה לא בעיה. תגיד לו שיפתח לי 5 לפתוח את החמש, אתה פותח כאילו אין פה יותר מדי ויכוח. יש עוד אחד שאמור להגיע זה היא if. כמה הוא אמור להגיע מתאחר. הוא אפילו לא מבקש, הוא פשוט מתחלף עם אסיר אחר. הוא עובר לתא 5 הסיר, השני עובר לתא 14 וכך כל השישה שצריכים להיות בתא נמצאים שם בערב של אותו יום. והשלב הזה של היום אין להם יותר אינטראקציה עם סוהרים. לא היו עוד בדיקות. בסביבות השעה 8 בערב נערכת ספירה שמדווחים עליה כשפה רשמית. זאת אומרת ספירה שבודק את שם שם. הספירה הזו אמורה לזהות שהאדון כמה שאמור להיות בת 14 עבר על דעת עצמו לתא 5, אבל הספירה לא מזהה את זה. עכשיו, הספירה מדווחת כפירה שמית. ברור שהיא לא הייתה שם איתי, כי אם היא הייתה שם איתו היו מזהים שאין פה סתם 6 אסירים, אלא יש פה אסיר אחד שלא אמור להיות פה. מה המשמעות שהדיווח היה כוזב? אף אחד לא מגלה שכמה מיני מצא שם. וכל השישה נמצאים יש להם זמן עכשיו להתארגן. סביב חצות בערך הם מתחילים לארגן את התא. הם שמים שמיכות מגולגלות, ובתוכם חפצים, כך שזה ייראה שבני אדם שוכבים על המיטות. הם מדליקים את המאווררים, הם סוגרים את דלת המקלחת ובסביבות השעה אחת יוצא הראשון זה מונד. אלין פיאט הוא בחור שיודע לחפור במקצוע שלו. הוא חופר בארות מים. הוא יוצא ראשון. הוא זוחל במנהרה והדבר הראשון שהוא עושה זה הוא פותח את הפתח שלה החוצה. את הדבר האחרון הזה הם השאירו לסוף, כדי שלא יגלו, שלא יסתובבו פטרולים בחוץ ויראו את הפתח. הם השאירו את השכבה האחרונה שצריך לפתוח. בסוף מונדלז אוכל אותך. זה לוקח לו בערך רבע שעה והוא הראשון שיוצא מהמנהרה בשעה אחת 21 בלילה. המצלמות על חומת הכלא מראות את תמונת עליית יוצא מהפיר של המנהרה, זורק את התיק לכיוון השיחים ורץ אל השיחים. כמה דקות אחר כך יוצא השני כמה דקות אחר כך השלישי. במשך 16 דקות עד אחת 37 המצלמות משדרות תמונות של אנשים יוצאים מפיר המנהרה, זורקים תיקים לשיחים ורצים אליהם בשלב מסוים, אחד מהם אפילו עומד מלוא קומתו. רואים את כל זה בצילומים, אף אחד לא מיירטת את המצלמות האלה או על המעגלים קורסים בשלב הזה. התחילו אותי רגע לפרוטוקולים של הכלא. אמנם שעת לילה מאוחרת, אבל אני מניח שיש איזה מנגנון מעבר למצלמות שאמור להתריע אם קורה משהו חריג בפנים בתוך התאים לו. בתוך הכלא. בשעה הזאת, שבהם יוצאים, יש 4 בקרות לילה. זה נקרא סוהרת עוברת עם פנס. התפקיד שלה זה לראות שכולם במיטות היא בעצם עוברת על טארק תא 5 ריק מאדם. בשלב הזה היא עוברת 4 פעמים, והיא מדווחת ברישומים שלה שהיא עברה ועשתה את הבדיקה עם דגש גבוה לתא 5 כי בתא 5 נמצאים אסירים עם סיכון גבוה לבריחה 3 מתוך השישה כבר ניסו לברוח פעם והם מסומנים כאסירים שצריך. לשים עליהם עין, היא כותבת. 4 פעמים שהיא עשתה בקרה והכל תקין, ושהיא דיווחה ככה והוועדה הבודקת אחר כך. את הבקרות האלה היא רואה שהוקדשו לכל תא בדיוק 6 שניות לבקרה במשך דקה וחצי עוברת את כל האגף. היא מאירה בפנס על התקרה. היא לא קולטת שמתחת לשמיכות אין בני אדם אלא רק חפצים מגולגלים, והיא מדווחת שהכל תקין בינתיים שהם יוצאים מבחוץ. המגדל מעל הפיר של המנהרה לא מאויש אבל שני מגדלים. אחרים בחומה הזו מאוישים. כן הסוהר, את במגדל שליד שיכלה לראות. אם היא הייתה מסתכלת שומעת את הכלבים של בית הכלא נובחים והיא גם שומעת רעש של צעדים על פני חצץ. היא לטענתה יוצאת למרפסת של המגדל. מסתכלת לא רואה שום דבר וחוזרת. היא לא טורחת לדווח לאף אחד, לא על הנביחות ולא על הרעה שהיא שמעה סוהר אחר, שיושב במגדל אחר, שומע גם הוא את הכלבים נובחים והוא מחליט שמדובר בנביא. שגרתיות, וגם הוא לא מדווח באותו זמן החבר'ה האלה יוצאים, הם רצים ועוברים את הכביש שליד בית הכלא ואזרח שנוסע שם בלילה השעה בערך רבע לשתיים מבחין בדמויות שרצות וחוצות את הכביש וה מתקשר למשטרה. עברתי עכשיו הוא מבית שאן לכיוון עפולה, יש פה אותו בתואר בצד שמאל. לא יודע, לא יודע את השם שלו בתואר. ראיתי איזה 3 אנשים רעולי פנים עם כאלה בלי קים, וזה לא ראיתי את הפרצוף שלהם. הם חצו את הכביש במהירות והם ברחו לכיוון ה. אפילו לכיוון השיחים ראיתי שם. המשטרה, הדבר הראשון שהיא עושה זה להרים טלפון לבית הכלא כדי לומר לו, לכו תבדקו. אולי יש אצלכם בורחים? העניין הוא שהיא לא מצליחה להשיג בטלפון את בית הכלא. למה אחר כך מתברר שמרכז השליטה של בית הכלא המשלט, שאליו מתקשרים שינה טלפון כמה חודשים קודם לכן ולא טרחו לעדכן את משטרת ישראל אז המשטרה לא יודעת. היא לא מצליחה להשיג את הכלא. זמן קצר אחר כך מגיע שוטר, ממש פיזית אל הכניסה לכלא, ומדבר עם המשלחת, אומר לו תקשיב, יש לנו דיווח על בורחים. כשאנחנו אומרים להם שהדיווח הוא 3 אנשים שרצים בסמיכות לכלא, אז 3 אנשים זה יכול להיות מאוד שזה הפתרון שלהם, כי גם הפתרון שלהם מורכב משלושה אנשים ואז בעצם, זה לא מסתדר בזמנים. אומר לו תקשיב, אני לא חושב שזה בורחים, אני חושב שזה פתרון. הסיור שלנו שעבר שם כמה אנשים, ראו ראו 3 אז זה בדיוק מתאים. הפתרון שלנו זה גם 3. זאת אומרת הסמל מבצעים תופס ראש קטן אומר לו אני חושב שזה הפתרון שלנו ולא טורח לדווח לאף אחד מהמפקדים שלו. על הדיווח הזה שהגיע מהמשטרה רק סביב השעה 10 לשלוש בלילה, בערך שעה וחצי אחרי שהאורחים כבר יצאו. נכנס סוהר אחר לממשלת לשתות קפה עם הסמל. מבצעים הסמל, מבצעים מספר לו על השיחה מהמשטרה. הסוהר האחר מזעיק את מפקד המשמרת ובשלוש ושתי דקות, בלילה, קרוב לשעתיים אחרי הבריחה מוכרז מצב חירום בכלא. מזעיקים את כולם לעשות צפירות. עוד ספירה+ ספירה דופקים בטח 5, צועקים לתא 5 אף אחד לא עונה פותחים אותו. הסתבר שהיתה ריק, בודקים את החלון, החלון סגור, הולכים למקלחת ורואים שם את הבור ורק אז מבינים מה קרה. שרשרת משוגעת של כשלים של מעגלי אבטחה שקרסו אחד אחרי השני מלמעלה ועד למטה. חסות אחת וממש מיד חוזרים. בחסות אולי יש לכם ביטוח נסיעות ל חו"ל, אבל אין לכם חו"ל אקסטרה של הראל. גם ביטוח נסיעות ל חו"ל, וגם הטבה של 20% הנחה ברכישת חבילת תקשורת היא סין כפוף לתנאי הפוליסה לתנאי ההצטרפות. חבילת התקשורת אינה חלק מהביטוח ומוצעת על ידי בית בע"מ ובאחריותה הבלעדית כפוף לתנאי תקנון ההטבה המופיעה באתר החברה. אנחנו עם ה דו"ח הסופי של ועדת הבדיקה לבריחת 6 האסירים מכלא גלבוע. שרית מגן, כתבת עובדה, אני יכול רק לדמיין איך הגיבו חברי הוועדה ששמעו את כל ההשתלשלות הזו שתיארת כאן והאמת היא שאני אולי לא חייב לדמיין, כי אני יכול פשוט לשאול אותך כשאת עשית את התחקיר. והרי המון מהנקודות שהוועדה מדברת עליהן הופיעו גם בתחקיר שלכם. קשה שמעתם את הסיפור? איך הגבת? תראה, קודם כל זה באמת שרשרת כשלים כל כך מטורפת, שכל פעם שגילינו עוד משהו פשוט לא האמנו. כל כל חוליה בשרשרת יכלה להיות החוליה שחושף את את המנהרה וכל חוליה לא עבדה עכשיו. אני חושבת שאנחנו התחלנו להבין את המפתח לדבר הזה, וזה דבר גם שהוועדה מצביעה עליו ששמענו את הסוהרים הפשוטים שעבדו בגלבוע ולא רק בגלבוע, וסיפרו לנו קצת על מה שקורה בעצם בעבודה. אנחנו פגשנו אנשים טובים. אנשים שהגיעו לשירות בתי הסוהר מתוך מוטיבציה, הם רצו לשרת שם. זה לא היה ברירת מחדל, הם רצו, הם ראו בזה אופציה לקריירה עתידית. הם התכוונו להגיע לתפקידי פיקוד, הם הגיעו מלאי מוטיבציה והם מספרים על המשמרות הראשונות שאליהם הם מגיעים כשהם אחרי קורס שבו הם למדו מה צריך לעשות והם מלאים מוטיבציה לממש את מה שהם למדו בקורס, ואז מאוד מאוד מהר לוקח תהליך הלימוד שלהם כדי להבין מה באמת נדרש מיסוי ב-7 מספר לנו סוהר שיום אחד. גם גם בתחילת דרכו בסופר מוטיבציוני, וזה הוא מוצא בתא שיש אסירים שיש להם שתי מגבות ושני מזרונים שזה לא אמור להיות והוא מביא את זה בגאווה לקצין שלו. אסור שיהיה פה, יש לנו את הציוד, אבל בסדר כאילו זה כזה עובר בעל הנעה לאן? העיקר שהכל בסדר, אז אין בעיה. כזה די, הכל בסדר, למה צריך עכשיו ליצור יותר מדי בלגן? בגדול, האווירה היא אצל הסוהרים שנורא נורא מיותר להתאמץ. כי? את פשוט תצאי צ'יפס מול האסיר. אין טעם. ובעצם, הם מבינים וגם אנחנו מבינים. בעקבות השיחות איתם שהתרבות הארגונית בשבת, היא תרבות של ראש קטן של של קסטל. תרבות של אל תהיה טראבל מייקר ואל תעשה יותר ממה שאתה מתבקש, ואל תתאמץ לעשות לא מעריכים שם מאמץ, מעריכים שם שקט תעשה בדיוק את המינימום ובעיקר תעשה בשביל לרשום ועל זה גם הוועדה עומדת על זה שמדובר בתרבות של קסטל, שהכל הנהלים והשורות והפרוצדורות. מבצעיות נעשו יותר כדי לרשום שנעשו מאשר כדי לייצר פרוצדורה איכותית ולכן לא הייתה שום הרתעה מול האסירים ואני חושבת שזה המפתח כדי להבין את מה שקרה פה שלב אחרי שלב, כי בכל שלב או שדברים לא דווחו ולמה לא דווחו, כי אם אתה אמור להיות ראש קטן ולא להציף בעיות ולא להיות טראבל מייקר. אז אם אתה רואה קצת חול אתה לא מדווח, ואם אתה שומע את הכלבים נובחים אתה לא מדווח או שדיווחו דיווחי כזב כי שוב תרבות הכסת. היא מאוד מאוד עמוקה. אז זהו, שהוועדה מדברת על ליקויים נקודתיים בכלא גלבוע, אבל אמרנו? המסקנה הרחבה יותר היא של תרבות ארגונית בעייתית בשבת. בכלל, איך הם מסבירים את זה? קודם כל, ל שב"ס יש תדמית מאוד מאוד עלובה בין כל ארגוני הביטחון הוא בתחתית שרשרת המזון מה שנקרא ילד הכאפות של גלעד רדן, בה עדות שלא בפני הוועדה אמר שזה ילד הכאפות של ארגוני הביטחון. אף אמא לא חולמת שהבן שלה יהיה סוהר. בסוף הוא סובל מתדמית מאוד מאוד בעייתית. עכשיו, למה קודם כל יש לו נקודות תורפה מובנות. המשמרות בו מאוד ארוכות של 24 שעות וא התנאים הם מאוד מאוד קשים, סוער נדרש לעשות המון המון שאיגרות. סיזיפיות חיפושים וספירות ובקרות רישומים ביומן. וכל העבודה הזאת מייצרת רמות של עומס ושחיקה מאוד מאוד חריפות, שמובילות לסוג של כהות חושים, ממש כהות, חושים מבצעית מצד אחד, משמרות ארוכות וסיזיפית ומוניות, וכל זה, ומצד שני כל זה קורה בסביבה שהיא מאוד מאוד מסוכנת, מאוד אלימה, עם פוטנציאל אלימות מאוד מאוד גבוה ועם תחושת סכנה. ישנה דברים האלה לא תורמים בלשון המעטה. לרצון לעבוד או לערנות המבצעית. מה שבשירות בתי הסוהר קוראים חדשנות, היצירתיות וההיענות. עכשיו צריך לומר עוד משהו על שבס וזה משהו מאוד ייחודי לשירות בתי הסוהר הישראלי, שבניגוד לשירותי בתי סוהר, במדינות אחרות שמתמודדים עם אסירים וחיים בעצם באיזה מן בועה כזאת שבה נמצאים סוהרים ואסירים. שירות בתי הסוהר שלנו שומר. לא רק על אסירים פליליים, אלא גם על מחבלים על אסירים בטחוניים עכשיו. במובן הזה, הוא גוף אסטרטגי, כי מה שקורה בתוך חומות בתי הכלא יכול להשפיע על כולנו מספיק, שנזכה באסיר שובת הרעב חאדר עדנאן, שלפני 3 שבועות, מת בתום שביתת רעב של 86 יום, ומיד אחר כך הג'יהאד ירה מעל 100 רקטות לישראל וכמה ימים אחר כך ישראל פתחה במבצע מגן וחץ ומדינה. שלמה הוחזקה תחת איומי טילים. במשך כמה ימים כל האירוע הזה התחיל מזה שהסיר שובת רעב מת בכלא. עכשיו בעצם ל שב"ס יש ממשק עם חוד החנית של ארגוני הטרור, וכמה שהוא מתפוצץ בין החומות. אז הדי הפיצוץ האלה יכולים לעלות ביוקר, יכולים להדליק את הגדה, זה יכול להגיע גם לנשיא ארה"ב. זאת אומרת במובן זה שב"ס עוסק פה בסוגיות הכי הכי נפוצות והכי הכי רגישות, וכיוון שמדובר מצד אחד בארגון תדמית כל כך ירודה. אם תנאי העבודה כל כך קשים עם שחיקה כל כך קשה, ומצד שני הם עובדים מול אסירים ביטחוניים מאורגנים הירארכיים של ארגוני טרור, שעובדים מול שירות בתי הסוהר כקולקטיב, ולא כיחידים. הם מאוד מאוד מאורגנים ויודעים מה הם רוצים ונחושים ואידאולוגיים. זה הביא לזה שיש מנטליות של שקט תעשייתי. זה חלק קשה, תפס אותי, הוא חלק מאוד מעניין בדוח, ובה תיאור של עבודת ה שב"ס, כי מצד אחד אנחנו מדברים על עבודה מונוטונית מאוד, יש ספירו ת, יש פטרולים קבועים, יש דוחות שצריך למלא. יש שמירה משעממת במגדלים ומהצד השני, וזה הדיסוננס המוניות הזו מתרחשת בסביבה שהיא מאוד מסוכנת, עם אסירים שהם מאוד מסוכנים. בוועדה מדברים על יתרונות שיש בה שגרתיות הזו, אבל גם על סכנות. הם אומרים שצריך מאוד להיזהר שהמוניות לא תהפוך לקהות חושים. כי הרי במקום כמו כלא גלבוע אין לך פריבילגיה לא לעמוד כל הזמן על המשמר ולהיות ערני. ממש ככה. אגב, אחד הדברים שהוועדה אומרת זה שצריך להקטין את העומס של המשימות בגלל השחיקה מובנית ולהחליף חלק מהמשימות האלה בפתרונות טכנולוגיים, או בדברים יצירתיים, כי יש להם המון משימות, המון צפירות, המון בקרות, המון חיפושים. המון רישומים ביומן זה צד אחד וכל הדבר הזה גורם לזה שהם יהיו שחוקים לחלוטין ובאמת לא יבחינו. וגם כשהם מבחינים, אתה יודע, הם נוטים לדרדר את זה כמו שאנחנו רואים פה בבריחה. האם סוהר כבר שם לב לזה? שריטה בבלאטה והוא מעיר לקצין, אז הקצין מדרדר אותו ואומר לו, יחידת דרור כבר היתה פה. אם הם לא מצאו כלום אז אין כלום. גם תרבות של זריקת אחריות. בסדר, אנחנו, הקטנים, מה אנחנו עכשיו? נעשה בלאגן נריץ את כולם. נפעיל את כול הזה. עזוב אותך, בחיאת, הם עשו, הם לא מצאו, אז לא מצאו באמת המונוטוניות והשחיקה והרצון בעיקר לסיים וללכת ושבאמת שלך לא יקרה שום דבר דרמטי גורמת לזה שגם כשקורה משהו דרמטי כמו פושע הוא את כל. סימני האזהרה המעידים אתה לא מרים דגל, כאילו אתה מוריד את הראש כל כך הרבה זמן. למה שתרים אותו פתאום? כן, אני חושבת שהקשר הזה בגלבוע חשף באמת מין מסננת עם כל כך הרבה חורים בסיפור הזה של שירות בתי הסוהר באופן באמת עוצמתי ויוצא דופן שיש פה הזדמנות מצוינת לעשות תיקון. אוקיי, אז איך מתקנים? איך הוועדה מציעה שמקרה כזה לא יחזור על עצמו? תראה, הוועדה מציעה כל מיני דברים. היא מציעה לנסות גם סתם דוגמה להתחיל לתגמל מצוינות על חשבון כמות. היא אומרת שעד היום כל הבדיקה של משימות נעשתה על בסיס כמות ע נ ולא על בסיס איכותן. כל המדדים צריכים להשתנות. מי שעושה עבודה מצויינת צריך לקבל תגמול על זה. מי שמתאמן צריך לקבל תגמול על זה, כל המדדים צריכים לעבור מכמות לאיכות, היא מציעה לייצר מין צוות אדום, כזה שבודק שמטיל ספק בכל דבר שבודק את הקונספציות. בודקת את הכשלים הקוגניטיביים שבודק את ההבטחה, וכמובן שהעסק הזה גם עובד באמת, גם על שדרת הפיקוד לא רק על הסוהרים הסוהר. אם זה רק הנקודות, המגע הם רק קצה הקרחון של האירוע הזה. יש פה כל כך הרבה כשלים מהסוהרים בשטח מההנחיות מהדיווח, וכמובן המודיעין של ה שב"ס, שבמשך חודשים לא ידעה שפרויקט כזה נחפרו לו ממש, תרתי משמע, מתחת לרגליים. הוועדה מדברת על איזה שהן מסקנות אישיות. היו מסקנות אישיות כלפי מפקד בית הסוהר שלו. הוא היה בתפקידו. הוא היה צריך לעזוב את תפקידו, אבל כבר עזב את תפקידו. ולגבי מפקד מחוז צפון שהוועדה קובעת שהוא יסיים את תפקידו בספטמבר הקרוב? לגבי סגן הנציבה ונציבת שב"ס הוועדה קובעת שנפלו ליקויים בהתנהלות שלהם, אבל לגבי סגן הנציבה היא אומרת שאם הוא יועמד לאיזשהו תפקיד פיקודי אחר או נוסף, אז צריך יהיה לשקול את מה שהיא אמרה בעניינו. לגבי הנציבה היא אומרת שבשלב הזה היא לא מעבר לזה שנפלו ליקויים. היא לוקחת בחשבון גם דברים של הנציבה עשתה משמעותיים בתוך השירות, וזה שחלק מהליקויים קדמו להגעתה וכו וכו. והיא גם אומרת שלא כדאי לערער את יציבות הארגון בשלב הזה והיא לא ממליצה על המלצות אישיות בעניינה. השלב הזה, אבל בוא נגיד שה דו"ח כולו הוא דוחה כל כך קשה, כל כך חריף, שהוא לא מחמיא לאף אחד, קשה לראות בו איזשהו שבב של אור באמת. ועל פניו אני הייתי מצפה שדווקא זה יוביל לשינויים דרסטיים אפילו מהירים. לדעת איך ילמדו את הלקח. דברים השתנו כבר, אולי בטווח הקרוב. תראה, הדוח יצא בשבוע שעבר. זה אני עוד לא שמעתי שום דבר ואני באמת חושבת שלאור עומק ורוחב הליקויים שנחשפו שם זה לא דבר שאתה יכול לשמוע. עכשיו זה יהיה די פרטת שמישהו יגיד שעכשיו מעיפים מישהו או מכניסים. מישהו עושים זה שינוי באמת. כשאתה קורא את הדוח אתה מבין שהשינוי הזה צריך להיות שינוי חשיבתי ערכי משמעותי. זאת אומרת, צריך לשבת ולחשוב באמת באמת, מה עושים? זה שינוי עומק מאוד מאוד משמעותי וכמובן. גם צריך להיות שינוי במחשבה באשר ליחס לאסירים הביטחוניים. שזה לא רק שב"ס אחרי זה גם גם הדרג הפוליטי והמדיני, ואני רוצה לומר עוד משהו על שירות בתי הסוהר. אני חושבת שזה ארגון שגם אנחנו כחברה. נכון ששירות בתי הסוהר צריך להתעורר בעקבות הדבר הזה ולעשות עבודה מאוד מאוד יסודית, אבל גם אנחנו צריכים להתעורר, כי שירות בתי הסוהר שומר על האנשים שאנחנו לא רוצים לראות לידנו, לכן שמנו אותם מאחורי סורג ובריח. זה אסירים. פליליים והביטחוניים. אבל כשסיימנו אותם מאחורי סורג ובריח, אנחנו בעצם גם שמנו יחד איתם את האנשים ששומרים עליהם ומטפלים בהם. עושים עבודה סיזיפית וקשה, וגם בהם אנחנו לא מתעניינים יותר מדי ובעצם נוצרה שם איזשהי מוגלה עמוקה מאוד, זה נקודת מוגלה כזאת, של הזנחה והזנחה המיטיבה נוצרת בועה של הזנחה, היא בסוף מתפוצצת בפרצוף ואני חושבת שגם תשומת הלב שלנו צריכה להיות נתונה יותר לארגון הזה ולאנשים שעובדים בו. גם אנחנו צריכים להתעורר. שרית מגן, תודה רבה לכם. וזה היה אחד ביום של n 12. אנחנו מחכים לכם בפייסבוק חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי. העורך שלנו, רומא, תיק תחקיר והפקה. עדי חצרוני עידן נודלמן, שיר אריאל ורוני יניב, על הסאונד, יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו ואני אאלץ שמחיוף. אנחנו נחזור אחרי החג, זה יהיה ביום ראשון אז איך כולכם שבועות שמח? בחסות אולי יש לכם ביטוח נסיעות ל חו"ל, אבל אין לכם חו"ל אקסטרה של הראל. גם ביטוח נסיעות ל חו"ל, וגם הטבה של 20% הנחה ברכישת חבילת תקשורת e. Sim כפוף לתנאי הפוליסה לתנאי ההצטרפות. חבילת התקשורת אינה חלק מהביטוח, ומוצעת ע"י בית בע"מ. באחריותה הבלעדית כפוף לתנאי תקנון ההטבה המופיעה באתר החברה.